"לא ייאמן": הסקירות של הסדרה מקוממות כמעט כמו התוכן שלה
וואלה, ויקיפדיה וכלכליסט סיקרו את הסדרה הנטפליקסית "לא ייאמן" בצורה שונה מזו של בלוגריות וכותבות נשים. מה זה אומר לנו על הקשר בין כתיבה על אלימות כלפי נשים לבין התופעה עצמה?
קוראת את פוליטיקלי: מהן הכתבות הנקראות ביותר בשנת 2020?
בשנת 2020 ההזויה, שמסתיימת ממש בימים אלו, ביליתן הרבה זמן בגלישה באתר האינטרנט של פוליטיקלי קוראת. אספנו את עשרת הכתבות שקראתן הכי הרבה, וניסינו לנחש מה אהבתן בהן. חושבות שהצלחנו?
אנסים על שלטי חוצות: איך רבי נחמן שכנע אותי לתמוך ב-FACEIT
היוזמה FACEIT לביוש פומבי של גברים פוגעים מעלה הרבה תהיות מורכבות על צדק ועל אמת. שירי כהן שואבת השראה מרבי נחמן שעוזר לה ולנו להטיל פחות ספק ולפעול יותר, כי בזמן שיש שאלות שאין להן תשובה: יש עולם שצריך לשנות
השיח הנשי משנה מציאות? הגברים בישראל כבר לא בוכים בלילה
חינוך מגדרי לגבריות מסליל גברים לקשיחות וריחוק רגשי. אבל לאחרונה גברים פונים יותר לטיפול נפשי, ומדברים גם על הטלטלה שעברו כגברים וכאבות למול "אונס השלושים" באילת ומחאות הנשים ברשת. ד"ר שלי זיתוני כותבת מהשטח
בשורש האלימות המינית כלפי נשים: תפיסת האישה כפחות מאדם
מקרי אלימות מזעזעים, כמו האונס באילת, מעלים משפטים כמו "הם מפלצות" ו"איפה החינוך?". אבל מחקרים מראים שתוקפנות גברית צומחת בתנאים של החפצה יומיומית, שקופה ו"תמימה" שנמצאת במסכים של כל אחד ואחת מאיתנו כל הזמן
רכבת תרבות האונס: מכפר סבא לכנסת, מאילת לשיעורי חינוך מיני
נכנסנו להלם מהאונס באילת, ולשוק מהי"בניקים בכפר סבא. אבל הם פועלים ככה כי חינכנו אותם לעשות את זה. איך את.ה משמר.ת את תרבות האונס כל יום? ליטל עמוס מציבה מולנו מראה
גאוות רמת גן: רחוב זאב רווח פינת תרבות האונס
ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, הכריז בגאווה על רחוב זאב רווח בעיר. הבעיה? רווח מואשם בהטרדות מיניות. הבעיה הגדולה יותר? שאמה הכהן הוא מורה טוב למנהיגות בתרבות האונס. קחו מחברת והצטרפו לשיעור
איך לעשות תקשורת בתרבות האונס: "פרשת" הכדורגלנים והנערות
הסיקור התקשורתי ב"פרשת" הכדורגלנים המבוגרים שניצלו מינית נערות צעירות, מדגים כיצד תקשורת בתרבות האונס מציגה פשעים מיניים כחיזור יומיומי לגיטימי. ליטל עמוס עם דוגמאות לתקשורת שמנרמלת אלימות כלפי נשים ונערות.
