מאת: גאיה פולת

לאחרונה התחילו לדבר על פתיחה מחדש של הוליווד, ותחת אלו הגבלות. לפני הכל, כדאי להזכיר שהוליווד (או, תעשיית הסרטים והטלוויזיה המרוכזת באזור לוס אנג׳לס) היא תעשייה שמעסיקה כמיליון איש בקליפורניה. תעשיה מטורפת. תעשיה שרובה ככולה מושבתת כבר חודשים.

עוד נקודה שצריך לזכור: רוב העובדים הם אנשי מעמד ביניים ולא כוכבים הוליוודיים עם משכורות עתק. על כל טום הנקס וג׳וליה רוברטס שמככבים בסרט, יש מאות אנשי הפקה מאחורי הקלעים (החל ממאפרים, בוני סטים, מלבישים, אנשי יח״צ, בוני תפאורה, תסריטאים, אחראי סט ועוד ועוד). על כל סט יש מאות אנשים שמעורבים.

כלומר, הוליווד, כמו תעשיית הופעות המוזיקה פחות בנויה למצב של מגפה המונית וריחוק חברתי. זה עוד לפני שנכנסו לעולמות התוכן של הסרטים והתרבות: איך אפשר לצלם סצינת סקס או אפילו סצינת משחק כדורגל כשכל השחקנים מחויבים בריחוק חברתי?

אז מה הן ההגבלות שמסתמנות? כמו בכל מקום, שמירה על מרחק חברתי (אז נראה פחות סצינות של משחקי ספורט וסקס), הגבלה על מספר האנשים על הסט וגם – בלי א.נשים מבוגרים.

הוליווד אומרת ביי ביי ל"גרייס ופרנקי"?

מה זה אומר? זה אומר שבתעשיה שגם ככה בנויה על אייג׳יזם (גילנות), הסיכוי לראות סרטים או סדרות על ועם אנשים מבוגרים בשנים הקרובות ירד פלאים. יותר מזה, יתכן שכבר לא נראה אותם ברקע סדרות, כחלק מהחיים. למה לכתוב למשל סצינה על ביקור אצל סבא וסבתא, אם אי אפשר להביא לסט שחקנים מבוגרים? מקסימום, אם ממש ירצו, יצלמו סצינות סטייל ׳מדברים עם סבא וסבתא בזום׳.

אז בזמן הקרוב סדרות פורצות דרך כמו ׳גרייס ופרנקי׳, למשל, לא יחזרו לחיינו: כשכל ארבעת הכוכבים מעל גיל שבעים, איזו חברת ביטוח תיקח על עצמה לבטח כזה סט?.

ואפשר לשער שבאופן ככלי, שחקניות מבוגרות, שגם ככה מתקשות למצוא לעצמן תפקידים טובים בהוליווד ,יהיו הראשונות להיפגע.

ייתכן שנראה יותר פתרונות סטייל מנדי מור ב״This is us״, בה שחקנית צעירה מגלמת אישה מבוגרת באמצעות איפור. שם זה עובד כי הסדרה נעה בין כמה תקופות, אבל כפתרון קבוע להצגת א.נשים מבוגרים זה יהיה ממש מחורבן.

מה שבטוח: בחודשים הקרובים (ואולי בשנים הקורבות) נראה פחות שחקניות כמו לילי טומלין, ג׳יין פונדה, מריל סטריפ, סוזן סרנדון, ג׳ודי דנץ׳, הלן מירן, ג׳יימי לי קרטיס, ועוד על המסך. למה? כי כולן בקבוצת הסיכון של מעל גיל שישים.

וזה עוד לפני שהזכרנו את כל הכותבות, המאפרות, עובדות הבמה, המפיקות וכו׳, שפתאום ימצאו עצמן בלי עבודה, כי הן בן רגע הפכו לקבוצת סיכון.

מה זה אומר? שכמו בכל מקום אחר, גם בהוליווד הראשונות להיפגע מהמשבר הן נשים ככלל ונשים מבוגרות בפרט. וכשזה מגיע להוליווד – כולנו נראה את זה בקרוב על המסכים של כולנו.

(*) גאיה פולת היא אשת תוכן ושיווק דיגיטלי, ובעלת המיזם Pata Queens, על נשים פורצות דרך

לקריאה נוספת על נשים בימי קורונה לחצו כאן 

בתמונה: מריל סטריפ, ג'יין פונדה, הלן מירן, ג'יימי לי קרטיס

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

האלימות המינית המוצגת ב'אייל קטן', הופכת קרביים דווקא משום שאינה מציגה אונס שנעשה תוך תקיפה פיסית והפעלת כוח. זו כוחה של הסדרה. היא שמה זרקוק על סיפור פגיעה רחב מימדים ומאפשר לנו לחשוב מחדש על דינמיקה של פגיעה מינית

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.