בחזרה לסווידא: מבטים משם ומכאן

מאת: ד"ר טל ניצן, וד"ר איבתסאם בראכת 

בשבוע שעבר קיימנו את המפגש ״בחזרה לסווידא״, שבו אירחנו שלוש דוברות לשיחה על מצבן של נשים דרוזיות בסווידא (דרום סוריה), חצי שנה לאחר הטבח שהתחולל שם. המפגש נערך על רקע המשך היחסים המתוחים עם השלטון המרכזי שמוביל לההפקרת המחוז, והיעלמותה של סווידא — ושל הנשים החיות בה — מהתודעה הציבורית והבינלאומית.

ב- 13 ביולי 2025 פרצו עימותים אלימים בדרום סוריה, במחוז א-סווידא, בין הצבא הסורי וכוחות בדואיים לבין כוחות דרוזיים המאוגדים תחת המועצה הצבאית של א-סווידא. העימותים הובילו לפגיעות נרחבות באוכלוסייה האזרחית, למרות ההכרזה על הפסקת האש ב-19 ביולי, מתקפות אלימות המשיכו להתרחש לפרקים, והאזור כולו היה נתון במצור שלא אפשר את הגעת הסיוע הרפואי, המזון והמים להגיע למי שזקוקים להם.

כחצי שנה לאחר מכן, היחסים המתוחים עם השלטון המרכזי ממשיכים להשפיע על חיי היומיום של הדרוזים והדרוזיות בסווידא – ומחוצה לה. המדינה מתנערת מאחריותה להנגיש שירותים בסיסיים כמו טיפול רפואי ואספקת מזון ומצרכים חיוניים אחרים, וחוסמת סיוע חיצוני. היא גם פוגעת בנגישות לשירותים ציבוריים, לחינוך ולהכשרה מקצועית, להשתתפות בבחירות, ולהשתלבות בשוק העבודה מחוץ למחוז סווידא.

צועקת בשביל סווידא

במלאת שישה חודשים לטבח, ויותר משנה לעלייתו לשלטון של א-שרע והלגיטימציה לה הוא זוכה בזירה העולמית, לצד תהפוכות פוליטיות שונות בעולם ובאזוריו, מעט תשומת הלב הציבורית שהופנתה לסווידא ולנשים הדרוזיות בסוריה התפוגגה. בנקודת זמן זו, אנחנו מתעקשות להחזיר את המבט למתרחש בסווידא ולשאול כיצד הקהילה, ובמיוחד הנשים בקהילת סווידא מתמודדות עם הצלקות הפיזיות והנפשיות שחרט הטבח, ועם המציאות החדשה של התנתקות המדינה שנוצרה בעקבותיו.

החזרת המבט לסווידא היא קודם כל פעולה פוליטית וסולידרית. היא מסמנת לנשים בסווידא שהן לא נשכחו מאחור, מייצרת עבורן ועבור מי שעומדות עמן בסולידריות, מרחב בו הן יכולות לתאר ולשתף את מציאות חייהן, ומאפשרת להציג סוגים שונים של פעולה סולידרית, קהילתית ומגדרית מעבר לגבולות לאומיים, אתניים ודתיים.

בו בזמן, ומאותה עמדה סולידרית, חשוב לנו לציין שהחזרת המבט לסווידא מתרחשת במקביל לשתי התפרצויות מזויינות אחרות באזורינו, ולקשר שלהן להתפרצויות קודמות: הדיכוי האלים, ההמוני והממוגדר של ההפגנות באיראן, הנשענות גם על הסיסמא אישה חיים חופש, שטבעו לוחמות כורדיות, שלחמו בדעא"ש, בין היתר להצלת הנשים היזידיות. 

פעולות ההשמדה המיזוגניות של האוכלוסייה הכורדית בצפון סוריה, המתכתבת עם הפגיעות באוכלוסיה הדרוזית בדרום סוריה (אותם מפגעים, אותן פגיעות), מובילה לבריחה המונית של הכורדים כעת. כל אלו נכרכים בההתעלמות היחסית בזירה העולמית, ואפילו תחושה של הקרבת הכורדים לטובת "השקטת האזור" תחת א-שרע, המובילה לחשש הגובר בסווידא מ"סיבוב נוסף".

בכל ההתפרצויות הללו, נשים, בעיקר, אך לא רק, מקבוצות מיעוט, נלכדות בין מערכות כוח פטריארכליות מצטלבות: מחד, משפחותיהן וקהילותיהן, ומאידך, המליציות הטובחות בהן, שמשתמשות בתפיסות תרבותיות לגבי מבנה המשפחה, הקהילה, וגוף האישה, כדי לפגוע פוליטית בקהילה. בניגוד לפרקטיקה השכיחה של זוועה משתיקה זוועה, אנחנו מבקשות לראות כיצד הזוועות הללו מתחברות, ולא להשתמש בהן בכדי להעלים זו את זו.

