מרצה בתכנית למגדר באוניברסיטת תל אביב, ד״ר יאלי השש, הודיעה השבוע על התפטרותה בעקבות תוצאות ביניים של מכרז למשרה תקנית המעידות לדבריה על התמשכות חוסר הגיוון בסגל ואף על הטייה בבחירת מרצים. השש כתבה בעמוד הפייסבוק שלה כי ״הצעד האחרון של התכנית הפך אותה עבורי לסביבת עבודה גזענית, ולכן עויינת״. לטענת השש, לשלב האחרון במכרז לא עלו חוקרות מזרחיות או פלסטיניות, למרות הבטחות במחלקה כי ידאגו לגיוון הסגל. בעקבות התפטרותה, פרסמו סטודנטיות של התוכנית ובוגרות שלה מכתב תמיכה במרצה בו הן כותבות כי ״ציפינו, ובעיקר קיווינו שסגל התכנית ינצל את חלון ההזדמנויות הזה לתיקון עיוות חברתי, ויאמץ לשורותיה חוקרת ישראלית שתיתן קול לאוכלוסיות מודרות ומנוחשלות בחברה הישראלית״.
השש, שהייתה מרצה מן החוץ במחלקה במשך חמש שנים, לימדה את הקורס היחיד בנושא פמיניזם מזרחי. התפטרותה עלולה להביא לכך שלא יהיה עוד קורס בנושא במחלקה, ששמה לה למטרה ללמד את התלמידות מגוון של נקודות מבט על החברה הישראלית.
בשיחה עם ״פוליטיקלי קוראת״ הסבירה השש את הרקע לדברים. לדברי השש "תקן חדש זה נדיר במחלקה כמו לימודי מגדר. ההגדרות שלו היו: חוקרת במדעי הרוח, בדר"כ מבקשים תקן במדעי החברה או שלא מגדירים אם זה מדעי הרוח או החברה, והתמחות במיעוטים וקוויריות״.
היא הוסיפה כי "אנחנו לא יודעות מי הגיש.ה כי הם שמרו על התהליך בסוד גדול. לפי מה שידוע לי היו 28 מועמדויות – זה לא הרבה למגדר. בבר אילן ניגשו 86. הוחלט מבנית שעושים רק שלב אחד. כלומר מ-28 פניות ישר ל"שורט ליסט" – ההחלטה את מי מזמינים ל"ג'וב טוק", סוג של הרצאה, שבעקבותיה עושים ראיון ואז מחליטים את מי לבחור. עכשיו, לג'וב טוק הזה הזמינו ארבעה אנשים. אחד מהם הוא בחור שנאמר לי שהוא חצי מזרחי. לא יודעת, אולי כן אולי לא״.
השש הוסיפה כי ״זה היה מזעזע לאור זה שבישיבת הסגל של פתיחת השנה הייתה ישיבה של כל מי שמלמדות מגדר והשאלה שהעסיקה את הישיבה הזו היא איך לקדם נשים ערביות בתכנית ואיך למשוך עוד סטודנטיות ערביות. בקיצור, חשבתי ששומרים מקום לפלסטינית ולכן לא בוחרים מרצה מזרחית. אם התכנית הייתה מעוניינת בגיוון, היא הייתה עושה עבודת הכנה לפני שהן מוציאות את המכרז״.
לדבריה, היעדר מרצות העוסקות בתחום זה פוגע בסטודנטיות במחלקה: ״מתוך הסטודנטיות יש צורך מאד גדול למרצות בתקן שיוכלו ללוות את עבודות המחקר שלהן בנושאים האלה. מתקשרות אליי סטודנטיות ומספרות שישבו עם ראש התכנית והן מעוניינות לכתוב עבודות מחקר, אבל אין מישהי בתקן שיכולה להנחות אותן, ומי שכן יכולה, עושה את זה לא מהדיסציפלינה אלא מליד הדיסציפלינה. זה ליקוי ממשי. זה לא רק עניין של ייצוג. זה קשור בעיקר לכך שתהליך ייצור הידע נפגע. החמור הוא שבתור עמיתות הוראה ובתור סגל סוג ב' אנחנו עומדות ומלמדות את כל זה וזה יותר מידי קרוב – אנחנו מלמדות על עצמנו, זה טו מאצ'. אם יש ייצוג בתוך התכנית וזה לא את, זו צפרדע שאת יכולה לבלוע, העולם לא סובב סביבך. אבל כשזה שיטתי, זה לא משהו שאפשר לנשום בתוכו. כתגובה לדבר הזה, התפטרתי. ברגע ששמעתי את הזהות של כל המועמדים, הבנתי שמבחינתי זו סביבת עבודה גזענית ומבחינתי זו סביבה עוינת. זה גובה מחיר גדול מידי״.
"יש את העניין של הייצוג האתני ויש את הייצוג הפוליטי-אתני"
מה בעצם הבעיה בייצוג?
"גם כשיש ייצוג למזרחים, הם בעיקר גברים. היחס בין גברים לנשים הוא ממש גרוע. יש את העניין של הייצוג האתני ויש את הייצוג הפוליטי האתני. בכל מחלקות המגדר, היום בארץ, באוניברסיטאות לא במכללות, אין בעצם אף אחת שהתקן שלה הוא ממגדר והיא עוסקת בפמיניזם פלסטיני או מזרחי. כלומר, בכל האוניברסיטאות בארץ, גם אם יש מרצות שמייצגות אתנית, הייצוג הפוליטי לא בהכרח קיים. זו לא רק הבעיה של מגדר בת"א״.
