Reading Time: 4 minutes

יום המודעות לשבי בכתות: פלייליסט על הישרדות, שחרור והחלמה

יום המודעות לשבי בכתות חל ב- 22.12. רוחמה גמרמן, שורדת כת בעצמה, יצרה עבורנו פלייליסט בנושא שזמין להאזנה בספוטיפיי. בכתבה הנוכחית רוחמה מספרת, דרך השירים, על חוויות של שבי ושחרור בכתות ובחיים שלה.
Reading Time: 4 minutes

מאת: רוחמה גמרמן 

השנה יצויין בפעם השלישית יום המודעות לשבי בכתות  ה 22/12.  כשורדת כת בעצמי, שבה הייתי בשבי 12 שנים,  וכפעילה חברתית, חיפשתי לאורך השנים שירים שיתארו משהו מהתחושות, ממציאות החיים שהייתה לי שם, ולא יכולתי למצוא שירים שיתארו במדויק.

רציתי שכמו שיש ב"פוליטיקלי קוראת" פלייליסט ליום המודעות לאלימות כלפי נשים: שיהיה השנה גם פלייליסט ליום המודעות לשבי בכתות. בחרתי לכן שירים לפלייליסט מנקודת המבט המאוד אישית שלי, שלא בהכרח תשקף את התחושות של נשים אחרות שהיו שבויות בכתות, ובכל זאת אני מנסה להביא את נקודת המבט הזאת. זו הפעם הראשונה בחיים שלי שאני עושה פלייליסט ואני מקווה שיהיו נשים שיתחברו אליו. הפלייליסט זמין להאזנה בספוטיפיי.

השיר הראשון שבחרתי נקרא 'שבלולה' של טובה גרטנר . הוא נכנס לתוך הצגה שכתבתי וביימתי, בשם 'להחביא את החיים' על השנים בשבי בכת . הוא מתאר, בהרגשה שלי, משהו מההיבט המגדרי שהיה בכת בה הייתי -"וכל כבודה בת מלך פנימה". זאת גישה שקיים בזרמים דתיים מסוימים, אבל יש כתות , כמו זאת שבה אני הייתי, שזה מגיע עד לקיצוניות.

השיר השני הוא 'ראש ברור', גם הוא של טובה גרטנר, שנכנס במלואו להצגה בגלל שבעיניי יש בו משהו שמתאר בצורה טובה את שלב השיחרור מהכת, שמחה מסוימת של התחלה חדשה.

השיר 'צלקת', של לונא אבו נאסר, מתאר בהרגשה שלי משהו מהחוויה של החיים שאחרי השבי: ה'צלקת' הזאת בנפש זה משהו שלומדים לחיות איתו. משהו שילווה אותי (או כל אישה אחרת עם פוסט טראומה) לכל החיים.

בחרתי גם שני שירים של סיגל אמסלם. הראשון הוא "כיפה אדומה": כמי שנפגעה מאלימות כפולה בכת – הן מהמנהיג והן מבן הזוג – התחברתי אל הדימוי שיש בשם של השיר ,  וגם אל המילים.

השיר השני של סיגל אמסלם הוא שיר חדש שנקרא "בלי חרטה". כששמעתי אותו הוא התחבר לי לשלב הראשוני שיש לא פעם כשרק מכירים את מנהיג הכת או את ה'קהילה'/'קבוצה' וכדומה: איזו תקווה לעתיד טוב יותר, לשקט פנימי… המציאות שמתגלה אח"כ היא, כמובן, שונה לחלוטין.

כששמעתי לראשונה את השיר 'אחות קטנה' של רקפת אמסלם חשבתי לעצמי "וואו…הנה שיר שאני מרגישה שמתאר את הדאגה שלי כלפי הנשים שנותרו מאחור בכתות , נשים שעדיין שבויות , שיש סכנה לחייהן ולגורלן, ובמיוחד אחת שיקרה לי, שנותרה שבויה עד היום בכת שבה הייתי".

כשעשיתי את עצרת הזיכרון הראשונה ב 2017 לזיכרן של נשים שהומתו או התאבדו בכתות ביקשתי ממנה רשות להשמיע את השיר הזה.

שיר שתפס לי את תשומת הלב הוא השיר 'אני ניצחתי' של דנה אינטרנשיונל. לבני אדם שונים יש תחושת ניצחון עקב נסיבות שונות, אבל מהמקום המאוד אישי שלי: ניצחתי עצם זה שאני בחיים (כי יכולתי להיות עוד שם על מצבה), עצם זה שלמדתי לחיות ליד הפוסט טראומה ולא בתוכה .

אחרי שמנהיג הכת הכריח אותי לשרוף ציורים שציירתי ולהשמיד דפי תווים והקלטות של מוזיקה שכתבתי -הנה כיום אני פעילה, אני מציירת אני כותבת שירים וכמה מהם גם הלחנתי. מבחינתי : אני ניצחתי. בעיניי כל אחת שהצליחה לברוח מתוך כת היא גיבורה  – וזה ניצחון .

אחד מהקשיים של מי שחיים עם פוסט טראומה הם הלילות – אלה זמנים לא פשוטים.  בחרתי כאן שיר שאני מאוד מתחברת אליו שנקרא 'לילה שקט' של שיר אלוני.

