Reading Time: 3 minutes

"כָּל אִשָּׁה צְרִיכָה אִשָּׁה אֲחוֹת": שירים מאת שושנה קרבסי

"נשים כותבות שירה" הוא מדור שבועי באתר שלנו, ובו תוכלו לקרוא שירים שכתבו נשים על החיים והחוויות של נשים. והשבוע, שלושה שירים של שושנה קרבסי
Reading Time: 3 minutes

מאת: שושנה קרבסי

 

אִשָּׁה שָׁרָה לַנָּהָר 

מִרְחִי כּוֹחוֹל לְהָאִיר עֵינַיִךְ

מִשְׁחִי שַׂעֲרוֹתַיִךְ בְּחִינָה לִשְׁמֹר עַל עֲלוּמַיִךְ

וְשִׁירִי שִׁירִי שִׁירִי שֶׁלֹּא יֵעָצֵב בָּךְ לִבֵּךְ.

(מתוך שיר עממי תימני)

                           

כָּל שִׁיר שֶׁשָּׁרָה אִשָּׁה

לְיַד עֲרִיסַת הַתִּינוֹק

אוֹ אֵצֶל הַחַלּוֹן

כָּל שִׁיר שֶׁנֶּחְצַב מֵעֳמָקֶיהָ

בְּעֵת שֶׁשָּׁאֲבָה מַיִם

אוֹ אָפְתָה לֶחֶם

כָּל שִׁיר שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ כְּתֹבֶת

זוּלַת הַצֹּרֶךְ לְסַפֵּר

"הִנְנִי כָּאן

לֹא יַחֲלֹף הָעוֹלָם עַל פָּנַי"

כָּל שִׁיר שֶׁשָּׁרָה אִשָּׁה

בַּנִּדָּח שֶׁבַּכְּפָרִים –

הוּא עוֹלָמוֹת גְּבוֹהִים שֶׁבַּגְּבוֹהִים.

 

וְאִם לֹא יָעֳבַר כְּלַפִּיד שִׁירִי בּוֹהֵק

מֵאֵם לְבַת, מִדּוֹר לְדוֹר

וְאִם יֹאבַד הַזָּעִיר שֶׁבַּשִּׁירִים

אֲשֶׁר הוּשַׁר עַל פֶּלֶג נַחַל בְּיוֹם כְּבִיסָה

יְהֵא זֶה מָשָׁל אָבְדָה יְצִירַת מוֹפֵת גְּדוֹלָה

בּוֹר נִפְעַר בְּלֵב הָעוֹלָם.

 

כָּל שִׁיר שֶׁשָּׁרָה לָךְ אִמֵּךְ

הוּא הַטַּבּוּר הַשִּׁירִי

מִמֶּנּוּ הִפְצַעְתְּ לָעוֹלָם

וְאִם אָבַד שִׁירֵךְ

הַשִּׁיר הוּא שֶׁיִּמְצָאֵךְ

עֵת תָּבוֹאִי אֶל חֶבְיוֹנֵי עֵמֶק שָׁכוּחַ

שָׁם אִשָּׁה שָׁרָה אֶל הַנָּהָר.

*****

קוֹלַעַת הַצַּמּוֹת 

אִמִּי הָיְתָה קוֹלַעַת מַחְלְפוֹתֶיהָ שֶׁל לָלָה אִישְׁתִּיר, חֲמוֹתָהּ,
לִשְׁתֵּי צַמּוֹת אֲרֻכּוֹת אֲרֻכּוֹת
וּכְאֹרֶךְ צַמּוֹתֶיהָ הִתְאָרְכָה בֵּינֵיהֶן שִׂיחָה חֲרִישִׁית שֶׁל בֹּקֶר
וְאַחַר כָּךְ בְּמֵעֵין קִרְבָה סְמוּיָה
הָיוּ יוֹשְׁבוֹת לִשְׁתּוֹת כּוֹס תֵּה
וְלָלָה מְבָרֶכֶת אֶת יוֹמָהּ שֶׁל אִמִּי.

