מאת: סתו בן עוז
בשבועות האחרונים נחשפנו לניסיונות פומביים של מהלכים פוליטיים מתוזמנים נגד עמותת 'בונות אלטרנטיבה', בעיקר דרך שלילת סעיף 46א לפקודת מס הכנסה, המאפשר לתורמים ולתורמות של העמותה ליהנות מהטבת מס על תרומותיהםן. הסעיף אומר, שהמדינה משתתפת ב-35% מסך התרומה שנבחרה לתת, מה שיכול לסייע לכל עמותה בגיוס נרחב של כספים.
שני הדיונים שהתקיימו בוועדת הכספים בנושא, הראשון ב – 24.2.2025 והשני שבוע לאחר מכן ב – 3.3.2025, הפכו לזירה של צעקות והתקפות של חברות וחברי כנסת מהקואליציה, בזמן שברקע התרוצצו תלונות לרשות המיסים על כך שאנחנו עוסקות, רחמנא ליצלן, ב"פעילות פוליטית".
כתבות בתקשורת הציגו אותנו כ"בעיה". נכתב שאנחנו "מבקשות הטבות מס בתור ארגון לקידום זכויות נשים – אך מקיימות פעילות פוליטית מובהקת". כי הרי איך ייתכן שנשים מעיזות לתבוע לעצמן מקום בזירת קבלת ההחלטות וגם טוענות שזה עניין ציבורי לאומי?
וכשהדיון הראשון הסתיים בלי הצבעה מיהרו כותרות העיתונים להכריז ש"בונות אלטרנטיבה" נפסלו למרות שההצבעה רק נדחתה. בסופו של דבר, בדיון השני הוועדה כן אישרה לנו את סעיף 46, ושוב הכותרות טעו כשמסגרו זו כ"חסות” של הקואליציה, כאילו מדובר באיזה חסד או טובה אישית ולא בזכות חוקית.
״אליהו? ינון?״
🤣🤣🤣 https://t.co/znkCPWhP7j— Lee Hoffmann Agiv (@LeeHoffmannAgiv) March 3, 2025
בואו נעשה סדר
נשים את הדברים על השולחן: הטענה שאנחנו צריכות להיפסל כי אנחנו עוסקות ב"פעילות פוליטית" היא חוסר הבנה מוחלט של החוק, או תרגיל פופוליסטי ציני במיוחד וריק מתוכן. החוק לא אוסר על פעילות פוליטית-ציבורית – כי הרי כל שינוי חברתי עובר דרך השפעה ולחץ על מקבלי ומקבלות החלטות.
מה שאסור על פי הקריטריונים המאוד ברורים שהחוק מציג, זה פעילות מפלגתית, כלומר קידום מפלגה מסוימת או פעולה ישירה נגדה. כל עוד אנחנו כארגון לא מקושרות למפלגה אחת בלבד, אין בעיה חוקית בפעילות שלנו – ואנחנו עומדות בקריטריונים לכן לא ניתן לפסול אותנו. גם לא על כך שאנחנו אומרות בקול רם שהממשלה הזו היא האסון הגדול ביותר לנשים בעשור האחרון . והמלחמה בנו רק מוכיחה את זה.
אבל מי בכלל צריך או צריכה חוק כשאפשר לייצר רעש ברשתות החברתיות? חברי הכנסת לימור סון הר-מלך, חנוך מילבינסקי ועמית הלוי הבינו מהר מאוד את הכללים: ככל שהם יצעקו על 'בונות אלטרנטיבה' יותר, כך הטוויטר שלהם יתמלא ביותר לייקים.
אין באמת צורך לנהל דיון ענייני כשאפשר פשוט לעודד שנאה ולספק כותרות. גם אחרי שיו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, טרח להסביר להם שוב ושוב שאין לוועדת הכספים סמכות לפסול עמותות שאושרו על ידי רשות המיסים, הם לא חדלו. גפני הסביר שבג"ץ כבר פסל ניסיון דומה בעבר בגלל הפגיעה בעקרון השוויון. כי הרי אם לקואליציה היה את הכוח להחליש כל עמותה שחושבת אחרת ממנה, או פועלת לשינוי המצב הקיים, לא הייתה לנו דמוקרטיה וחברה אזרחית. אבל מה להם ולדמוקרטיה?
הקשר לפורום קהלת
האירוניה בכל הדיון הזה היא שגם 'פורום קהלת' היה באותה רשימה. לפני כחודש הם עלו להצבעה בוועדה בפעם הראשונה בתקווה לקבל את סעיף 46 הנחשק, אבל בעקבות טענות שעלו כנגדם, רשות המיסים החליטה להוריד אותם ולנהל בדיקה נוספת. כשרשות המיסים חזרה בה, והוסיפה את פורום קהלת לרשימה החדשה שעלתה חודש אחרי להצבעה, גם אנחנו עלינו ביחד איתם.
והתוצאה האבסורדית: פורום 'קהלת' וארגון 'בונות' נמצאים ביחד באותה ההצבעה, כמו מן חתונה קתולית של רשות המיסים. סוג של איזון קוסמי: הם נאלצו לקבל אותנו, ואנחנו אותם. אין דבש בלי עוקץ. חשוב לשים לב. כמו שאיסור על אפליה הגן עלינו מפסילה, כך הוא הגן גם על 'פורום קהלת'. רק שבזמן אנחנו נאבקות לשמור על הדמוקרטיה שמגנה עלינו, הם מנסים לפרק אותה בעוד הם נהנים מההטבות שלה.
בסופו של דבר, כשמנקות היטב את הפופוליזם, אפשר לראות עדות מדהימה לדמוקרטיה מתפקדת. כי למרות כל הצעקות, למרות הניסיון למסגר אותנו כאויבות המדינה – הקריטריונים הבירוקרטיים, הגורמים המקצועיים והאיזון שבין הרשות המחוקקת לשופטת הם אלה שניצחו.
זו בדיוק הסיבה שבשבילה אנחנו כאן. 'בונות אלטרנטיבה' קמה כדי להגן על זכויות נשים בדמוקרטיה הישראלית, כי שוויון מגדרי לא יכול להתקיים בלי דמוקרטיה חזקה. כשהדמוקרטיה נחלשת – זכויות נשים, וזכויות כלל האזרחים, הן הראשונות להיפגע. לכן, נמשיך להיאבק. לא רק בשביל נשים, אלא בשביל עתיד שבו אף אחד לא יוכל לנסות להשתיק אותנו – לא בצעקות, ולא בשום דרך אחרת.
סתו בן עוז, מנהלת המדיניות של בונות אלטרנטיבה
