מאת: שירלי אברמי
*****

איש ממאדים ואשה מנגה

אֲפִילוּ עֲרֵימוֹת הָעִיתוֹנִים שֶׁלָנוּ

בְּיוֹם שִׁשִֹי בַּבּוֹקֶר בַּגִּינָה

נִרְאוֹת אֲחֶרֶת.

שֶׁלוֹ מְסוּדֶרֶת וְשֶׁלִי סוֹעֶרֶת.

אֲנִי מַאַמִינָה שֶׁהַמֵּדִיחַ יָבִין לְבַד,

וְאֶצְלוֹ כּל צַלַחַת נִשְׁטֶפֶת קוֹדֵם בַּיָּד.

הַכַּפּוֹת וְהַכַּפִּיוֹת – כּל קְבוּצָה בְּנִפְרַד

וּכְדֵי שֶׁהַסַּבּוֹן לא יִתְבַּלְבֵּל

הֵן פּוֹנוֹת לְאוֹתוֹ צַד.

בַּבּוֹקֶר הוּא מוֹתֵחַ אֶת הַמַּצָעִים שֶׁלוֹ בְּקַו יָשָׁר

וְשֶׁלִי נִשְׁאַרִים גִּבְעָה שֶׁל שְׂמִיכָה וְכָּר.

חֲיֵינוּ הֵם צִיוּר בִּשְׁנֵי מִכְחוֹלִים:

שֶׁלוֹ לְקַוִוים וְשֶׁלִי לְעִיגוּלִים.

שְׁנֵי בַּעֲלֵי חֲיִים כּל כָּך שׁוֹנִים,

אֵיךְ הֵם מִתְרַבִּים בִּכְלַל?

**

לְפַלְרְטֵט עִם הַנֶּהָג שֶׁלְיָדִי בָּרַמְזוֹר,

לְהַרְגִישׁ בְּמַבָּט גַּם כְּשֶׁהוּא מֵאֲחוֹר,

לְזַהוֹת נְחִירַיִים רוֹטְטִים. בִּגְּבָרִים, וְגַּם בְּנָשִׁים –

אֶת כּל אֵלֶה לַמָדְתִּי אַחֲרֵי גִּיל חֲמִישִׁים.

**

יָד בִּתִּי בְּיָד בִּתָּהּ,

קֶסֶם צֵאתָּה וְהֱיוֹתָהּ,

קֶסֶם אִמָהוּת בִּתִּי לְיָלְדָּתָהּ,

שַׁרְשֶׁרֶת-הַלֵּב שֶׁאֵין בִּלְתָּהּ.

*****

אל תבוא עכשיו

אַל תָּבוֹא עַכְשַׁיו,

עַכְשַׁיו טוֹב לִי הֱיוֹת לְבַד.

לִפְעַמִים מַסְפִּיקוֹת

חֲמֵשׁ אֶצְבְּעוֹת כַּף יָד.

שירלי אברמי: ירושלמית, ילידת כפר ויתקין, עובדת בכנסת, כותבת פרוזה, שירה ועיון, ומציירת. ספר שיריה ״להביט אל האור״ יצא ב-2018 בהוצאת עיתון 77. בקרוב ייצא לאור בעיתון 77 ספר שיריה השני, ״אור וצל וקווי מתאר״, בעריכת דורי מנור

 

לכל השירים במדור "נשים כותבות שירה" לחצו כאן

שם המדור הוא ציטוט משיר מאת עמליה זיו בשם "נשים כותבות שירה"

תמונה בראש הכתבה: drfuenteshernandez מאתר Pixabay

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.