מאת: ירדן אמיר
הרוב הוא לא עיקר
מרגיש טפל
להמשיך להתבלבל
לתהות או לתעות
לא פשוט לטעות
אין לי במה לגעת
כי חשבתי שאני יודעת
טעם של פעם
ריח של אחר כך
אך כעת
העכשיו מולי עומד
מבקש לקחת חלק
להיות הפלא
והפרא
מה אגיד לו
איך אבחר
מתי אני עיר
ומתי כפר
זו אני זולגת בין השניים
כטיפה בנקיק מים
לא לפחד, אומרת
לא לנשום, פוחדת
כל שביקשתי הוא להיות נאהבת
*****************
על פיקחון ופיכחון
אפופה הילת הלילה
עוד אוחזת בחלום שתכף יחמוק
נמתחת עד לקצה גבול היכולת
עוד בוקר קם
עוד ניצחון קטן מושלם
בפיזור הדעת
דרך צעדים חרישיים
סוקרת את המשימות
מגבשת תחושות
מתעוררת לחיים
קנקן שורק על הכירה
לוחש ברכה
זהו סודה של השגרה
מרווה את הדאגות
משביעה את המחשבות
פעימה אחר פעימה
בשעת הדמדומים הזו
אני נולדת
כל בוקר
מחדש
*********
היא
היא חולמת
היא חולמת להיות
חולמת להיות טובה
טוות החלומות
חלומות של אחרים
הם חלומה שלה
בלי לדעת היא נוגעת
במקום בו נפגשים
מצמוץ ופעימה
פנטזיה וכמיהה
אהבה עצמית
ויצירה
ירדן אמיר, אמנית רב-תחומית מתל אביב, מתמחה בפיסול ובציור, לצד שנים ארוכות של כתיבה. המוטיבים המניעים את יצירתה הם הטבע המתפשט לאיטו לצד ההתפתחות המואצת של הקדמה, הקטבים המצויים בכל; בין חומר לרוח, בין רגש לראש, בין גבר לאישה, בין מלאכותי לטבעי.
לכל השירים במדור "נשים כותבות שירה" לחצו כאן
שם המדור הוא ציטוט משיר מאת עמליה זיו בשם "נשים כותבות שירה"
תמונה בראש הכתבה: Foundry מאתר Pixabay