כָּל אִשָּׁה צְרִיכָה אִשָּׁה אֲחוֹת
שֶׁתְּהֵא עוֹמֶדֶת בְּגַבָּהּ וּתְשַׂחֵק בִּשְׂעָרָהּ

שֶׁתְּהֵא אֹזֶן לְמִקְלַעַת הַחַיִּים הַבּוֹקַעַת מִפִּיהָ
שֶׁתַּשְׁמִיעַ לָהּ מֵעֵבֶר לִכְתֵפֶיהָ
הִמְהוּמֵי הַקְשָׁבָה, מִלּוֹת נֶחָמָה,
וּבַחֲלָלִים הַגְּדוֹלִים הַנִּפְעָרִים –
שְׁתִיקָתָהּ.

כָּל אִשָּׁה צְרִיכָה אִשָּׁה אָחוֹת נֶפֶשׁ אַחַת
שֶׁתַּתִּיר בְּמַגַּע אֶצְבָּעוֹת
מִקְלָעוֹת וּקְשָׁרִים קָשִׁים
שֶׁתִּרְאֶה אוֹתָהּ כְּפִי שֶׁהִיא
לִפְנֵי שֶׁהַשֵּׂעָר מִתְיַשֵּׁר
לִפְנֵי הָאִפּוּר וְהַכְּסוּת
לִפְנֵי הַהִתְאַסְּפוּת וְהַנְּשִׁימָה הָאֲרֻכָּה
לִפְנֵי שֶׁהִיא פּוֹתַחַת אֶת הַדֶּלֶת וְצוֹעֶקֶת
"פֵמִינִיזְם! פֵמִינִיזְם!"

*****

שְׂפַת אֵם 

שְׂפַת אִמְּךָ הִיא לְעוֹלָם שָׂפָה זָרָה

אַתָּה תִּרְחַק מִמֶּנָּה

תַּשְׁלִיכָהּ כְּמִי שֶׁמֵּטִיל אֲבָנִים

אֶל הַנָּהָר

שֶׁתְּהֵא שׁוֹכֶנֶת מַעֲמַקִּים –

אֶבֶן שֶׁלֹּא יִהְיוּ לָהּ הוֹפְכִין.

 

לִזְמַן מָה תִּסְתּוֹבֵב בָּעוֹלָם

חָפְשִׁי מִמַּשָּׂא וְקַל רַגְלַיִם

לְשׁוֹנְךָ תִּרְדֶּה דְּבַשׁ

מִגִּלְגּוּל שָׂפוֹת חֲדָשׁוֹת

וְלֹא יְהֵא בְּךָ זֵכֶר לָאֶבֶן שֶׁקָּבַרְתָּ

וְכָךְ יִהְיֶה יָמִים רַבִּים.

 

וְהִנֵּה בְּבוֹא יוֹם

תְּבַקֵּשׁ נַפְשְׁךָ לַחְדֹּל מִן הַמַּסָּע

וּכְשֶׁתִּתְיַשֵּׁב שָׁלֵם עַל מְקוֹמְךָ

וּפָנֶיךָ אֶל הַנָּהָר

יִרְעַד בְּךָ מוֹשָׁבְךָ

וּבְתוֹכְכֵי קְרָבֶיךָ תִּתְהַפֵּךְ לְפֶתַע

אֶבֶן.

 

וְהִיא תַּכְאִיב כְּמַדְקֵרָה לְשִׁבְתְּךָ

גַּחַל בּוֹעֵר בַּחֲלוֹמוֹתֶיךָ

וּבְמִלְחָמָה עֲקֻבַּת שְׂפָתַיִם שֶׁכָּזֹאת

תְּבַקֵּשׁ כִּי תִּדְבַּק לְשׁוֹנְךָ בְּסִכּוֹת

שֶׁלֹּא יוּכַל זֶה הַפֶּרֶץ לִגְאוֹת.