כפי שעלה במפגש שקיימנו בנושא באוגוסט 2025 –  נשים במלתעות המלחמה: סווידא כמקרה בוחן, הנשים הדרוזיות בסווידא התמודדו עם אלימות מזויינת המונית קשה, שלעיתים הופעלה על גופן כדרך לפגוע בקהילה. מעבר לאלימות ישירה, כדוגמת אונס ורצח, פגיעוּתן כללה גם התמודדות עם הפצצות, הרס, עושק, וחוסר נגישות לשירותי רווחה, חינוך ובריאות.  

במפגש שקיימנו בשבוע שעבר אירחנו שלוש דוברות, שהציעו שלוש נקודות מבט שונות ומשתלבות. 

נשים בסווידא אחרי הטבח: בין המנהגים הפטריארכליים להדרה הלאומית

ד"ר רימא טליעה, חוקרת יחב"ל המתמחה בתכנון אסטרטגי מדיני של משאבי אנוש ופיתוח בר-קיימא, דיברה איתנו מתוך סווידא. ד"ר טליעה תיארה את מצבן של נשים בסווידא, את ההתמודדויות העיקריות שלהן ואת הכוחות המארגנים את חייהן. הסיפור ששיתפה מאפיין דוברת הנמצאת במצב מתמשך של חוסר ביטחון בכל רמות החיים. התיאור שלה לא היה מאורגן היטב, לא התבסס על נתונים, וחלק מהרעיונות בו נשמעים ארכאיים. זהו תיאור שמצריך סוג אחר של הקשבה, לא רק למה שנאמר (התמודדות עם אֶבל, חורבן, מחסור, חוסר נגישות לשירותי בריאות, חינוך ותעסוקה), אלא גם לדברים שלא נאמרים. האבחנה הבסיסית של ד"ר טליעה, היא שהנשים בסווידא נמחצות בין שני סוגים של כוחות פטריארכליים, שמזינים ומחזקים אחד את השני – השלטון המרכזי והקהילה, ושהנשים בסווידא למעשה מאבדות כעת את האפשרויות שנפתחו עבורן (לימודים, עבודה, עצמאות) בעשורים האחרונים למיצוי הפוטנציאל האנושי שלהן. בו בזמן, היא טוענת לאורך הרצאתה ששיקומה של סווידא ועתידה ישען על הנשים המקומיות דרך חינוך לנוער והכשרות לנשים שיתמכו בשיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים. בנוסף, חשוב היה לה לציין עד כמה "החזרת המבט" לסווידא ובייחוד לנשים בסווידא היא נדירה ומוערכת ואף מפתיעה אותה.

פרק בלתי נתפס בתולדות העדה הדרוזית

נשים דרוזיות בסווידא במלתעות הפטריארכיה

סלוא אבו יוסף, תרפיסטית במקצועה, פמיניסטית פעילה בתנועת בונות אלטרנטיבה וכותבת טור דעה בפוליטיקלי קוראת, דיברה כאישה דרוזית מהגליל הישראלי על המלכוד הפטריארכלי שאליו נקלעו נשים בסווידא שנפגעו מינית. במרכז דבריה עמדה פעולה פמיניסטית חוצת גבולות וקהילות: מבצע התרמה ואיסוף של תרופות מצילות חיים עבור נשים שנאנסו, כגון גלולות היום שאחרי וגלולות לסיום הריון עבור נשים שנאנסו בסווידא, והעברתן מישראל לסווידא. סלוא הדגישה שפרקטיקות פטריארכליות של שליטה בגוף הנשי, ובפרט ברחם, מתחזקות בזמן מלחמה. מכאן חשיבות ההקשבה לנשים כגורם ידע, הן כמגדירות סדר עדיפויות (מושתק) של צרכיהן והן כפעולה המערערת היררכיות פטריארכליות. בהמשך היא דיברה על הדואליות של הפעולה, כפי שניכרה בראיון שערכה עם השייח' מואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל. מחד, השייח' פרסם פסק הלכה היסטורי שאישר שימוש בכדורי הפלה לנשים שנאנסו על ידי טרוריסטים, צעד יוצא דופן שמטרתו הייתה לאפשר הצלת חיים של נשים שנפגעו מינית (מניעת התאבדויות) ואף שיקום בקהילתן ולקהילתן. מאידך, ההחלטה לגבי גופן וגורלן נותרה בידיהם של מנהיגים גברים.

יתר על כן, סלוא הדגישה שגם הבעלות על סיפורן של הנשים שנפגעו נלקחה מהן. למשל, סיפרה ד"ר טליעה, שהנשים החטופות שלא הושבו נחשבות כ"אבודות" כדי לשמור על כבוד המשפחה. בניגוד לפרקטיקה הזו, סלוא, בעזרת מקורותיה בסווידא – וגם ד"ר טליעה – השלימו עבורינו את התמונה הטראגית לגבי גורלן של נשים שנאנסו בזמן המתקפה על סווידא: ידוע על מספר נשים שהתאבדו במגוון דרכים; נשים שנסגרו בבידוד בביתן (לבחירתן או לבחירת משפחתן) ומרעיבות עצמן למות; וישנן עשרות נשים שנרצחו על ידי בני משפחתן.

