מאת: מורן עג'מי
ביום חמישי האחרון, כשנתיים וחודשיים לאחר שנחקר בפעם האחרונה, הגיש היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט את המלצותיו. ראש הממשלה יועמד לדין בכפוף לשימוע. ההאשמות: מרמה, הפרת אמונים ושוחד. ההאשמות הללו, מקורן בשלושה תיקים שונים, אנו מכירות אותן כ"פרשת 1000", "פרשת 2000" ו"פרשת 4000".
דיסאינפורמציה רבה עברה בנהר החדשות של ישראל מאז החלו החקירות וגם עכשיו, משפורסמו ההמלצות, לא פשוט להבין על מה מדובר. פוליטיקלי קוראת כאן כדי לעשות לכן סדר:
תיק 1000 – הפרת אמונים, פגיעה בטוהר המידות ובאמון הציבור.
בשנת 1978 שופט בית המשפט העליון, שלמה אשר, עמד בראש ועדה שניסחה המלצות למניעת ניגוד עניינים ושמירה על טוהר המידות אצל שרים וסגני שרים. אלה המלצות שאומצו עלי די ממשלת ישראל ומאז הן נקראות "כללי ועדת אשר". בין היתר נקבע בהם כי לשר אסור לקבל שכר או טובות הנאה במקביל לתפקידו הפוליטי. אם במקרה מתקיים מצב של ניגוד עניינים, נאסר על השר להשתתף בכל פעולה או קבלת החלטה הקשורה בניגוד (ראו מקרה קובי מימון והגז ושר האוצר, משה כחלון). על פי כללים אלו נבחנת ונמדדת התנהלותו של נתניהו.
"פרשת המתנות", או "תיק 1000", הוא התיק בו חשוד ראש הממשלה בקבלת טובות הנאה. את טובות ההנאה הללו קיבל מארנון מילצ'ן, איש עסקים יהודי אמריקאי, החל משנת 2011 ועד לשנת 2016 ומג'יימס פאקר, איש עסקים אוסטרלי, בין השנים 2014 ל2016.
זוכרות את השמפניה הוורודה? היקף טובות ההנאה – סיגרים, שמפניות ותכשיט לשרה נתניהו – שקיבל ראש הממשלה מארנון מילצ'ן נאמד בכ477,000 ₪.
מג'יימס פאקר קיבלו הזוג מתנות בשווי של כ229,000 ₪.
בתמורה למתנות אלו, כך על פי מנדלבליט, פעל נתניהו לטובת אותם אנשי עסקים: מול גורמי ממשל בארה"ב על מנת שיתנו למילצ'ן ויזה; מול יאיר לפיד, שר האוצר דאז, על מנת שיאריך את הפטור
מדיווח ותשלום מס הכנסה ממנו מילצ'ן נהנה ומול שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת דאז, ממנו ביקש נתניהו שיסייע למילצ'ן בנושאי רגולציה הנוגעים למיזוגן של "רשת" ו"קשת", על מנת שההשקעה של מילצ'ן תהיה כדאית.
תיק 2000 – הפרת אמונים
בשנת 2007 ייסד המליארדר האמריקאי, שלדון אדלסון, את החינמון "ישראל היום". מדובר היה בשחקן רציני על מגרש העיתונות שהפחית את כוחם של בעלי השליטה של כל עיתון אחר ובמיוחד – את כוחו של ארנון (נוני) מוזס, הבעלים של העיתון המוביל בשוק התקשורת הישראלי דאז, "ידיעות אחרונות".
"ישראל היום" ידוע כעיתונו של אדם המקורב לבנימין נתניהו. יש האומרים שמדובר בעיתון שהוא שופרו של השלטון ובכלל, הקמתו נעשתה על מנת לסייע לנתניהו בפוליטיקה הישראלית.
תיק 2000 או – "תיק ידיעות אחרונות", מתאר שלוש סדרות של פגישות שקיימו נוני מוזס ובנימין נתניהו בשנים 2008-2009, 2013 ו2014. כשהראשון, מוזס, התעניין בשיפור מצבו הכלכלי של העיתון והשני, נתניהו, היה מעוניין בשיפור הדרך בה הוא מסוקר.
מוזס מואשם כי הציע לנתניהו שוחד בכך שיביא לשינוי ניכר לטובה באופן הסיקור שלו בידיעות. בתמורה, פעל נתניהו לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על "ישראל היום" (הצעת חוק שאכן הונחה על שולחן הכנסת באמצעות ח"כ איתן כבל ממפלגת העבודה, ויש
האומרים שהיא הסיבה בגינה יצאנו לסיבוב הבחירות הקודם).
נבירה ב57 העמודים של מנדלבליט לא מספקת תשובה לגבי העמדה לדין בנושא זה. נראה שבמקרה "ידיעות אחרונות", לא היה כלום כי אין כלום: החוק נפל והסיקור של נתניהו ב"ידיעות אחרונות" לא השתפר.
