נשים מובילות את המודיעין. הגיע הזמן שיובילו גם את קבלת ההחלטות.

מאת: לירון מנשריאן, רס"ן (מיל')

כשראיתי את הפרסום המזעזע של "פוליטיקלי קוראת" ו-"5050 שותפות ושוויון מגדרי", הלב שלי נחמץ, אבל לא הופתעתי. הכותרת "לא לראיין נשים לתפקיד ראש המל"ל" תמצתה את מה שאנחנו, נשות קהיליית המודיעין, מרגישות כבר עשורים: אנחנו טובות מספיק כדי לבנות את המודיעין, אבל לא מספיק כדי לעמוד בראש המערכות שקובעות את המדיניות הלאומית.

שירתתי באגף המודיעין במשך 24 שנים, החל מתפקידי שטח תובעניים ועד לתפקידי מטה ביחידה טכנולוגית מובילה. הכרתי עשרות נשים ראויות להיבחן כמועמדות רציניות למילוי תפקיד ראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל). מדובר בנשים חזקות, מבריקות, בעלות ידע מקצועי עשיר, יכולות ניתוח חדות וניסיון מבצעי ומערכתי עצום. נשים שעיצבו מהלכים צבאיים ומדיניים קריטיים, שניהלו יחידות ענק עם תקציבים גבוהים, ושראו את התמונה המלאה ברגעי משבר.

הנשים כבר שם. השאלה היא למה לא רואים אותן

כל פעם שנפתחת משרה בכירה, כמו ראש המל"ל, ראש הממשלה בוחר לפנות "לחבורת הגברים הרגילה", ואפילו לא בוחן מועמדות נשים. זהו מסר ברור ומקומם: המקצועיות שלנו היא זמנית, הניסיון שלנו הוא משני, ואנו לא חלק מ"מועדון הגברים" הסגור שמוסמך לקבל את ההחלטות הגורליות ביותר עבור מדינת ישראל.

הדבר חמור שבעתיים, כשאנו מבינות שראש הממשלה מתעלם באופן מופגן מהנחיות המחייבות לבחון מועמדות נשים. העובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו לא בחן אפילו אישה אחת לראש המל"ל, בניגוד להנחיות מחייבות של בג"ץ ונציבות שירות המדינה, זו לא רק הדרת נשים, זהו זלזול מוחלט בחוק ובמנהל התקין, ופגיעה ישירה ביעילות ובאיכות של הדרג המקצועי הבכיר ביותר במדינה.

לירון מנשריאן, רס"ן (מיל')

לירון מנשריאן, רס"ן (מיל')

איך אפשר לטעון שהמל"ל מייצג את כל הציבור הישראלי, כשמחצית מהאוכלוסייה מודרת מעמדת המפתח הזו? איך אפשר להבטיח קבלת החלטות מאוזנת ומקצועית, כשיכולות וכישרונות של נשים, שהוכחו שוב ושוב בקהיליית המודיעין, נדחים על הסף?

האמת היא, שלא חסרות נשים ראויות. הן נמצאות בכל מקום בקהיליית המודיעין – באמ"ן, במוסד, בשב"כ, ובכל תפקידי המפתח. הן מפקדות על יחידות, מובילות פרויקטים טכנולוגיים מורכבים, ומנהלות קשרים בינלאומיים רגישים. הבעיה היא לא בהיצע, אלא ברצון הפוליטי.

הטור הזה הוא קריאת השכמה. הדרת הנשים מתפקידים בכירים כמו ראש המל"ל אינה רק עוול מגדרי, היא פגיעה בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. אנחנו לא מבקשות טובות. אנחנו מבקשות שהמקצועיות שלנו תוכר, שהניסיון שלנו ינוצל, ושהדלתות לעמדות המפתח לא ייחסמו בפנינו עוד. מגיע לנו, ומגיע למדינת ישראל, שהטובות ביותר ישבו סביב שולחן קבלת ההחלטות.

 מגיע לנו 5050.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

מנצנץ, מטרלל ופוליטי מתמיד: חושבים שהאירוויזיון הוא רק שמלות פאייטים, גברים במגבות ומכונות עשן? תחשבו שוב. הצצה מרתקת אל מאחורי הקלעים של התחרות הכי "לא פוליטית" בעולם : מהקומבינות של חבר השופטים , דרך המניפולציות בהצבעות הקהל , ועד למאות אלפי הדולרים שמשקיעה ממשלת ישראל כדי להוכיח לעולם שכולנו שווים בין שווים.
האם הדרת נשים היא רק "עניין מגזרי" או שהיא קו החזית של המאבק על דמותה של ישראל? מסירוב לשרת עם לוחמות ועד קנסות על לבוש "לא צנוע" בשחרור מצה"ל – חוקרת המגדר דורית דריה שמואלי מנתחת כיצד המאבק על זהות המדינה הופך לציר מרכזי של דחיקת נשים מהמרחב הציבורי.
גל האלימות הגברי ששטף את הרחובות בשבועות האחרונים אינו “תופעת קצה”, אלא ביטוי למשבר עמוק של גבריות. בטור אישי ופוליטי מבקש הכותב לבחון כיצד ציפיות חברתיות מגברים — כוח, תחרותיות, אלימות והדחקה רגשית — מעצבות חיים של כאב, בדידות ופגיעּות, ומדוע אי אפשר להתמודד עם אלימות מבלי לדבר על גבריות. לצד הביקורת, המאמר מציע תפיסה של “מדיניות מודעת גבריות”, המבקשת לפתח מענים חברתיים, קהילתיים ורגשיים לגברים ונערים כחלק ממאבק רחב יותר לשוויון מגדרי ולחברה בטוחה יותר.

שלחו לי פעם בשבוע את הכתבות החדשות למייל

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.