בשם ההסכמה

מאת: דורית דריה שמואלי

החוק שאושר להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים לדון בעניינים אזרחיים הוא מסמר נוסף בשורה של חוקים והצעות חוק המיועדים לכרסם במעמדן של נשים בישראל, באמצעות צימצום זכויותיהן במרחב הציבורי ופגיעה במעמדן המשפטי. אין מדובר במהלכים ניטרליים או טכניים; מטרת החוק אינה רק לאפשר בוררות שקיימת כבר כיום במועצות דתיות ובבתי דין פרטיים, אלא לבנות מערכת משפט רשמית מקבילה שתבצע דה-לגיטימציה למערכת האזרחית ותשנה את מאזן הכוחות בין נשים לגברים. מהלכים אלו מחלישים את יכולתה של המדינה להבטיח הגנה שוויונית על זכויות בסיסיות.

אף שהסמכות מבוססת פורמלית על "הסכמה", החוק מייצר מנגנון בעייתי המאפשר לבית הדין להוציא זימון יזום לצד השני גם ללא הסכמתו המוקדמת. במציאות של פערי כוח מגדריים ולחצים חברתיים, בעיקר בקרב נשים מסורתיות ודתיות, קבלת זימון מגוף שיפוטי ממלכתי מייצרת "אתגר דתי" ולחץ קהילתי כבד. האפשרות לסרב כרוכה בעלויות אישיות וקהילתיות משמעותיות, ועל כן הטענה להסכמה חופשית ושוויונית אינה עומדת במבחן המציאות.

כדי להבין כיצד הגענו לנקודה זו, יש להביט לאחור אל ינואר 2023. עת הכריזה הממשלה על תוכנית לבצע רפורמה במערכת המשפט שמטרתה, להצר את פסיקות בית המשפט העליון, על ידי ביטול עקרון הפרדת הרשויות, ולהותיר בידיה כוח רב. בעקבות המהלך התעוררה מחאה אזרחית רחבה, שבה מילאו נשים וארגוני נשים תפקיד מרכזי. מאבק זה התמקד בהגנה על ייצוג נשים במרחב הציבורי, על נוכחותן במוקדי כוח פוליטיים ועל עקרונות השוויון המגדרי.

ארגונים כגון: "בונות אלטרנטיבה", מיזם "5050", "חוזה חדש", "החזית הוורודה" ו – "נבחרות" פעלו לסכל מהלכים שנתפסו כפוגעים בזכויותיהן של נשים- זכויות אשר עד אותה עת זכו להגנה משמעותית באמצעות פסיקות בית המשפט העליון. במקביל, עלה חשש ממשי מפני פגיעה במעמדן האישי – משפטי של נשים בעקבות הכוונה להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים. ניירות עמדה של פורום המרצות למשפטים ותנועת "נבחרות" התריעו כי מגמות אלו עלולות להחריף תהליכי הדרה קיימים, ובפרט את הדרתן של נשים חרדיות ממוקדי השפעה וקבלת החלטות. 

נקודה קריטית נוספת היא התמרוץ הכלכלי להדרה: החוק מעודד שימוש בבוררות בבתי דין רבניים המפלים נשים על ידי סבסוד ממשלתי שהופך אותם לערכאה "זולה", אל מול בוררות פרטית או המערכת האזרחית שהופכות ל"מוצר יקר".

גֵּרוֹת בארץ (זכויות) האדם

המחאה אמנם הצליחה לעכב את הרפורמה, אך מאז 2023 לא חוזקה המערכת האזרחית, הפוך: מינויים של שופטים התעכבו, ועומס התיקים בבתי המשפט הלך והחריף. במקביל, קודמו צעדים לצמצום הביקורת השיפוטית והעברת סמכויות למסגרות חלופיות, ובהן בתי דין דתיים. כך נשחקה בפועל יכולתה של המערכת האזרחית להבטיח הגנה שוויונית על זכויות-במיוחד עבור נשים וקבוצות מוחלשות.

בחסות מלחמת "חרבות ברזל" נחשפה אסטרטגיה של "תקיפה הדרגתית" של מנגנוני ההגנה המוסדיים בראשם עצמאות המערכת השיפוטית, לצד חקיקת החוק לביטול "עילת הסבירות" ולאחר מכן פגיעה ישירה בזכויות עצמן. כך, קודמו מהלכים חלופיים דרך חקיקה ישירה הממסדת הפרדה מגדרית ואפליה באמצעות: תיקונים לחוק איסור הפליה המאפשרים מניעת שירותים על בסיס אמונה דתית, הקמת מסלולי לימוד אקדמיים נפרדים, והקצאת שעות רחצה נפרדות באתרי טבע, בריכות וחופים. חוקים אלו מצמצמים את חופש התנועה של נשים ומרחיקים אותן ממוקדי השפעה אזרחיים, בעוד הדרג הפוליטי ומוסדות הדת מתחזקים. בתוך כך, נהנים ממצב זה, הדרג הפוליטי, (ממשלה וקואליציה), מוסדות דת רשמיים, וקבוצות חברתיות דומיננטיות, אשר מעמדן מתחזק. לבסוף, חוקים אלו מצמצמים את חופש התנועה והנוכחות של נשים במרחב הציבורי ומרחיקים אותן מחוץ למוקדי השפעה אזרחיים.

חשוב לציין כי עבור נשים, בית המשפט העליון שימש במשך עשורים כמעוז אחרון של הגנה נגד אפליה בתעסוקה, בשירות הציבורי ובמרחב הדתי. הרחבת סמכויות בתי הדין לדון כבוררים אזרחיים יוצרת "כביש עוקף" לבתי המשפט האזרחיים ומהווה חלק מאסטרטגיה רחבה להחלשת מעמדן האזרחי של נשים. מגמה זו אינה ייחודית לישראל. בשנים האחרונות ניכרת בעולם עלייה בתהליכי נסיגה דמוקרטית המלווים בהחרפת המתקפות על שוויון מגדרי ועל מוסדות ההגנה עליו. משטרים לא ליברליים נוטים לבסס את כוחם תוך פגיעה בזכויות נשים-מצמצום חופש הבחירה על הגוף ועד החלשת ההגנות מפני אלימות מבוססת־מגדר. "התרגלנו" לכך שבתי הדין הרבניים עוסקים בנישואין, גירושין וקבורה על פי הדין הדתי. אולם הרחבת סמכויותיהם לדון גם כבוררים בסכסוכים אזרחיים משנה את גבולות המערכת ויוצרת כביש עוקף לבתי המשפט האזרחיים.

פגיעה חוקית במעמדן של נשים אינה נותרת ברמה ההצהרתית. היא מתורגמת למנגנונים מוסדיים המעצבים את תנאי השתתפותן הפוליטית של נשים. כאשר המערכת משדרת לנשים כי המרחב האזרחי אינו מבטיח להן הגנה, נפגעת נכונותן להשתלב בפוליטיקה ובמוקדי קבלת החלטות. כך נוצר מעגל הרסני: פגיעה בזכויות בהווה מובילה לייצוג פוליטי נמוך יותר, אשר בתורו מאפשר את המשך קידומה של חקיקה מדירה.

דוריה דריה שמואלי, חוקרת מגדר ופוליטיקה באוניברסיטה פתוחה