בין אתיקה לאתיקה

היום, ה-24.7 יצוין בפעם השנייה היום הארצי למודעות לנזקי הזנות, על ידי עיריית תל אביב-יפו והמטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, מכון ירושלים לצדק וארגוני הקואליציה למאבק בזנות. מאז שנת 2020, ועדת המשנה לתכנון ובנייה של ת"א, לא מאשרת מועדוני חשפנות במסגרת "שימוש חורג". ההחלטה הגיעה בעקבות המלצת יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה, מתוך הכרה בכך שהחשפנות כשלעצמה, גם ללא קשר לזנות שלעיתים קרובות נכרכת בה, מייצרת החפצה, ביזוי והשפלה. מאז, פועלת עיריית ת"א לביעור מועדוני החשפנות בעיר.

העירייה גם מציעה תכניות טיפוליות באמצעות מרכז "סלעית", בשיתוף עם משרד הרווחה. תכנית המיועדת לנשים עם רקע של פגיעות מיניות, ניצול מיני וגילוי עריות, שמצאו עצמן נאלצות לשרוד באמצעות שימוש בגופן וכניסה לעולם הזנות.

במסגרת יום המודעות, בשעות אלה מתקיים בבית מרים, הבית העירוני לשוויון מגדרי, פאנל עיתונאי בנושא תופעת הזנות. גל גבאי, עיתונאית ותיקה וכתבת הרווחה של "הארץ" תנחה את הפאנל בו ישתתפו אלי סניור, ראש דסק הפלילים בחדשות 13, ורד פלמן, כתבת חדשות ב"כאן", ורד לי, בעלת הטור "שטח הפקר" ב"הארץ" ויובל גורן, דובר משרד המשפטים.

במסגרת הפאנל, יושק "הקוד האתי לסיקור תקשורתי הוגן של תופעת הזנות", שנכתב בשיתוף רב-ארגוני של "קול שורדות הזנות בישראל", "המרכז הישראלי לייעוץ מגדרי ומגוון חברתי", ו"המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות". הקוד מבקש לתת כלים ליצירת שפה עיתונאית אחידה לסיקור לא פוגעני של התופעה. הוא נכתב בשיתוף עם ד"ר אודליה דיין גבאי, חוקרת זנות ותקשורת שתציג את עיקרי הקוד. בין השאר, ניתן למצוא שם הסבר על החשיבות של תמונות אילוסטרציה: "לעיתים קרובות, התמונות שמוצגות בכתבות על זונות כוללות פריטים אופייניים כגון: נשים בלבוש מינימלי, גרביוני רשת, נעלי עקב אדומות, נשים בפינות רחוב ועוד… הייצוגים הללו שואבים השראה מהאסתטיקה של הפורנוגרפיה, אינם מכבדים את קורבנות הזנות ואינם משקפים את מהות מושא הסיקור". כותבות הקוד האתי אף יצרו מאגר תמונות אילוסטרציה אלטרנטיבי.

אבל יש את מי שמתנגדות נחרצות ליום המודעות הזה וגם לניסוח הקוד האתי. "כל כך הרבה ראיונות בתקשורת התקיימו בשנים האחרונות עם נציגות המחנה למיגור הזנות", מוסרות נשות ארגון "ארגמן". "המון כתבות נעשו על גבינו, על חשבוננו, בפלישה לפרטיותנו ובפגיעה ישירה בנו".

ארגון "ארגמן – נשים עובדות", הוקם בשנת 2017 על ידי עובדות מין במטרה להיאבק על זכויותיהן ולהביא קולות נוספים בסוגיות של צריכת מין. זהו הארגון השורשי הראשון בארץ שהוקם ומופעל על ידי נשים עם ניסיון פעיל בעבודת מין בעבר ובהווה. הארגון למען רווחתן והשמעת קולן של עובדות.י מין בארץ והוא בקשר עם עובדות ועובדים בכל תחומי המין השונים ומכל המגזרים.

בשונה מארגונים אחרים, הנשים בארגון "ארגמן" עוסקות בזנות ומבקשות לבטא את קולן ללא מתווכיםות. אך היעדן מדיונים, פאנלים וכנסים בנושא, מורגש ובולט.

"להבדיל מהשיח והטרמינולוגיה שנכפית עלינו בידי הארגונים למיגור הזנות", מסרו נשות הארגון, "אנו, הנשים העובדות, קיבצנו נקודות ביקורתיות והמלצות לסיקור נשים עובדות בתקשורת, מתוך ניסיוננו האישי". במילים אחרות, נשות "ארגמן" מציעות קוד אתי אחר לסיקור סוגיית הזנות.

חלקים רבים בקוד של "ארגמן" מתנגשים עם הקוד האתי של הקואליציה למאבק בזנות. כך למשל בסוגיית הטרמינולוגיה, בה מבקשים ארגוני הקואליציה למאבק בזנות דורשות להוציא את המילה "קליינט" מהלקסיקון ולכנות צרכני זנות במושג "זנאי". לעומתן, נשות "ארגמן" דורשות למגר את המילה "זנאי" מהלקסיקון כיוון שזו, לתחושתן, דווקא מעמיקה את הסטיגמה על המילה "זונה" ומסירה את האוטונומיה מהעוסקים והעוסקות בזנות.

"אנו קוראות לאנשי תקשורת המעוניינים לסקר עניינים הנוגעים לא.נשים העובדים בתחום, לעשות זאת באופן מכבד, מאוזן ואנושי, המייצג נאמנה את המציאות", מבקשות נשות ארגון "ארגמן".

כך מציעות נשות "ארגמן" לסקר את סוגיית הזנות מבלי לפגוע בכבודן של נשים הבוחרות לעסוק בעבודת מין:

צילום תמונת הכותרת: מוריה רבאני