המוסר הכפול של חגיגת הגוף

מאת: איה ידלין ויונתן אילן, מרצים בכירים בביה"ס לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן

לפני כשבועיים עלתה לנטפליקס התוכנית 'אוף רוד', דוקו-ריאליטי בהובלתם של רותם סלע וליאור רז, ועד מהרה שצפה הרשת וקצפה, במיוחד סביב סצנה מסוימת במהלך אחד הפרקים. בסצנה המדוברת שואל רז את סלע, האם הייתה מאפשרת לבתה לדגמן בגדי הלבשה תחתונה, ומוסיף ומספר שהוא חושב על כך לא אחת בהקשר של הבת שלו ואף מעיר לה לעיתים על לבושה החושפני. סלע מצידה הבהירה שלא רק שלא תעיר לבת שלה על כך, אלא שהיא מעוניינת שהבת שלה "תעוף על הגוף שלה" ו"תחגוג אותו", ושבמוח שלה היא לא תתעסק בכלל באופן שבו אחרים מסתכלים עליה. רז ניסה להסביר שהחשש שלו הוא שבשל לבוש חושפני (לטעמו? לטעם העולם? מי יודעת) מישהו עוד עלול להתחכך בבנות הצעירות והמבולבלות. בשלב הזה סלע כבר התרגזה מאוד – ובצדק – והבהירה לו שבעצם הבחירה בלבוש כזה או אחר, הבנות הצעירות לא צריכות לקחת אחריות על אלה שרואים בהן אובייקטים מיניים.

סלע ברוכת הכישרונות יודעת גם לזהות באז טוב כשהוא מגיע ומיהרה להעלות את הקטע המדובר לחשבון האינסטגרם שלה בסימן "קצת על חגיגת הגוף הנשי ולקיחת אחריות". התגובות האוהדות לא איחרו להגיע. "מדויקת" כתבה נטע אלחמיסטר הדוגמנית, ומייד החרו-החזיקו אחריה גם מגיבות נוספות: "הכי מדהימה בעולם והכי צודקת" הגיבה מישהי; "את מלכה" כתבה מישהי אחרת; "מדהימה" הוסיפה עוד אחת; "תהיי אמא שלי" כתבה אפילו השחקנית נעמי לבוב.

אחלה רותם, באמת כל הכבוד על המסר הראוי והחשוב. לא כל יום אנחנו זוכים וזוכות לשמוע אמירות צלולות של נשים בתעשיית הבידור על זכותן של נשים על גופן. ובכל זאת, הנה כמה דברים שכדאי לחדד כאן, בתקווה שיסייעו להאיר גם את עיניה של הכוהנת התורנית.

בתור התחלה, חשוב להתמקד בדמותו של רז, ובמיוחד במבט שלו כגבר הטרוסקסואלי. כשרז מביע את החשש שלו מהאופן שבו אחרים עלולים להתבונן בבת שלו בזמן שהיא לובשת בגדים חשופים מידי לטעמו, הוא למעשה מתייחס כאן לכוחו המחפצן של המבט הגברי; אותו מבט שרז מכיר היטב משנותיו כגבר צעיר, ואותו מבט עוצמתי שהוא עצמו, כמו כל גבר הטרוסקסואלי אחר, מתמודד עמו ברמות כאלו ואחרות של מודעות מידי יום, בין אם יש לו בנות משלו ובין אם לאו.

לעומתו, מציגה כאן סלע את נקודת המבט של נשים שהן, צריך לומר ביושר, בין השאר גם מושאיו של אותו מבט גברי מחפצן, בעיקר לא לטובה. מהבחינה הזו, מן הראוי לדייק, בחורות צעירות ונשים לא מתהלכות בעולם הזה 'איך שבא להן' או 'איך שמרגיש להן', כפי שרותם אולי הייתה רוצה לקוות בעבור בתה. נערות צעירות ונשים בוגרות מתהלכות בעולם מתוך ידיעה שגברים מתבוננים בהן, ואם לחדד – כשהן נעמדות מול המראה, גם הן רואות את עצמן מבעד לאותו המבט הגברי הממשטר. זה היה נכון במיוחד בעבר, ובמידה רבה זה עדיין נכון.