 

אַךְ יֵשׁ שֶׁיִּקְרֶה דְּבַר מָה

אוּלַי תַּעֲבֹר תַּחַת אֵיזֶה חַלּוֹן

וְתִשְׁמַע אִשָּׁה שָׁרָה בְּקוֹל מֶרְחַקִּים

שִׁיר שֶׁפַּעַם שָׁמַעְתָּ, שִׁיר יְלָדִים

בַּשָּׂפָה הַהִיא שֶׁהֵמַתָּ

וְיִהְיֶה הַשִּׁיר מְפַכֶּה וְחַי

וְלֹא יִהְיֶה בּוֹ זֵכֶר לְמִשְׁקֹלֶת הָאֶבֶן.

 

וּכְשֶׁתַּעֲמֹד זְמַן מָה נִפְעָם מִן הַחִזָּיוֹן

תְּהֵא תַּדְהֵמָתְךָ שִׁבְעָתַיִם

כְּשֶׁתְּגַלֶּה שֶׁאֵין זֶה כְּלָל חַלּוֹן

וְאֵין אִשָּׁה זָרָה יוֹשְׁבָה בּוֹ וְשָׁרָה

וְכִי הַבֶּקַע מִמֶּנּוּ נִפְרַץ שִׁיר הַיְּלָדִים

הוּא גְּרוֹנְךָ

וְקוֹל הָאִשָּׁה שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ

אֵינוֹ אֶלָּא קוֹל אִמְּךָ הָעוֹלֶה אֵלֶיךָ

מֵעָמְקוֹ שֶׁל נְהַר גַּעְגּוּעֶיךָ.

 

אָז תְּבַקֵּשׁ לָשִׁיר אֶת הַשִּׁיר בְּקוֹל גָּדוֹל

אַךְ מִלּוֹתָיו כְּטִבְעוֹ שֶׁל חוֹל

תַּחֲמֹקְנָה מִשָּׁרְשֵׁי אֶצְבְּעוֹתֶיךָ –

לֹא תּוּכַל לֶאֱסֹף חֲזָרָה אֶת הַכֹּל.

 

וְאִמְּךָ

לֹא תָּמִיד תִּהְיֶה בִּקְצֵה הַדֶּרֶךְ שֶׁעָשִׂיתָ

לָשִׁיר לְךָ שׁוּב אֶת שִׁיר חַיֶּיךָ

אוֹ שֶׁמָּא מִפְּאַת זִקְנָתָהּ

אֶפְשָׁר שֶׁהִיא עַצְמָהּ כְּבָר אֵינָהּ זוֹכֶרֶת.

יַלְדִּי, שֶׁמָּא אֵחַרְתָּ לָבוֹא?

 

וְאֶל מוּל גְּזַר דֶּרֶךְ כָּל בָּשָׂר

שְׂפַת אִמְּךָ כְּשֶׁצֶף נָהָר

תִּתְקַבֵּץ בִּבְלִיל עַל מוֹצָא פִּיךָ

אַךְ אַתָּה מִן הַבְּהִילוּת

לֹא תּוּכַל לִלְחֹשׁ אֲפִלּוּ מִלָּה.

 

אוֹ אָז אֶת חָזְךָ תְּפַלֵּחַ זְעָקָה.

 

הֲתֵדַע יַלְדִּי כָּזֹאת –

בְּאֵיזוֹ שָׂפָה מִכָּל הַשָּׂפוֹת

נִזְעֶקֶת מֵאֵין-הָאוֹנִים שֶׁל אָדָם

הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּזְּעָקוֹת?

*****  

קָצִידַת הָאִמָּהוֹת  

בּוֹאוּ וַאֲסַפֵּר לָכֶם קָצִידָה

עַל הָאִמָּהוֹת שֶׁלָּנוּ

אַלְכִימָאִיּוֹת הָעֹנִי

שֶׁדִּמְעָתָן הָיְתָה לֶחֶם

וּמֵהַלַּחְמָא עַנְיָא שֶׁבָּרְאוּ

הִפְרִישׁוּ תְּרוּמָתָן לָאֵל

הוֹדוּ בְּהַכְנָעָה וּבִצְנִיעוּת

כְּשֶׁמָּרְחוּ בְּאֶצְבַּע

מַרְגָּרִינָה עַל לֶחֶם פָּשׁוּט

וּמִן הַשְּׁאֵרִיּוֹת הִתְקִינוּ

קוּסְקוּס עֲנִיִּים עָשׂוּי לֶחֶם

קְצִיצוֹת לֶחֶם

לֶחֶם מִלֶּחֶם

וּמִשְּׁיָרֵי שְׁאֵרִיּוֹתֵיהֵן

הֶאֱכִילוּ אֶת הַצִּפּוֹרִים

כְּמוֹ הָיָה הַלֶּחֶם נָהָר גּוֹאֶה מִיְּדֵיהֶן.

