Pain Can Coexist
In these unbearably difficult times, Sapir Sluzker Amran is fighting for the human sentiment. Because pain can coexist -we do not need to choose between hurting for any side of the Gaza fence
אמת מארץ תצמח
האם אהבת החינם שעוטפת אותנו, מאז פרוץ המלחמה, היא בסיס איתן מספיק כדי לגשר בין עמדותינו המקוריות והאמת החדשה? אומי לייסנר מנסה לענות על כך.
על התצפיתניות
חשוב לומר שהתצפיתניות תמיד קיבלו יחס טוב מהלוחמים. "אתן העיניים שלנו" הם אומרים. באירוע בודד שבו אין מידע מודיעיני– יודעים להעריך היטב את יכולותיה של התצפיתנית. אבל תהיי טובה, תישארי במשבצת ששמנו לך. תשמרי על הגדר, תספרי לנו מה קורה מסביבנו. מודיעין? הצחקת אותנו, את זה תשאירי לגדולים.
במלחמה אין אלימות בזוגיות
ד"ר אילנה קוורטין כותבת על הקלות בה ניתן בשעת המלחמה להוציא רישיון נשק אישי וחוששת מאובדן שליטה מוחלט בעתיד על האלימות כנגד נשים.
אלפי לבבות שבורים
מפחיד לחשוב שכל מה שאנחנו עושים עכשיו בעזה לא יעזור בכלום. שהתכנית לא הולכת לעבוד – אבל מפחיד יותר להתעלם מהאפשרות הזו
אין ברירה אחרת?
מאז ה-7.10, הנפש שלי בתודעת מלחמה והישרדות. החלל הפנוי של הנפש והראש, מתמלא כולו במחשבות על המשימות של המילואים.אנחנו כבני אדם קיימים כבר אלפי שנים, ועדיין הורגים אחד את השני כאילו כלום לא השתנה מאז קין והבל, כאילו לא למדנו כלום חוץ משפת הכח והשליטה. הנפש לא מוכמה לקבל את המילים "אין פה סימטריה" ו "אין ברירה אחרת״
בשם האהבה?
המלחמה על התודעה מגיעה גם לשדה הקרב עם הנפת דגל גאווה בעזה. האם מדובר במלחמת "בני האור בבני החושך" או שהסיפור מורכב יותר?
ביום הארור ההוא בבארי
ביום שבת הייתי לבד בממד במשך 14 שעות. עד שצה"ל חילץ אותנו. במשך שעות חגג החמאס בקיבוץ שלנו באין מפריע. ולנו אין יותר על מי לסמוך.