למען האחיות: סולידריות נשית דרוזית ישראלית חוצת גבולות

ד"ר סאוסן ח'יר, פסיכולוגית וחוקרת דתות מאוניברסיטת חיפה, עוסקת מיולי 2025 באופן פעיל במגוון רחב של יוזמות התנדבות התומכות בקהילה הדרוזית בסווידא, לצד עבודתה האקדמית. היא דיברה על מגוון הקשיים עמם מתמודדת הקהילה הדרוזית בסווידא, ועל הפעולות שניתן לנקוט בכדי לתמוך בקהילה, ובעיקר בנשים ובילדים. 

ד"ר ח'יר הציגה תמונות ונתונים עדכניים של החורבן, המחסור, וחוסר הנגישות לשירותי בריאות, חינוך ותעסוקה עליהם דיברה ד"ר טליעה. מעבר לנתונים הכללים על מצוקת אלפי העקורים בבתי המחסה, היא חידדה את הפגיעוּת היתרה של הנשים החוסות: מחסור במים, במוצרי וסת והיגיינה, ובפרטיות. בהמשך למשבר הבריאותי החמור, ד"ר ח'יר הרחיבה לגבי הפגיעות השונות בבריאות רבייה של נשים: סיבוכי הריונות ללא טיפול הולם; חזרה מהירה לאחר הלידה לתנאי המחייה הקשיים בבית המחסה; השפעות המחסור על ייצור חלב אם והשפעות תנאים ההיגיינה הלקויים על התפתחות זיהומים. לצד הקשיים הללו, היא הדגישה, בדומה לדבריה של ד"ר טליעה, שנשים ממשיכות לשאת בנטל הטיפול במשפחות.

גם בסוגיית האלימות המינית בזמן המתקפה ד"ר ח'יר הציגה נתונים מספריים מעודכנים (כ-200 נשים נחטפו, חלקן עדיין נעדרות, והערכה שבין 200 -300 נשים נאנסו) ובדומה לד"ר טליעה ולסלוא אבו יוסף, היא עמדה על הרגישות התרבותית בנושא שהובילו לבידוד הנפגעות, למיעוט תיעוד רשמי, ולהשתקת הנושא.

לצד המציאות הקשה הזו, ד"ר ח'יר הציגה מספר יוזמות חוצות גבולות: העברת מצרכים חיוניים מהקהילה הדרוזית בישראל, העברת "מצרכים נשיים" וסוגים שונים של תמיכה בנשים במימון קהילות דרוזיות בתפוצות וארגוני סיוע ישראלים מחוץ לישראל, וכן סיוע רפואי ישראלי. לסיום היא הציגה פרויקט גיוס כספים חדש שהיא משיקה בעזרת ארגון קנדי לטובת מוצרי וסת והיגיינה. 

קיימנו את המפגש "בחזרה לסווידא" בשבוע בו התחולל מבצע השמדה מיזוגני ברוג'בה (צפון סוריה), על ידי אותם "לוחמים" שביצעו את הטבח בסווידא לפני יותר מחצי שנה. החזרת המבט לסווידא, אפשרה לראות שהשקט היחסי מסתיר מציאות קשה ומתמשכת של טראומה, אֶבל, חורבן, מחסור בצרכים בסיסיים, ניתוק משירותים ציבוריים, וחוסר ודאות לגבי העתיד. מציאות בה בהעדר המדינה מתחזקים כוחות פטריארכליים מקומיים, ונשים מצטמצמות לתפקידי טיפול ולמרחב הפרטי – המשפחתי. לצד הקושי הגדול, ראינו גם כיצד סולידריות נשית בישראל ומחוצה לה, ביחד עם ארגוני נשים ישראליות מאפשרת לנשים בסווידא לא רק לשרוד, אלא גם לראות את עצמן ולהיראות.

ד"ר טל ניצן היא הרכזת האקדמית של פורום סופי דיוויס לחקר מגדר, סכסוכים ויישובם, ומרצה בתוכנית ללימודי מגדר ומגוון באוניברסיטה העברית בירושלים

ד"ר איבתסאם בראכת היא יו"ר שותפה של קהילת מגדר של האגודה הסוציולוגית הישראלית ומרצה בחוג למדעי ההתנהגות, המכללה האקדמית צפת

לתרומות לעזרה הומניטרית דרך המועצה הדתית הדרוזית:

Emergency Aid – For Our Druze Brothers and Sisters in Syria – Social Online Fundraising | Jgive

לתרומות לפרויקט הנשים:

Dignity Without Borders – Dreamnway