 

בּוֹאוּ וַאֲסַפֵּר לָכֶם קָצִידָה

עַל הָאִמָּהוֹת הַשּׁוֹתְקוֹת שֶׁלָּנוּ

שֶׁקּוֹלָן שָׁקַע כְּמִשְׁקֹלֶת אֶל קִרְבֵיהֶן

שֶׁשָּׁרוּ מַכְאוֹבֵיהֶן לְתִינוֹקוֹת בַּעֲרִיסוֹתֵיהֶם

חוֹלְצוֹת לְמַעֲנָם שֵׁדִִים וּשְׁדֵיהֶן,

כְּאֵב אֵם

בְּדִידוּת אֵם

בְּכִי אֵם

הַנִּמְחֶה בִּמְחִי מְשִׁיכַת שַׁרְווּל

כְּשֶׁהַגֶּבֶר בַּבַּיִת

אֲדוֹן הַבַּיִת.

 

בּוֹאוּ וַאֲסַפֵּר לָכֶם קָצִידָה

עַל הָאִמָּהוֹת חֲשׁוּקוֹת הַשִּׁנַּיִם

אֲשֶׁר הֻשְּׂאוּ לִבְעָלִים מְבֻגָּרִים

וְהֵן בְּנוֹת עֶשְׂרֵה

שֶׁנִּמְסְרוּ לְעוֹלָה

וְהֵן הָעוֹלָה וְהֵן הַשֶּׂה.

וְאֵיךְ אַתְּ חוֹשֶׁבֶת זֶה הָיָה?

"זֶה הָיָה כְּמוֹ מָוֶת, זֶה מָה שֶׁהָיָה."

 

בּוֹאוּ אֲסַפֵּר לָכֶם קָצִידָה

עַל הָאִמָּהוֹת וְיָדָן הַחֲזָקָה

שֶׁנָּשְׁכוּ לְשׁוֹנָן בַּלֵּילוֹת

וּמָסְרוּ בְּנוֹתֵיהֶן מִכּוֹחַ מָסוֹרוֹת

וְהֵן יְלָדוֹת רַכּוֹת

עָשׂוּ לִבְנוֹתֵיהֶן אֲזִיקִים וּמוֹסֵרוֹת

בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁאִמּוֹתֵיהֶן

עָשׂוּ לָהֶן.

"הָבוּ לַבַּת צְמִידֵי זָהָב"

נָתְנוּ קוֹלָן בְּצַהֲלוּלִים

בְּיָדְעָן עַל בְּשָׂרָן מִכְוַת

אֲזִיקֵי הַפָּז הָרְקוּעִים.

 

בּוֹאוּ וַאֲסַפֵּר לָכֶם קָצִידָה

עַל הָאִמָּהוֹת

שֶׁהָיָה לָהֶן מְקוֹמָן בְּדָלֶת אַמּוֹת

מְכַבְּסוֹת, מְבַשְּׁלוֹת, אוֹפוֹת, רוֹקְחוֹת.

בַּיּוֹם בַּמִּטְבָּח בֵּין קַלָּחוֹת וְסִירִים

בַּלַּיְלָה בְּמִטָּתָן תַּשְׁמִישׁ בֵּין יְצוּעִים

יוֹלְדוֹת יוֹלְדוֹת יוֹלְדוֹת.

 

וַאֲנַחְנוּ שִׁכּוֹרֵי פוֹלְקְלוֹר, אֲנַחְנוּ

נָבוֹא וְנַגִּיד: "אִמָּא, מָה הֵכַנְתְּ טָעִים?

