מאת: שרון סולימה 

****

האם זה רע?

לא הזמנתי נגיעה
לא ביקשתי הטרדה
כשחייכתי אלייך
או כשפלרטטתי איתך
אפילו לא לבשתי חולצה חשופה
או חצאית קצרצרה
הכי גרוע זה שלא הבנת מה פה רע
מה פסול, מה מותר ומה אסור
גם החבר שלך שמר על פה סגור
זה כל כך מסוכן להתרגל לרעיון
שזה בסדר, שזה נכון
זה בטח כל כך נוח
אתה כל כך בטוח בעצמך שזה גורם לך לשכוח

מה אם המצב היה הפוך?
יחסי הכוחות היו משתנים
התפקידים מתחלפים
קשה לדמיין נכון?
לכל אחד ואחת יש תבנית שמאחוריה הרבה הגיון
מורכב לעשות את החשבון
היא קיימת כל כך הרבה זמן
שבכלל לא שמים לב שהיא כאן
האם אפשר להאשים את האחר?
האם הקיום של ההתנהגות האידיאלית פרח לו מהזיכרון?
או שפשוט בעולם שלו, מעולם לא נקלטה
"הנורמה המתאימה"

האם זה עדיין כל כך רע?
כמה דברים אוניברסאליים קיימים ללא סתירה?
מתי באמת נוכל לעשות הכללה?
להגיד זה דבר פשוט ולחלוטין רע
זה לא מתאים לא לי ולא לאף אחד
זה פשוט ככה וזה מובן מאליו

זה העניין,
תמיד יש יוצאי דופן ושום דבר לא שחור ולבן
הגבול דק ולפעמים אפשר לפול
אבל כדי להמשיך ללכת
חייבים לחזור אל החבל ולנסות למצוא שיווי משקל
אחרת נמשיך לפול או נתקע במקום
במקום להמשיך לחפש את האיזון הנכון

האם זה רע?
כל אחד ואחת מאיתנו מחליטים
ויוצרים מציאות משנה חיים
אני לא חושבת שהבחור הזה הוא בן אדם רע
אני מאמינה שהבעיה היא בסביבה
בחינוך, בהתייחסות, בתרבות, בתחושה
להפסיק להעלים עין זו בחירה
לעשות מעשה זו בחירה
מה הבחירה שלך?

*****

משחק מזל

החיים הם משחק מזל
אי אפשר לדעת על מה ייעצר הגלגל
מי ינצח מי ישרוד מי ייפול
מי יזכה בגדול

אני מרגישה שזכיתי
יש לי הכל
אמא ואבא מדהימים
משפחה חמה
חברים יקרים
האהבה שלי למוזיקה
והחלומות שאני רוצה להגשים
שנותנים לי משמעות לחיים
אין לי עוני ולא מחסור
רק מכשולים שאני צריכה לעבור
המגבלה הכי גדולה שלי היא עצמי
וההפתעות שהחיים צופנים לי
ליהנות מהדרך זו השאיפה
להפיק לקחים ולעשות חשיבה
ללמוד ולתת מעצמי
לשפר ולהשתפר
והרצון לגרום לעולם
להיות קצת טוב יותר

החיים הם משחק מזל
אי אפשר לדעת על מה ייעצר הגלגל
מי ינצח מי ישרוד מי ייפול
מי יזכה בגדול

אני מרגישה שלא זכיתי
אין לי הכל
אמא ואבא – ילדים
משפחה שתגדל בלי כיוון
חברים שלא יודעים (איך להכיל את מה שבפנים)
מה האהבה שלי בחיים?
איזה חלומות אני רוצה להגשים?
מה נותן לי משמעות? מה יהיה מחר?
יש לי את עצמי ויש דרכים לברוח
כל יום הוא מכשול, כל רגע לנסות לשכוח
המגבלה הכי גדולה שלי היא עצמי
והמציאות של החיים שלי
ליהנות מלגלגל זו השאיפה
להבין מה הצעד הבא ולא לעשות חשיבה
ללמוד לתת לעצמי
לא יודעת אם יש טעם לנסות להשתפר ולשפר
את העולם
שיהיה הוגן יותר

החיים הם משחק מזל
אי אפשר לדעת על מה ייעצר הגלגל
מי ינצח מי ישרוד מי ייפול
מי יזכה בגדול

הם כמו מונופול
או שמפסידים הכל
או שלומדים לקום אחרי שלומדים לפול

*****

ללכת לאיבוד

אחד הדברים שהכי מפחידים אותי בחיים
הוא ללכת לאיבוד.

ללכת בכיוון הלא נכון,
או ללכת בכיוון הנכון ולטעות בדרך,                                                                                                                    או לא לזהות את נקודות התצפית והעצירה.                                                                                                         כך שאשכח להפסיק לרגע, לנשום לרווחה, וליהנות מהנוף….

מה אם ללכת לאיבוד
היא בכלל הדרך למצוא את הדרך?
הרי איך לומדים? מטעויות!

אם כך, ללכת בכיוון הלא נכון
פירושו ללכת בכיוון הנכון?
אם כך, אין זה משנה באיזו דרך אבחר.
כל דרך נכונה וחשובה.
כל עוד אני אלך בה.
כל עוד אמשיך לנוע.

******

שרון סולימה, בת 22 מרמת השרון. כותבת ומלחינה שירים באנגלית ובעברית, חולמת שהשירים שאני כותבת יצאו מחוץ למגירה ויצליחו לגעת ולרגש אנשים.

לכל השירים במדור "נשים כותבות שירה" לחצו כאן

שם המדור הוא ציטוט משיר מאת עמליה זיו בשם "נשים כותבות שירה"

תמונה בראש הכתבה:geralt מאתר Pixabay

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.