התלבטתי האם להכניס לפלייליסט גם שירים של גברים. החלטתי, בגלל הנושא המאוד מסויים,  כן להתייחס לשירים של גברים. השיר הראשון שבחרתי נקרא 'עולם מקופל' את המילים כתב תמיר חן שהיה בכת במשך הרבה שנים,  והלחין את השיר הבן שלו ישי חן.

כתות הן שונות מאוד זו מזו  מבחינת ה'אידאולוגיה'  ו'חוקי'  הכת , העונשים שקיימים בה, וחומרת הפגיעה – אבל 'מנגנון הפעולה' זהה בכל הכתות.

בחרתי את השיר 'סמוראי' של רביד פלוטניק כי יש משהו בדרך שבה הוא מתאר את הרעיונות , החשיבה , שמאוד מזכיר לי את סוג החשיבה שקיימת בכתות מסויימות.  ראיתי קאבר של השיר הזה בביצוע של אישה אלא שבקאבר ביוטיוב מובא רק קטע מהשיר. לכן אני שמה כאן לינק לשיר המקורי

עוד שיר שהחלטתי לצרף לפה  הוא של אפרת בן צור ושמו "I'm Nobody". מעבר לעובדה שבכת היינו לא יותר מאשר חפצים לשימוש של האכזר, נזכרתי שהמילה "everybody" באנגלית הייתה מילה אסורה, כמו עוד הרבה מילים באנגלית ובעברית.

בדקתי אם נכתבו שירים על כתות מפורסמות. הייתה כת 'מקדש העם' שבה המנהיג עמד עם נשק וחייב את כל מי שבכת להתאבד בבליעת רעל. הורים נתנו את הרעל לילדים שלהם ואח"כ שתו את המיץ עם הרעל בעצמם. 909 בני אדם, מתוכם 300 תינוקות וילדים, מתו באסון הזה.

קיבלתי לינקים לכמה שירים – אבל לא הצלחתי להתחבר אליהם. זיעזע אותי לראות את הווידיואים אלה. לא הרגשתי שהם מבטאים את הזוועה הנוראית שהייתה שם. גם השירים שנכתבו לגבי צ'רלס מנסון זיעזעו אותי . תהיתי כמה מזה אולי אולצו לכתוב האנשים שבכת (כמו שאנחנו נאלצנו לשיר שירי הלל לאכזר ולהשתחות בפניו) בכל זאת בחרתי שיר אחד שאני מצרפת כאן

החלטתי לסיים את הפליילסט הזה מהמקום המאוד אישי שלי עם כמה שירים שאני כתבתי. בכת בה הייתי הומתה אישה יקרה לי, שעבורי רגשית היא אחות מאומצת. לצערי היא לא היחידה שהומתה או התאבדה בגלל אכזריות מנהיגי כתות. ע"פ הנתונים שקיבלתי מהמרכז לנפגעי כתות יש כרגע עשרים מקרים מדווחים 14 מתוכם הן נשים ושני תינוקות.

אז אלו שירים לזכרה של אומה ע.

השיר 'הוא לקח' היה הניסיון הראשון שלי לגעת במה שהתרחש בכת. אני כתבתי את המילים ואת המוזיקה. טינה סוקולוב שרה ומנגנת את השיר.

השיר הראשון שכתבתי והלחנתי ספציפית לזיכרה של אומה ע. ז"ל גם נקרא נקרא 'אומה'  – וזו הפעם היחידה שהצלחתי לשיר ולנגן אותו מההתחלה ועד הסוף מבלי לפרוץ בבכי.

בזמנו כששמעתי את השיר של שחר כוהן 'קרוב' מאוד התחברתי אל השיר שלו וכתבתי שיר משלי שקראתי לו 'אל תוך הרוח'. פה אני שרה ביחד עם טינה סוקולוב.

בחרתי לצרף לפה גם שיר אחד שהקראתי על רקע נגינה של טינה סוקולוב.

השיר 'היית שמש'  גם הוא מוקדש לזיכרה של אומה אני כתבתי את המילים וטינה סוקולוב הלחינה . היא גם מבצעת אותו .

חשבתי איך לסיים את הפלייליסט הזה עם משהו אופטימי,  והשיר שבא למחשבות שלי הוא 'חזקה מהרוח' של גלי עטרי.

להאזנה בספוטיפיי לפלייליסט המלא לרגל יום המודעות לשבי בכתות לחצו כאן

לכתבות נוספות בנושא מוזיקה לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: KELLEPICS מאתר Pixabay

רוצה לקרוא עוד כתבות כאלה? תמיכה קבועה בסכום לבחירתך תאפשר לנו להמשיך לעשות תקשורת פמיניסטית ולהעלות למודעות הציבורית את הנושאים שחשובים לך

Sharing is Caring

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

אולי יעניין אותך:

לעשות את הדבר הנכון

Reading Time: 2 minutes בסדרת טורים מיוחדת עיתונאיות מרחבי התקשורת הישראלית כותבות לפוליטיקלי קוראת: טלי ליפקין שחק, שפרצה את התקרה – על הרסיסים שהותירה הזכוכית

קראי עוד »

כתיבת תגובה