מאת מערכת "תזכור": מרים גברעם ושרון מנדלביץ'

בדצמבר האחרון רעשה מדינת ישראל במחאה חברתית חסרת תקדים שכונתה "מחאת הנשים". מחאה שהוצתה בעקבות הירצחן של סילבנה צגאיי ז"ל בת ה-13 ויארה איוב ז"ל בת ה-16.

על פי המעקב הקפדני של פרויקט "תזכור" אודות מספר הנשים הנרצחת בישראל על רקע מגדרי, בשנת 2018 נרצחו 26 נשים. מספר שיא בישראל.

המחאה החלה ברשתות החברתיות ועד מהרה זלגה לרחובות. כששיאה התרחש ב4.12, אז נערך יום שביתה ארצי שלווה בהפגנות סוערות, חסימות כבישים, מחאות ספונטניות ועצרת מרכזית בת עשרות אלפי משתתפות ומשתתפים בכיכר רבין.

במקביל, הדי המחאה הגיעו לכנסת. ראש הממשלה יצא בהצהרות נדירות לתקשורת בהם התייחס לנושא האלימות כלפי נשים כאל "טרור לכל דבר" ואף כינס את ועדת השרים לטיפול באלימות במשפחה, במהלכה הורה לקדם חקיקת בזק וליישם את הצעת החוק בנושא מלחמה בעבירות אלימות במשפחה באמצעות פיקוח טכנולוגי.

חברי וחברות כנסת רבים יצאו בהתבטאויות פומביות המגנים את תופעת רצח הנשים, חברות כנסת מכל הקשת הפוליטית הצטלמו במשותף כשהן לובשות חולצות לבנות עליהן מודפסות שמותיהן של הנשים שנרצחו ורבים מנציגי הציבור אף נכחו בפעולות המחאה השונות ובעצרת בכיכר רבין.

"נשים צריכות להיות מוגנות ולהרגיש בטוחות ולא לחשוש מאלימות של מי שפגעו בהם", אמר השר ארדן, "השימוש בצמיד האיתור יאפשר מענה מהיר ואפקטיבי להגנה על נפגעות האלימות במשפחה בכל רגע נתון ובעיקר יאפשר להן את החופש המגיע להן, ללא החשש שהגבר האלים יפר את צו ההרחקה או תנאי השחרור שלו. ובמקרה של הפרה, מערכת אכיפת החוק תוכל להתערב באופן מידי".

השרה שקד הוסיפה "לא הנשים נפגעות האלימות צריכות להתחבא, העבריינים המכים צריכים להיות המורחקים. זאת המטרה בהצעת החוק שאנחנו מובילים. בעזרת הטכנולוגיה החדשה נוכל להפוך את היוצרות ולשחרר את הנשים מלפיתת האלימים".

אך נראה כי מערכת הבחירות הנוכחית שופכת דלי של מים צוננים על להבות המחאה שנדמה ששכחה ומשאירה את ביטחונן של נשים מאחור בסדר היום הציבורי. מעל לכולן בולטת מפלגת "זהות" שטורחת לציין במצעה הרשמי באופן מפורש את תופעת האלימות במשפחה, אך עוסקת רק בסוגיית "תלונות השווא".

יחסן של המפלגות השונות לתופעת האלימות לקראת הבחירות ודווקא לאחר מחאה כל כך סוערת, מעידות על מקומן הסטטי של נשים בזירה המדינית

לכל הכתבות בנושא הבחירות לכנסת ה21

כשהיה זה "נכון תקשורתית" למסור הצהרות אודות המאבק נגד אלימות כלפי נשים, שמענו הבטחות על טיפול מהותי בתופעה. אולם, ברגע האמת, כשמגיע היום לבחור בנציגים שאמונים על מערכת החוק במדינה, על מדיניות הממשלה ועל כל הנגזר ממנה, משתררת שתיקה ואף מעבר לכך: ב"ליכוד" וב"כחול לבן", שתי המפלגות הגדולות בבחירות הללו, הנשים נדחקו לשולי הרשימות.

הקמפיינים השונים עוסקים בשאלה על "חזקים" ו"חלשים" ושתי מפלגות בישראל עודן מדירות נשים מהרשימה באופן עקבי ומובנה.

צילום: נעמה זלצמן

מתוך 14 המפלגות שעל פי הסקרים צפויות לעבור את אחוז החסימה רק חמש מתייחסות באופן מפורש לאלימות כלפי נשים במצע הבחירות: גשר, חד"ש-תע"ל, כולנו, כחול-לבן ומרצ.

עם התקרבותו של מועד הבחירות יצאנו לבדוק מה נשאר מהצהרות הפוליטיקאים, אילו מפלגות טרחו לציין כבר במצע הבחירות את האופן בו יפעלו לדאוג לביטחונן וחייהן של נשים ואילו ממשיכות להשאיר את הנשים ואת כוחן הסקטוריאלי מאחור. שלחנו בקשת תגובה לכל המפלגות המתמודדות לכנסת לפני כחודש. שבועיים לאחר מכן, שלחנו בקשה נוספת למפלגות שטרם שלחו לנו תגובה. חלק מן המפלגות לא טרחו להשיב לנו, דבר שיכול ללמד גם הוא על היחס אותו מעניקות אותן המפלגות לנשים.

 

 

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

בשבעה לאוקטובר נהרגו חיילים ואזרחים בניסיון לשמור על הגבול בעוטף עזה. עשרות אלפי משפחות פונו מהצפון, מה שהוביל לניתוק מהקהילה ולפטירה מהירה של אנשים הרחק מבחיתם. גם את טקסי הקבורה היה קשה לעשות ביישובים בהם הלחימה המשיכה להתרחש. הכתבה מביאה שלושה סיפורים של התמודדות עם מוות ואבל בזמן המלחמה.

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.