מאת: יעל קובשילובסקי
בשנים האחרונות דרך בישראל ובעולם כולו כוכבו של הגבר החדש החדש, מה זה בדיוק אומר? אם הגבר הישן הוא השוביניסט, הפטריארך, המנותק רגשית, והגבר החדש הוא הגבר הרגיש, הגיי המחובר לנשיותו, הגבר החדש החדש – הוא הגבר היברידי. כזה שאוחז מחד בחלקים מהתנהגות הגברית הטיפוסית ומאידך גם יודע להיות קשוב ואמפתי, תכונות המאופיינות כנשיות.
אף גבר בוגר לא נולד לעולם שבו הגבר הזה היה קיים, ומאחר לא ברור עדיין בדיוק מי ומה הוא, גבולותיו המטושטשים של הגבר החדש החדש מסומנים כרגע על ידי ניסוי ותהייה. במלחמת חרבות ברזל, נוצרה צלחת הפטרי האידיאלית לניסוי הזה. מעבדה מואצת.
דניאל הגרי, עידן עמדי, סמל הגבר החדש בצל המלחמה
במלחמה, סממני הגבר החדש החדש בלטו במיוחד בשני מקרים. הם דניאל הגרי ועידן עמדי, עמדי הוא דוגמא לגבר החדש החדש מתחילת הקריירה שלו. הוא התפרסם עם השיר "כאב של לוחמים" שכתב והלחין עוד בשירות הסדיר שלו. גבר לוחם, קרבי שדן במפורש בפוסט טראומה, אין היברידי מזה. מחד רגישות ופגיעות ומאידך מכונת מלחמה נחושה. תדמית שקיבלה ב"חרבות ברזל" עת עמדי התגייס למילואים שבמהלכם נפצע קשה, מאז החלים, ובדרך הומלך ל"גבר האולטימטיבי".
והוא לא היחיד שזכה לכתר הזה.
בזמן שהטרור הפסיכולוגי תקף מכל כיוון, האשמות ופילוג התפזרו לכל עבר במפה הפוליטית והאזרחים מצאו את עצמם במצוקה מתמדת. אין משהו שהיינו צריכים יותר ממישהו שיבהיר לנו מה קורה, למען השם, ובעדינות אם אפשר בבקשה.
בתוך כל הבלאגן, הכאוס וחוסר הודאות, זהר דובר צה"ל דניאל הגרי, לוחם שייטת קומנדו. הגרי משתתף מדי יום במסיבות עיתונאים ורבות נכתב על כך שהוא משדר אמפתיה נדירה לגברים במדים ובתפקיד סמכותי.
אבל המייצג הבכיר והבולט ביותר של הגבר החדש החדש הוא בני גנץ. שר, יושב ראש המחנה הממלכתי, וחבר בקבינט המלחמה, גנץ הוא במקור הגבר הישן הקלאסי: חדור מטרה, רציני, איש צבא, פייטר ורמטכ"ל לשעבר. אך הוא סיגל לעצמו תכונות חדשות מאז ה 7.10.
בני גנץ: מכוחניות גברית לעוצמה רגשית
לאחר שהשתחרר מהצבא ב-2015 הוא פנה להייטק ולעסקים, אך עם כניסתו לפוליטיקה ב-2019 נחשפנו לצד הגבר הישן שלו, זה שמנסה להיות כוחני, דורסני. גנץ נהג להשתלח בראש הממשלה בנינמין נתניהו ואף השווה אותו לארדואן. באותה התקופה הרחובות בארץ לא היו שקטים, היה (ועדיין יש) פילוג גדול בעם, ואז מגיפת הקורונה פרצה והביאה עימה עוד מחלוקות ובעיות פוליטיות רבות. לא היה אף אחד שירגיע את הרוחות. גנץ נעתר לקריאות הציבוריות הרבות ונכנס עם נתניהו לממשלת רוטציה. מאז, הפסיק להתבטא בצורה כל כך בוטה נגד נתניהו וניסה יותר להנכיח את פועלו שלו עצמו.
מאז הקמת הקבינט הביטחוני, גנץ מביע עמדות בטחוניות וצבאיותף כצפוי, אך גם מקפיד להתייחס בדאגה לאזרחים. הוא מבקר את המשפחות המפונות, משפחות החטופים וההרוגים, ואף יוצא ספונטנית אל המפגינים בפתח ביתו, מאזין להם ומדבר איתם מלב אל לב. התנהלות זו מתבלטת על רקע טיפוסי הגבר הישן היושבים בממשלה – נתניהו, בן גביר וסמוטריץ'.