אז זה לא שתל אביב כל כך יוצאת דופן
״תל אביב היא הכי לבנה וזה ממש בולט. צריך להגיד שזו תכנית מאד קטנה מבחינת מספר התקנים שלה. זה לא חוג, זה תכנית בתוך ביה"ס לתרבות שאין לה הרבה תקנים אבל היא קיימת הרבה זמן והייתה תחלופה לאורך השנים. אבל אף פעם, בתחלופה הזו, לא בחרו מישהי שהיא לא אשכנזייה. זה עושה את זה קצת יותר קשוח״.
אז למה זה עורר אצלך כל כך הרבה תמיהה?
״כי הם בפירוש הוציאו מכרז שכתובה בו המילה ׳מיעוטים׳. הייתה תחושה שאוניברסיטת ת"א סוף סוף עושה את הצעד הזה של להגיד – חסר לנו נדבך בידע. הייתה תחושה שלמדו משהו, שהן סוף סוף מייצרות שינוי. אבל בסופו של דבר, יש תחושה של ׳בקלאש׳, מהבחינה של הבנה על מה זה פמיניזם ומה זה לייצר מגוון של קולות.
מבירור שערכנו, עולה כי טענותיה של ד"ר השש בדבר הייצוג האתני-פוליטי החסר בקרב המועמדים שהגיעו לג'וב טוק – צודקות.
פרופסור דפנה הקר, ראשת התכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת תל אביב, כתבה היום מכתב תגובה הממוען למרצות ולסטודנטיות בתכנית. במכתב, מבהירה הקר שהליך בחירת המועמדות מתבסס בעיקר על שיקולים של מצוינות אקדמית. כמו כן, היא מספרת על המאמץ לייצר קבוצות דיון ופעולה בנושא הגיוון באקדמיה ושואלת לגבי האתגרים הפמיניסטיים בתוך מוסדות ההשכלה הגבוהה. המכתב כלשונו
"בסוף כל הדבר הזה הוא שיעתוק של המבנים ההיררכיים שאנחנו מלמדות עליהם, שאנחנו דורשות מהסטודנטיות להיות פעילות בלפרק אותם, שאנחנו מדליקות אותן על זה. זה קשה. אני חושבת שיש פה איזה משבר אמון גדול עם התכנית למגדר" אומרת ד"ר השש. "במשך חמש שנים לימדתי כאן כמרצה מן החוץ על פמיניזם מזרחי. מבחינתי הם צריכים להבין שהידע הזה הוא לא זול, ולא עומד לבד. עבורנו, בייחוד מי שהגיעו מהפריפריה – זה לא רק עניין אתני אלא גם מעמדי. תהליך ייצור ורכישת הידע עבר לנו בגוף, שילמנו עליו מחירים מאד מאד גבוהים. זה כאב והעברנו את זה מכאב לטקסט בתהליך שלא קיבל הרבה תמיכה.
עשינו את זה נגד הזרם מהרבה מאד בחינות. זה היה תהליך מאד כואב וכל הזמן רוצים לקנות את הידע שלנו בזול. וזה סחר חליפין מאד מאד לא הוגן. אנחנו צריכות להגיד את זה, הידע שלנו הוא יקר – עלה לנו הרבה לייצר אותו. זה ידוע שהאוניברסיטה היא מוסד פיאודלי – כל אחד יגיד לך, את צריכה פטרון. לגברים יש יותר פטרונים מלנשים ולנשים אשכנזיות יש יותר מאשר לכל אישה אחרת. יחסים של פטרונות זה יחסים שדורשים צייתנות ואם מלכתחילה את מגיעה עם ידע שמיוצר תוך כדי מאבק, צייתנות זה לא הצד החזק שלך".
מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה כי ״התכנית למגדר מציעה תכנית לימודים רב-תרבותית, שבה משתתפות חוקרות, מרצות ומרצים, תלמידות ותלמידי מחקר מכל גווני הקשת בחברה הישראלית, התורמות תרומה חיונית ליצירת ידע נרחב מנקודות מבט אישיות וחברתיות שונות. תהליכי הקליטה של סגל חדש באוניברסיטה תל-אביב מבוססים על שיקולים המתייחסים אך ורק לשאלות של דרגת המצוינות האקדמית של החוקר או החוקרת. יצוין כי בתכנית למגדר כיום יש תקן וחצי בלבד בדרגת סגל בכיר, כאשר החוקרות שמאיישות תקן זה מייצגות מגוון על בסיס אתני ועל בסיס מוגבלות. השנה השתלבה בתוכנית גם הפוסט-דוקטורנטית הראשונה שהיא אישה פלסטינית. הליך איוש המשרה טרם הסתיים ולכן לא נוכל להתייחס לנושא".
בהכנת הכתבה השתתפו ירדן סקופ ואלה בניאן.
3 תגובות
כואבת עם יאלי. האם היא לא מספיק טובה מבחינה אקדמית?
לדעתי אין הצדקה אקדמית לחוג למגדר שאינו מגוון. שיגדילו את התקן או שיסגרו. למה להציג לציבור ולתורמים חוג של זיוף?
אופירה, בחייאת! בחלום הלילה תהיה שקיפות בועדות הללו, כי אם היה שקיפות איך יוכלו להמשיך לנקוט בפרקטיקות גזעניות , להט״בופוביות ומיזוגניות ולהמשיך להאשים את ״המערכת״ ואת הרקטור, הדיקן וראש הממשלה או את הצורך בפרסומים? הרי כשנורא רוצים מישהו (או מישהי, אפילו ממש באותה פקולטה…) קולטים אותו או אותה גם בלי רבע פרסום.
ייפתחו הפרוטוקולים של ועדות המינויים – ואז נוכל לדעת מה באמת הולך שם ומהם באמת שיקולי "המצויינות" המהוללים.