אבל כאן העלילה מסתעפת, וחבל שסלע לא חשבה אפילו להתייחס לכך: אותו מבט גברי דומיננטי מונצח בתעשיות רבות-עוצמה שלמעשה 'חוגגות' את הגוף הנשי, רק באופן מסוים מאוד, תוך שהן מבצעות חיבור ישיר בין המראה הנשי ה'נכון' לבין מיניות. בחורות צעירות, שכפי הנראה רגישות יותר לטרנדים אופנתיים ובכלל, צורכות את התוצרים של התעשיות האלה ומאמצות את תפיסת העולם הזו ואת נקודת המבט הזו, במידה רבה מבלי לתת עליה את הדעת.

סלע יודעת את זה. יש לה חברה טובה שהיא כוכבת הוליוודית, וסביר להניח שהיא מספרת לה כיצד גם היום נשים בקולנוע ההוליוודי צריכות 'להיראות טוב', דהיינו טוב מספיק (במראה ובמיניות שהן נדרשות לשדר) על מנת לרצות את המבט הגברי ההטרוסקסואלי, ואיך מגיל מסוים הקריירה שלהן מצטמצמת לכדי תפקידים מאוד מסוימים. קריצה. אבל סלע גם יודעת היטב שהיא עצמה חבה חלק לא מבוטל מהקריירה שלה לעולם הדוגמנות, שמנציח את אותו מבט גברי, ומשדר לנשים באשר הן שהמראה שלהן, בטווח המידות המוגדר ובשילוב עם מיניות, הוא-הוא המפתח להצלחה בחיים.

נכון, סלע משתפת נתון חשוב שאי אפשר להתעלם ממנו: נשים לומדות לפחד מהמבט הזה, ובמיוחד מהנקודה שבה מתחלף המבט במגע לא רצוי ואף בפגיעה חמורה יותר. והיא גם, כמובן, צודקת בכך שהאחריות לעניין לא צריכה להיות מוטלת על הילדות, או על הנשים עצמן. הן, בתורן, לא יכולות ולא צריכות להפנים את הדיכוי ולקחת אחריות על מעשיהם של אחרים. לבוש, מדגישה סלע, לא מעודד או מונע הטרדה ופגיעה. ואולם, בתקופה שבה המילה 'אחריות' לא נלקחת ברצינות מספקת, או בכלל, צורם גם לחשוב כיצד מנפקת סלע אמירה חשובה שכזו ובו-בזמן תורמת רבות לאותה תרבות בדיוק, שמשמרת את המבט הגברי ומנציחה את אותה אחריות-יתר נשית.

בפעם הבאה שרותם, או מישהי אחרת שנמצאת בעמדת כוח תרבותית, רוצה לספר לכולנו משהו שאנחנו לא יודעים על לקיחת אחריות ועל חגיגת הגוף הנשי, אפשר לקוות שתהיה להן תשובה מוכנה מראש ומוצלחת יותר. נאמר, שלשמור על הגוף ולהרגיש אתו נוח זה חשוב, ושמיניות היא לא מילה גסה, אבל שנשים צעירות צריכות לחלום גם על דברים אחרים שחשובים לא פחות בעולם הזה, אם לא יותר. כי יש נשים רבות שלא עומדות בסטנדרטים האכזריים של יופי, שמוכתבים על ידי תעשיות שלמות שמרוויחות מכך ובונות את הונן באמצעות הפנים והגוף של סלע ודומותיה.

חשוב לחדד לנשים ולנערות אלו, שלפני הכל יש להן ראש על הכתפיים, אבל גם גוף ופנים שהטבע ברא במידות שונות ומגוונות. נערות ונשים צעירות צריכות להבין שהרעיון לקטלג אותן על בסיס מראה 'נכון' ו'נחשק' איננו אלא תוצר של תרבות ממשטרת ואמצעי להעצמת הונם התרבותי (והכלכלי) של מרכזי הכוח בחברה, ואפשר גם אחרת. לכולנו — נשים וגברים כאחד — כדאי להזכיר שוב ושוב שכדאי וצריך לייצר כאן מציאות מגדרית בטוחה ובריאה יותר.