במקום בו נשים נדחקות לאחור

מאת : דורית דריה שמואלי
עורכת :קלי רוזן

בשבועות האחרונים נרשמת החמרה מדאיגה כלפי השתתפותן והופעתן של נשים במרחב הציבורי והצבאי.
רק לפני מספר ימים התבשרנו כי שלושה לוחמים במילואים סירבו לשרת עם לוחמת למרות פקודת השירות המשותף. זמן קצר לפני כן מפקדות שחגגו את סיום שירותן הצבאי בגזירת תעודת חוגר, כשחלקן לבשו חולצת בטן או גופייה, נקנסו והועמדו לדין על לבוש "לא צנוע" אף שמדובר במועד שחרורן מהצבא. במרתון ירושלים, חיילות לא הורשו לרוץ במכנסיים קצרים, בעוד שחיילים הורשו להשתתף בלבוש קצר ללא מגבלה. עוד התבשרנו כי טרם הפסקת האש בלבנון נאסר על לוחמות יהל"ם להיכנס למוצב שבו שוהים לוחמים חרדים, לצורך פעילות מבצעית. ראוי לשאול מה היה עלול להתרחש בעת אסון. טקס מצטייני.ות חיילות וחיילי צה"ל ביום העצמאות נערך השנה בנפרד לשני חיילים חרדים מחטיבת החשמונאים, על מנת שלא יידרשו חלילה לקבל פרס לצד נשים.

כדי להבין מדוע מהלכים אלה – מהדרת לוחמות ועד הרחבת סמכויות בתי הדין – הם כה קריטיים, יש להכיר בכך שהמאבק הנוכחי בישראל אינו רק על "כללי המשחק" המשפטיים, אלא על עצם זהותה של המדינה. גורמים דתיים וימניים קיצוניים מתוך המערכת השלטונית מקדמים חזון שבו הזהות היהודית-דתית, גוברת על הערכים הדמוקרטיים-ליברליים. בראייה זו, מעמדן של נשים הופך ל"קו חזית" קריטי: כחלק מביסוס זהות דתית-לאומנית, גורמים אלו פועלים להגדיר מחדש את מקומה של האישה במרחב הציבורי והמשפטי.

הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה הנוכחית מאז ינואר 2023, מלווה בגל של הצעות חוק הפוגעות בזכויות נשים ובשוויון מגדרי. בכללן, קידום הפרדה מגדרית במרחבים ציבוריים, במוסדות חינוך ובשירותים. במקביל מתרחבת סמכותם של בתי הדין הרבניים – הפועלים על בסיס נורמות שאינן מושתתות על שוויון מגדרי. כך נבנית תשתית מוסדית שמכשירה פיקוח מוגבר על התנהלותן של נשים, לרבות שליטה על גופן ולבושן. פיקוח זה אינו אקראי: הוא חלק ממנגנון רחב יותר שמגדיר מחדש את גבולות הנראות, התנועה וההשתתפות של נשים במרחב האזרחי הצבאי והפוליטי.
הדרישה ל"צניעות" אינה נותרת בגבולות הקהילה הדתית, אלא הופכת לכלי משמעתי רחב יותר, המופעל גם בזירות אזרחיות וביטחוניות. בתוך תהליך זה, נשים אינן רק יעד לפיקוח, אלא גם נושאות במחיר החברתי והפוליטי של צמצום נוכחותן במרחב הציבורי – תהליך המשפיע ישירות על השתתפותן וייצוגן בזירה הפוליטית.
מאז ינואר 2023, עם קידום הרפורמה המשפטית והפגיעה במעמדו של בית המשפט העליון, שהיווה לאורך שנים מנגנון הגנה מרכזי לזכויות נשים, הואצה גם הפגיעה במעמדן. מנגד, התעוררה מחאה אזרחית רחבה שבה מילאו נשים תפקיד מרכזי, במטרה להגן על ייצוגן במרחב הציבורי, על נוכחותן במוקדי כוח פוליטיים ועל עקרונות השוויון המגדרי. התעוררותם של ארגוני נשים וארגוני חברה אזרחית היא נקודת אור, אך עליה להיות מגובה גם על ידי מוסדות המדינה, הצבא ונבחרי ציבור.

בשם ההסכמה

לאורך העשור האחרון, נורמות של הפרדה ו״צניעות״ חלחלו בהדרגה, ולעיתים אף התקבלו בסובלנות בשם תפיסות ליברליות של הכלה. מקרים שבהם נשים התבקשו לעבור לחלק האחורי של האוטובוס, סורבו לעלות בשל לבוש "לא צנוע", נמנע מהן לשיר בטקסים, או הוטלו מגבלות על השתתפותן במרחבים ציבוריים ודתיים טופלו לרוב באופן נקודתי וזמני בלבד. ייתכן שהטעות נעוצה דווקא שם: בסובלנות כלפי הדרה, שבסופו של דבר יצרה מנגנון מצטבר של הדרה.
יתרה מכך, בשל מרכזיותו של הצבא בישראל, לנורמות המתקבעות בו יש השפעה רחבה הרבה מעבר לו – הן מחלחלות לאקדמיה, לשוק העבודה ולפוליטיקה, ומעניקות לגיטימציה להרחבת הפרדה מגדרית גם בזירות אזרחיות. הספרות המחקרית על צבא ומגדר בישראל מראה כי הצבא אינו מוסד ניטרלי מבחינה מגדרית, אלא כזה שמשעתק יחסי כוח בין נשים לגברים. מחקרים מראים כי הפרדה מגדרית בצה"ל אינה רק פתרון ארגוני או "התחשבות" בצרכים דתיים, אלא מנגנון שמוביל בפועל להדרה של נשים מתפקידים, לפגיעה בקידומן ולשימור עליונות גברית במוקדי כוח. כאשר מתעוררים חיכוכים סביב שירות משותף, הפתרון הארגוני אינו שינוי הנורמה אלא הזזת נשים מתפקידים כך נפגעות נשים בהשתתפותן בשירות שיוויוני במוקדי קבלת החלטות. הפרדה מגדרית בצבא אינה תופעה שולית, אלא מנגנון מבני שמייצר הדרה מצטברת: היא מצמצמת את נוכחותן של נשים, פוגעת בקידומן, ומגבילה את יכולתן להשפיע.
בסופו של דבר, חוקי ההפרדה המגדרית, שיח "הצניעות" הממשטר והרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, ההתערבות בגופן של נשים-מלבוש ועד זכויות רבייה, אינם אירועים נפרדים, אלא חלק מאסטרטגיה פוליטית רחבה המבקשת לפרק ולעצב מחדש את זהות המדינה והחברה הישראלית.
עלינו לראות את התמונה כולה ולא רק את הזווית המגדרית. לשאול מה המטרה ומה משרתת הרחקת נשים מקדמת הבמה, מדינה יהודית אותה מקדמים כוחות פוליטייים שמרניים-דתיים או מדינה יהודית ודמוקרטית כפי שהוקמה המושתתת על יסודות הדמוקרטיה הליברלית.