אולם, מנדלבליט מתאר את הפגישות בין השניים כגסות וכמשפיעות על העיתונות הישראלית, לכאורה: בשיחה הראשונה, מנסה מוזס לשחד את נתניהו באופן ברור. נתניהו יושב לאחר מכן עם חברי מפלגת הליכוד – יריב לוין וזאב אלקין ומברר עימם אם תהיה אפשרות לקדם את חוק ישראל היום בתקופת הבחירות. לאחר שמבין שאין הדבר אפשרי, הוא חוזר לשוחח עם מוזס. לאורך שנת 2008 ושנת 2009 המשיכו השניים להיפגש וקבעו שמוזס ירכך את הסיקור השלילי כלפי נתניהו בעיתונו ונתניהו מצידו – ישוחח עם אדלסון וינסה להגביל את הפצת ישראל היום בסופי השבוע. דבר דומה התרחש בשנת 2013, רק שהפעם החליטו השניים כי נתניהו ינסה להשפיע על אדלסון שיגבה תשלום בעבור ישראל היום.
נתניהו מואשם בניצול לרעה של כוחו לקידום חקיקה לצורך השפעה על סיקורו. הוא מואשם בכך שלא הפסיק את ההתקשרות עם מוזס על אף הצעת השוחד הגסה. מוזס יועמד לדין באשמת שוחד.
תיק 4000 – מרמה, הפרת אמונים, לקיחת שוחד.
בשנים 2012-2017 כיהן נתניהו כראש הממשלה ומשנת 2014 גם כשר התקשורת. מתוקף תפקידו, בסמכותו להעניק אישורים והיתרים לפעולות עסקיות שונות שבוצעו על ידי בזק וחברות הקשורות לה.
"תיק בזק-וואלה", או תיק 4000 מתחיל עם קבוצת "יורוקום", שם בעל השליטה העיקרי הוא שאול אלוביץ' שמחזיק בשליטתו בכמה חברות ציבוריות, ביניהן "בזק" ובחברות פרטיות – כמו אתר החדשות "וואלה!", שנחשבה אז לשנייה במדדי הרייטינג של התקשורת האינטרנטית (אחרי YNET, אתר השייך לנוני מוזס).
אלוביץ' מחזיק גם במניות בחברת "YES". ובשנת 2015 משלים עסקה במסגרתה נמכרות כל המניות של חברת YES מיורוקום לבזק. עסקה זו דרשה אישור של שר התקשורת, בנימין נתניהו. הוא אישר את העסקה שאולי במבט ראשון לא נראית משמעותית, אך במבט שני נגלה שהיא הניבה לאלוביץ', שהיה נתון אז בחובות של כ800 מיליון ₪, רווח של מיליארד שקלים.
אז למה מדובר במרמה? הפרת אמונים? שוחד??
מנדלבליט מתאר קשר ארוך טווח, לכאורה, בין נתניהו לאלוביץ' עוד משנת 1999. בשנת 2011 הגיעו הזוג אלוביץ' לביקור תנחומים אצל שרה נתניהו ומערכת היחסים בין שני בני הזוג התחממה. על פי מנדלבליט, היא הפכה למערכת של יחסי "תן וקח": אלוביץ' העניק לנתניהו טובות הנאה שונות בתחום הסיקור התקשורתי (בעיקר ב"וואלה!") בציפייה שנתניהו יקדם עבורו אינטרסים שונים כשר התקשורת.
על פי מנדלבליט, מדובר על מאות דרישות שהועברו בכל שעות היממה בנוגע לסיקור התקשורתי של נתניהו ב"וואלה!". דרישות שהלכו וגברו בכל פעם שהתקרבנו למערכת בחירות.
מנדלבליט מאשים את נתניהו על כך שלקח את השוחד: הסיקור האוהד ב"וואלה!" ובתמורה דאג לטפל בבעיות של קבוצת "יורוקום" ככל יכולתו – תוך הסתרה של יחסים אלו. גם אלוביץ' מואשם בעבירות שוחד.
שימוע
למה הכוונה, "בכפוף לשימוע?"
שימוע הוא הליך שיפוטי שעל אף ויש המוותרים עליו, הוא חיוני למען בירור האמת. בשימוע יעלו טענות ההגנה שעלולות לשפוך אור שונה לחלוטין על ההאשמות, או לחזק אותן.
חשוב לזכור שזו לא הפעם הראשונה בה מתמודד נתניהו עם חשדות דומים. אמנם מעולם לא הוגש נגדו כתב אישום אך הוא היה חשוד כבר בפרשות קודמות: פרשת "בראון-חברון" ו"פרשת עמדי".
זמן קצר לאחר פרסום החלטת היוע. המשפטי לממשלה, פרסם נתניהו סרטון ובו הוא פורש את הגנתו: תזכורת להתנגדותו בזמן אמן לחוק "ישראל היום", תזכורת לכך שלא אפשרו לו לקיים עימות עם עדי המדינה וטענה כי לא קיבל סיקור אוהד ב"וואלה!" בזמנים האמורים.
בנוסף, טוען נתניהו, כשישים עדים קריטיים לפרשות עוד לא נחקרו וכך גם גורמים במשרד המשפטים שטוענים שנתניהו לא התערב בעסקה של מיזוג בזק וyes.
יש הטוענים כי פרסום המלצות היועץ המשפטי לממשלה בזמן קריטי, כחודש וחצי טרום הבחירות, מהווה התערבות גסה בשיקולי המצביעים. גם אם נכון לטעון זאת, על פי הסקרים האחרונים נתניהו מאבד, נכון להיום, אולי, מנדט אחד.
מורן עג'מי היא יועצת פוליטית וקמפיינרית. בין היתר ניהלה את הקמפיינים של השר חיים כץ ממפלגת הליכוד וחבר הכנסת איתן כבל ממפלגת העבודה בפריימריז האחרונים.
תמונה בכותרת: Yatheesh Gowda from Pixabay