Reading Time: 2 minutes

משבר הקורונה ואי שוויון מגדרי בתעסוקה

הפערים הכלכליים בין גברים לנשים הולכים ומתרחבים עם פרוץ המשבר הנוכחי. הנתונים החדשים של מרכז אדוה מציירים תמונה מדאיגה על הפערים הקיימים בשגרה - ועל עתידם
Reading Time: 2 minutes

המשבר התעסוקתי שנוצר בעקבות הקורונה העמיק באופן משמעותי את הפערים המגדריים והחברתיים שהיו קיימים בלאו הכי ברחבי העולם. פערים אלה באים לידי ביטוי, בין היתר, בכך שנשים מראש מרוויחות פחות וכך, הן בעלות פחות חסכונות לעת משבר וכן בעלות ביטחון תעסוקתי נמוך יותר מגברים. חוסר הביטחון התעסוקתי, השכר הנמוך משמעותית והמחסור בחסכונות נובע מהעובדה שלרוב, נשים מוסללות לענפים בהן המשכורות נמוכות יותר וממוקמות נמוך יותר בהיררכיה הפנים ארגונית במקומות עבודה.

נתונים שפורסמו לפני מספר חודשים על ידי מרכז אדוה מציגים תמונה כללית על מצב שהיה קיים לפני פרוץ משבר הקורונה הנוכחי. בין היתר פורסמו נתונים אודות חלוקת המשכורות החודשיות משנת 2018 על פי חלוקה של מוצא ומגדר, על בסיס הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בראש הטבלה נמצאים גברים יהודים ילידי אירופה או אמריקה שהיגרו לישראל עד לשנת 1989, עם משכורת ממוצעת של 18,772 ₪. במקום השני נמצאים גברים יהודים ילידי ישראל, בנים לאבות שהגרו מאירופה או אמריקה עם משכורת ממוצעת של 16,483 ₪ ובמקום השלישי גברים ישראלים, בנים לאבות שהיגרו מאפריקה או אסיה עם משכורת ממוצעת של 14,153 ₪.

נשים שהיגרו מאירופה או אמריקה עד שנת 1989 נמצאות במקום הרביעי, עם משכורת ממוצעת של 11,918 ₪.  מהדו"ח עולה שהמשכורת הממוצעת של הנשים היא 8,546 ₪ לעומת משכורתם הממוצעת של גברים שעומדת על 12,498 ₪. על פי הדו"ח, בתחתית טבלת המשכורות נמצאות נשים ערביות ואתיופיות עם משכורת ממוצעת של 5,722 ו-5,619 ₪ בהתאמה.

הכנסה חודשית ברוטו ממוצעת לשכר, משכר ומשכורת, לפי מוצא אתני ומגדר (2018):

דוקטור הגר צמרת ממכון ון ליר שבחנה את השפעת המשבר על מעמד הנשים בישראל מספת כי על פי המחקר, מספר הנשים ששכרן לא עולה על שכר מינימום כמעט כפול ממספרם של הגברים הללו (כ-596 אלף בהשוואה ל-308 אלף גברים). מספר הנשים שלא מקבלות 12 משכורות בשנה הוא 512 אלף, בהשוואה ל-444 אלף גברים. מספר הנשים שעובדות במשרות חלקיות הוא 570 אלף בהשוואה ל-260 אלף גברים. אמנם אנחנו בשיאו של המשבר ואין עדיין נתונים חד משמעיים לגבי שיעור הנשים בקרב המפוטרים החדשים, שהוצאו לחל"ת בעקבות הקורונה, עם זאת, על בסיס הנתונים הקיימים, ניתן להניח ששיעורן של הנשים מכלל היוצאים לחל"ת עומד בין 55% ל-70%. לכך יש להוסיף את סגירת מסגרות החינוך שהשפיעה באופן כמעט גורף על נשים.

רביטל כותבת-את חברה שלי ר' לא החזירו עד היום לעבודה. זה התחיל בסגר, אח"כ התחילו להחזיר עובדים, אבל המסגרות של הילדים…

Posted by ‎פוליטיקלי קוראת‎ on Sunday, August 9, 2020

 

הפגיעה התעסוקתית של נשים מהמעמד הנמוך והבינוני היא בעלת השלכות עמוקות על משפחות שלמות שכרגע נמצאות בחוסר ודאות מוחלט לגבי העתיד הקרוב והרחוק. נתונים אלה חשובים בעיקר על רקע ההדרה המוחלטת של נשים מקרב מקבלי ההחלטות הכלכליות-חברתיות בזמן משבר הקורונה ועל רקע כישלון ניהול המשבר הנוכחי. ללא נקיטה של צעדים פרואקטיביים לצמצום הפערים מתוך הסתכלות מגדרית, המצב רק ילך ויחמיר.

לכתבות נוספות בנושא כלכלה לחצו כאן

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

מסתמן: עצירות במתקן כליאה עברו כריתות רחם ללא הסכמתן

Reading Time: 4 minutes דיווחים ראשוניים על כריתות רחם והליכים כירורגים אחרים שנעשו ללא הסכמה בנשים במתקני כליאה בארצות הברית. ברקע: היסטוריה אמריקאית של עיקור כפוי במאה האחרונה, בקרב אוכלוסיות מוחלשות – ילדות אמנה, נכות, סובלות ממחלות נפש, וכהות עור

חטאתי לפנייך ואני לוקח אחריות

Reading Time: 5 minutes התנצלות, מרחב החלמה ולקיחת אחריות אמיתית הם חלק מהתהליך המורכב שקורבנות מתמודדות איתו לאחר פגיעה. אך, מובן מאליו ככל שזה יישמע, טרם הבנו את המשמעות הרחבה של הדברים

הייתי שם

Reading Time: 50 minutes במה פתוחה לעדויות על אלימות כלפי נשים, כחלק מפרויקט #הייתי_שם בעמוד הפייסבוק של פוליטיקלי קוראת. העדויות הללו מציגות תמונה רחבה ומעמיקה של אלימות כלפי נשים בישראל ושל המדינה, החברה והתרבות שתומכות בה.