כַּמָּה יָפֶה הַקַּפְטָן שֶׁאַתְּ לוֹבֶשֶׁת

וְאַחְלָה מוֹפְלֵטָה מוֹפְלֵטָה מוֹפְלֵטָה

וְהַקּוּלוּלוּשׁ שֶׁל הַשָּׂמֵאאאחַ

וְהָאֵרוּחַ בַּחַגִּים

אָח… אֵיזֶה יֹפִי שֶׁל מָסֹרֶת

אֵיזוֹ צִבְעוֹנִיּוּת בַּמִּנְהָגִים.

וְהָאֹכֶל שֶׁלָּנוּ – אֵין! אֵין עַל הָאֹכֶל שֶׁלָּנוּ!"

 

אָח יָא מָמָה,

אֵיזֶה שִׁירִים נִכְתֹּב לָךְ, אֵיזֶה שִׁירִים

"עוּמְרִי מָא נִנְסָאכְּ, יָא מָמָה [לעולם לא אשכח אותך, אימי]

יָא מָמָה מָא נִנְסָאכְּ" [לעולם לא אשכחך]

אֲבָל כְּבָר מִזְּמַן שָׁכַחְנוּ

שֶׁהָיִית יַלְדָּה וְרָצִית לִלְמֹד וְלִגְדֹּל

הָיָה לָנוּ נוֹחַ שֶׁלֹּא לִשְׁאֹל:

אוּלַי אַתְּ רוֹצָה אַחֶרֶת?

אוּלַי אַתְּ חוֹלֶמֶת אַחֶרֶת?

אוֹי, אִמָּא.

 

בּוֹאוּ וַאֲסַפֵּר לָכֶם קָצִידַת אִמָּהוֹת

אֵיךְ אֶצְלֵנוּ בַּמִּשְׁפָּחוֹת

הַיְּלָדִים מְקַדְּשִׁים אֶת אִמָּא

כּוֹתְבִים שִׁירִים יָפִים עַל אִמָּא

שָׁרִים בְּסִלְסוּלִים עַל אִמָּא,

אֲבָל לֹא מְשַׁחְרְרִים מִמּוֹסֵרוֹת וּמְסִירִים,

כָּל כָּךְ אוֹהֲבִים בַּלֵּבָב פְּנִימָה

אֲבָל הוֹרְגִים

לְאַט לְאַט הוֹרְגִים במטבח אֶת אִמָּא.

******
4 השירים שקראתן לקוחים מתוך ספרה השלישי שלל שושנה קרבסי "דבדבנים במדבר" (צבעונים 2020)
שושנה קרבסי. ילידת הפריפריה, ירושלמית, מזה 33 שנה. משוררת, סופרת ילדים ומספרת סיפורים מקצועית הממשיכה מסורת של נשים מספרות במשפחתה, ממורשת הנשים של יהדות מרוקו וספרד. חלק נכבד מיצירתה עוסק בסוגיות חברתית, פריפריה, עוני, פיטורין, עולמה של האשה בחברות מסורתיות, נישואי ילדות, כמו גם שירת הגות, שירה אישית, אקופואטקיה ושירה לאומית. 
 

לכל השירים במדור "נשים כותבות שירה" לחצו כאן

שם המדור הוא ציטוט משיר מאת עמליה זיו בשם "נשים כותבות שירה"

תמונה בראש הכתבה: AdinaVoicu מאתר Pixabay

רוצה לקרוא עוד כתבות כאלה? תמיכה קבועה בסכום לבחירתך תאפשר לנו להמשיך לעשות תקשורת פמיניסטית ולהעלות למודעות הציבורית את הנושאים שחשובים לך

Sharing is Caring

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

אולי יעניין אותך:

אז את מגנה את האלימות? או – ארבעה סיפורים על בית

Reading Time: 14 minutes על פי ערוצי החדשות, אפשר היה לחשוב שהאלימות האזרחית ברחובות התפרצה משום מקום. אך מבט מעמיק במתרחש בערים השונות בישראל מספר סיפור אחר לגמרי. על הטראומה הקולקטיבית של 48' ועל הנישול והאבדן שנמשכים עד היום

קראי עוד »

כתיבת תגובה