מחאה שלא הגיעה משום מקום
על אף שמובילים אותן אנשי ביטחון והייטק – המחאות נגד הרפורמה הן תוצר של אקטיביזם מסור וארוך שנים של קהילות שונות. מבט ממעוף הציפור על המחאה
"להמציא את אנה" בנטפליקס: מי זוכה לספר את הסיפור של עצמה?
הביקורות לא אוהבות את "להמציא את אנה", אבל צפייה בסדרה מנקודת מבט פמיניסטית חושפת סדרה לא מושלמת אבל שכן מצליחה להעביר כמה נקודות מעמיקות על חייהן של נשים, עיתונות, כסף, פריבילגיות וסיפור עצמי בעולם המודרני
קרואלה דה ויל לא אמורה להיות נסיכת דיסני
"קרואלה", הסרט החדש של דיסני, היה יכול לייצר אמירה חדשה על נשיות, כסף וכוח. אבל במקום זה קיבלנו פריקוול מפוספס שמתעקש לשמור נשים בפוזיציה המסורתית שלהן: נסיכות דיסני
ישראל: מקלט מדיני למבוקש באשמת אונס
אנדרס רוזנברג / רואמר, ״ויינשטיין המקסיקני״ שהועלו נגדו עשרות תלונות על אונס לכאורה ומבוקש במקסיקו בעבור אונס, כליאה ותקיפה מינית נמצא כעת בישראל
שונדה ריימס יוצרת סדרות חשובות לנשים, ומדורגת נמוך בידי גברים
שונדה ריימס יוצרת סדרות פורצות דרך לנו כנשים, שעוסקות בנושאים מהחיים שלנו. לפני המצלמה ומאחוריה היא פמיניסטית שמנגישה רעיונות של שוויון. אז מי מדרגים כ"נמוכים" אותה, את הסדרות שלה ואת הנושאים שמעסיקים נשים ביומיום?
"חזרות": בין צוץ לצוץ האישי הוא הפוליטי (והפמיניסטי)
"חזרות" היא יצירה תרבותית כנה על מקום מאוד ספציפי, שנראית כאילו לקוחה מהסלון ומהזוגיות של כולנו. האם אפשר להשליך עליה לקחים אוניברסליים ופמיניסטיים? כן. מהספה יוצאות אמיתות על החיים שלנו כנשים, בין השחור ללבן
״משחקי הכס״ לא נדרשת לדיוק היסטורי, למה ״ברידג׳רטון״ כן?
ברידג'רטון, הסדרה החדשה בנטפליקס מצליחה להיות קלילה, על גבול המטופשת, להעביר ביקורת חברתית מעניינת ולעצבן את מי שתמיד מתעצבנים מסדרות עם הרבה נשים
