מה שטוב במואנה, ואיך זה בסרטים אחרים…
חמישה מרכיבים בסרט מואנה שהופכים אותו לסרט מודרני ופמיניסטי!

לכבוד הקיץ שהגיע, כתבתי שיר.
סתם, האמת שלכבודו ולכבוד סרטי הקיץ לילדים שנראה בקרוב, החלטתי לכתוב על 5 מרכיבים טובים מבחינת ראייה מגדרית בסרט מואנה בסדר עולה (דירוג מאוד סובייקטיבי שלי).
א. כי תמיד טוב להיזכר בסרט הזה, שהכה גלים פמיניסטיים כשהוא יצא (וסליחה על משחק המילים…)
ב. כי אלו נקודות שכדאי לשים לב אליהן בסרטים הבאים שתראו עם הילדותים הקיץ.
אשמח לעוד נקודות בתגובות…

5 – הגיבורה האמיצה

מואנה היא מודל נהדר, הילדה שלי מתה להיות כמוה. זה כמובן מהמם ודוגמה נפלאה. אבל זה הכי נמוך בדירוג שלי כי סרטים עם גיבורות כאלו יש הרבה.
לצערי אגב, גם בסרטים האלו הרבה פעמים הגיבורות הן איזה יוצא מהכלל, נערות או נשים מדהימות, המוקפות בנערות או נשים 'בינוניות' כשהחלום להיות הגיבורה, בא על חשבון ההבנה שגם שאר הנערות והנשים ממש בסדר. במקרים יותר מרגיזים, אותן נשים 'לא הירואיות' סביב הגיבורה הראשית ה'כן הירואית' אפילו נלעגות על תכונותיהן הנשיות.

4 – דימוי גוף

התקדמות משמעותית, הראש של מואנה לא כבד מדי למשקל גופה, זאת בניגוד לגיבורות של הרבה סרטי דיסני קודמים ובכלל סרטים מצויירים. והיא מתולתלת! זה לא אמור להיות נדיר אבל זה כן, מאוד. הלוואי הלוואי שהשלב הבא יהיה גיבורת דיסני ממושקפת. אני חושבת שהציבור כבר בשל לזה… (ותודה לאריאלה חברתי שממשיכה להזכיר את זה כל הזמן)

3 – הניצבות

סיפור הרקע בין טהפיטי לטקה הוא הסיפור הפמיניסטי פורץ הדרך באמת בסרט בעיניי, וסליחה על הספויילר… אישה שחיה בשלווה עד שגבר פוגע בה, ורק בעקבות זה היא הופכת למפלצת כואבת.
זהו נרטיב שממש מרגש אותי למצוא בסרטי דיסני, בהם פגשנו-אפילו עד רפונזל בשנים האחרונות-מכשפות מבוגרות ומרירות שרוצות לגזול מהנערות התמימות את נעוריהן ללא סיבה, חוץ מאנוכיותן המובהקת. הנרטיב הזה-של טהפיטי וטקה-יש לו הרבה יותר חיבור למציאות מסיפורי ה"נשים נשים שק של נחשים" שהולעטנו בהם עד כה.

2 – העיקר זה הרומנטיקה?

אחד הדברים שממש משמחים אותי בסרט מואנה, ואני מייחלת שימשיכו בו גם אם יהיו סרטי המשך, הוא עלילת האין-רומן בין מואנה ומאווי. בחיים האמיתיים, נשים וגברים עושים מלא דברים יחד בלי שיהיה ביניהם סיפור אהבה או מתח מיני.
אבל כמה מעט הזדמנויות יש לנו לראות על המסך את הסיפורים הללו? כשהארי אומר לסאלי שאין דבר כזה חברות בין גבר ואישה בלי מתח מיני, הוא נשען על אינספור דוגמאות עלילתיות כאלו.
כשיש אישה בסרט את יודעת שבסוף יהיה רומן, או מין, או במקרה הגרוע תקיפה. משהו. כאילו העלילה לא יכולה להתקדם בלי זה. (ולפעמים הקשר לעלילת הסרט ממש תלוש). במואנה זה לא קורה. זה סופר מרענן, וגם, שוב, הרבה יותר מחובר למציאות.

1 – בדיחות פיפי קקי

הרגע הכי מתקדם בסרט מואנה, מבחינתי, הוא הרגע בו מואנה מושיטה יד למים. הם קרים והופכים לחמימים כי מאווי השתין. והוא עושה את זה כדי לעצבן אותה.
את סוג ההומור הטפשי הזה ניתן לראות בין גברים בסרטים, אבל מעולם לא ראיתי את זה מופנה כלפי אישה. זה לא היה רגע משפיל. זה לא קיבל יותר מדי נפח. זה היה פשוט רגע בו מואנה לא הייתה איזו ליידי אצילה שאסור להפליץ לידה ומאווי לא היה מנוול נוראי. הם היו פשוט שני בני אדם (טוב הוא חצי אל, בסדר) שעושים איזה דרך ביחד. כמו שרובנו נשים וגברים, ילדות וילדים, עושים יחד רוב הזמן במה שנקרא החיים עצמם.
עולם האנימציה רחוק מלהיות מושלם.
אבל ממש טוב שיש מואנה.
מחכה לראות מה יהיה הדבר הגדול הבא.

השאירו תגובה