ב-6.4, לאחר שמפגינים נגד הממשלה נדרסו בתל אביב גנץ כתב בטוויטר:
קפיצת המדרגה בהיברדיות עולה מכל שורה – הפעם גנץ משדר לנו משהו אחר, הוא נטש את הלוחמה, והאגו של הגבר הישן. הוא יכול היה לבחור להשתלח בנתניהו בדרכים רבות ומגוונות, אך הוא בוחר לדאוג קודם כל לחיילים ולאזרחים, ובכל הזדמנות בה הוא פונה אל הציבור הישראלי ומפגין רגישות.
דוגמא נוספת היא סערת סרטון התצפיתניות, גנץ העלה לחשבון הטוויטר/איקס שלו סרטון בו הוא מספר כמה נורא סרטון התצפיתניות גרם לו להרגיש. הוא לא מנסה לשחק אותה גבר גבר יהיר שבטוח בעצמו ושהכל ברור לו.
הוא לקח אחריות על המצב ובו בזמן הודה בפנינו שהתקופה לא קלה ולא קל לו.
ניצניו של הגבר החדש החדש שבקעו מגנץ ולבלבו במלחמה, הם שינוי מהותי שמוביל, לפחות אותו אישית, למקומות טובים יותר -עליה בסקרים, אהדה מהקהל, גם כזה שכבר כמעט איבד לחלוטין ויחס אדיב יותר בתקשורת.
פרפורמנס מגדרי
חוקרת המגדר ג'ודית באטלר שניסחה את רעיון "הפרפורמנס המגדרי", טוענת שבכדי שנזכה להיות חלק מהמגדר שלנו אנחנו צריכים "לייצג" אותו כראוי וכצפוי. למשל, אם נחשוב על גבר – נדמיין מבנה גוף רחב, קול נמוך, שיער קצר, חיבה לספורט וכד'. גבר שלא תואם את הדגם הזה לא ייצלח את המופע המגדרי ולכן נסתכל עליו כחריג מבחינה חברתית, אפילו פגום. הבניית פרפורמנס הגבריות בישראל, מתחילה כבר בגיל הגן. למשל, בשיר הילדות "פרח קטפתי לנורית" מופיעה השורה :"אינני בוכה אף פעם אינני תינוק בכיין". הבכי כביכול מצטייר כשליל ותינוקי.
ד"ר אור ענבי, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחה לגבריות חדשה טען במחקר שערך שהצבא הישראלי הוא זה שמגדיר לגברים מה הם צריכים לעשות ומיהו הנער הנכון שהופך לגבר הנכון. החוק הראשון של צה"ל הוא: אסור להחצין חולשה וכאב. עוד הוסיף ענבי שרוב ההכרה וההטבות לאחר השירות הצבאי ניתנות למי ששירת בתפקידי לחימה. הגדרת הגבריות בארץ קשורה באופן חזק לצבא ומיליטריזם.
אחרי שנחשפים לגלי ההערצה שמקבלים עמדי והגרי, לעלייה בפופולריות של גנץ, ניתן לראות שבעצם, אולי הישראלים והישראליות, לפחות בחלקם, כבר לא כל כך רוצים או מעריצים את דמותו של הגבר הישן. הגברים שבאמת מצליחים להשרות עלינו שקט הם דווקא המהלכים בין השורות. מצד אחד מציגים גבריות חזקה, קרבית, חסרת פחד, ומצד שני לא מהססים להביע רגישות, סלחנות וחולשות.
יתכן שגם על הגברים החדשים החדשים הללו עדיין צריך לבזוק קצת אבקת אומץ ותמיכה ציבורית בכדי שיפרצו את חומותיה של התבנית המוכרת בה גדלו ויתנו לעצמם לזרום עם צורות מחשבה חדשות, מועילות ומקדמות יותר. הם, אנחנו ודור העתיד, נצא רק מורווחים מגברים חדשים שמפלסים דרכים חדשות, ומגיעים לפתרונות חדשים לשאלות ישנות שלא מפסיקות לבעור.
הטקסט פורסם במסגרת מגזין סטודנטים במחלקה לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר.