פגיעה במורל הלאומי

מאת: א״ו, סטודנט באוניברסיטת ת״א וחבר במאבק סוציאליסטי

הבוקר הושעתה מתפקידה מורה ומחנכת מטבריה, שעשתה לייקים לעמודי פייסבוק שדיברו על ההרג בעזה. בלי לכתוב אף מילה, נחשדה כ"פוגעת במורל הלאומי" והפכה לאויבת העם. רק בשבוע שעבר הודיע שר התקשורת שלמה קרעי שהוא מקדם תקנות לשעת חירום, שיאפשרו לו לכלוא אזרחים שפרסומיהם "פוגעים במורל הלאומי".

הרדיפה הפוליטית כבר כאן. ביום ראשון שעבר, היום השני למלחמה ולטבח המזעזע בדרום, רקטור אוניברסיטת חיפה, פרופ' גור אלרואי, שיגר מכתב לשישה סטודנטים.ות בו הודיע להם.ן על השעייתם מהלימודים ללא שימוע ואף על סילוקם מהמעונות, בטענה כי "פרסמו פוסטים שביטאו תמיכה ברורה בטרור החמאס וברצח חפים מפשע". בתגובה, 25 מרצים.ות מהסגל הבכיר ביקרו את המהלך, ותהו, "איזה הליך של בירור עובדות הספקת להפעיל בזמן הקצר עד לנקיטת הפעולה החריפה של השעיה וגירוש מהמעונות, כאשר ככל הידוע לנו, הסטודנטים שהושעו לא קיבלו אפילו זכות להשמיע את גרסתם".

המכתב הזה דירבן יוזמות ברחבי הארץ, בהובלת סטודנטים לאומנים, שהחלו לנהל רשימות שחורות של מי שלשיטתם "הביעו תמיכה באויב" ברשתות החברתיות, ואף הפעילו לחץ על אגודות הסטודנטים.ות והנהלות המוסדות האקדמיים לנהל באופן רשמי את הציד. ההנהלות הצטרפו לעשייה, ופרסמו מכתבים המעודדים סטודנטים וסטודנטיות לנטר את הרשתות החברתיות של חבריהם לספסל הלימודים.

בפוסט שהעלתה ההתאחדות הארצית, שזכה לתפוצה רחבה, היא פרסמה דוגמאות מפרסומים אותם הם מגדירים כ"תומכי טרור", כשאף אחד מהם אינו מבטא תמיכה קונקרטית בפעולת טרור או קריאה לפגיעה באזרחים. למעשה, חלק מהפרסומים עסקו במסר ברור נגד הריגת חפים מפשע, ואחד מהם סומן ככל הנראה רק כי מופיע בו דגל פלסטין.

אגודת הסטודנטים.ות באוניברסיטת חיפה הודתה בכך באופן פומבי: "הרף נמוך מאי פעם ואנחנו מוקיעים כל התנהגות הניתנת לפרשנות ככזו המעודדת את העם הפלסטיני ותומכת בטרור. חופש הביטוי, בעיננו, מתגמד בתקופה שכזו!". הניסוח, המערפל בכוונה בין הבעת הזדהות עם העם הפלסטיני לבין תמיכה בטרור, מבהיר את כוונות הפעילים – לנקות את האקדמיה מכל מי שחושב אחרת מהם.

הציד מופנה בראש ובראשונה כלפי סטודנטים.ות פלסטיניות.ים. הרשת האקדמית מוצפת בפוסטי נאצה המאשימים באופן סיסטמתי כל סטודנט ערבי-פלסטיני בהיותו תומך טרור, עד שהוכחה חפותו – באמצעות הבעת תמיכה אקטיבית במלחמה בעזה. הפעולות מטילות אימה על סטודנטים.ות פלסטיניות.ים, בעוד הרשת מלאה בקריאות "לשטח את עזה" – שמשמעותה, קריאה להרג המוני של חפים מפשע. עמוד האינסטגרם של ארגון "בצלם" נחסם כיוון שקרא לשמירה על זכויותיהם של הפלסטינים בעזה גם תוך כדי מלחמה.

באוניברסיטת בן גוריון, התנערה ההנהלה לחלוטין ממחויבותה לטפל בהסתה גזענית בקבוצות הפייסבוק של האוניברסיטה. כפי שחשפה וטן מאדי, פעילה פוליטית ומועמדת ברשימת חד"ש למועצת העיר עראבה, שפרסמה פוסט ב-6.10 המשתמש במילה "ניצחון", בהקשר של הבחירות המקומיות. פעילי ימין איתרו את הפוסט שלה והפכו אותה, בהתבסס על הפוסט, לתומכת טרור. גם בשנה שעברה נאלצה מאדי להתמודד עם הליך משמעתי שהנהלת האוניברסיטה הובילה תחת לחץ הימין הקיצוני, כיוון שהקריאה שיר של מחמוד דרוויש בטקס יום הנכבה.

האירועים באקדמיה מגיעים אחרי שנים של רדיפה פוליטית של סטודנטיות וסטודנטים פלסטינים.ות, בפרט סביב טקסי יום הנכבה. היענות האקדמיה לכל פניה של ארגוני הימין נותנת להם היום רוח גבית לאיים, לרדוף ולהשתיק סטודנטיות וסטודנטים, בגיבוי ההנהלות, וליצור אווירה של מעקב והשתקה. זמן מלחמה הוא הזדמנות פז עבורם לרדוף, לאיים ולהקצין עמדות של החברה כולה.

אוניברסיטת חיפה, ומוסדות אקדמיים נוספים, נוקטים במדיניות של השעייה עד לבירור, כך שכל סטודנט פלסטיני אשם – עד שיוכח אחרת. הדבר גם מדרבן פעילי ימין לדווח על פוסטים ישנים ואף לזייף פוסטים של סטודנטים.ות כדי להמציא "ראיות" לתלונה. והרדיפה לא מסתיימת בסטודנטים.ות. צעירי הליכוד בחיפה פרסמו את שמם של 25 חברי.ות הסגל בכיר שביקרו את הרקטור באוניברסיטת חיפה, וקראו לפיטוריהם.

רדיפה פוליטית בקמפוסים ובמדינה, לא תביא ביטחון לאף אחד.ת. היא רק תעמיק גזענות ואפליה, תגביר את חוסר הביטחון האישי של סטודנטים וסטודנטיות שיאלצו ללמוד תחת העין הרודפת והבוחנת ואף תפגע בחופש הביטוי הנחוץ לקיום בכלל של פעילות אקדמית. על הרקע של זוועות המלחמה, חשוב שסטודנטים.ות וחברי.ות סגל מהשורה ינקטו עמדה נגד הגזענות וציד־המכשפות, ויתעקשו על הזכות להעביר ביקורת על פעולות הממשלה, כחלק מהתנגדות להמשך המלחמה.

כצעד ראשון במאבק, יזמנו, חברי וחברות מאבק סוציאליסטי בקמפוסים, מכתב מחאה למועצה להשכלה גבוהה בשיתוף אקדמיה לשוויון, ארגון המייצג כ-800 חברי.ות סגל. מעבר לכך, אקדמיה לשוויון ומרכז עדאלה הקימו קו סיוע אליו יכולים לפנות סטודנטים.ות שהיו למטרה לרדיפה פוליטית ולהסתה גזענית. שעות ספורות לאחר שליחת המכתב קיבלנו תשובה מיו״ר ההתאחדות פלהיימר. במכתב, פלהיימר עשה שימוש ציני בזכר קורבנות הטבח המזעזע בדרום כדי להתחמק ממענה לטענות המפריכות את הדוגמאות ל-״תמיכה בטרור״ שההתאחדות בראשותו פרסמה. פלהיימר גם טען שחופש הביטוי ״אינו יכול להפוך לחופש ההסתה״, אך לא התייחס במילה להסתה הגזענית ולשיח הלאומני שרווחים ברשתות החברתיות, כולל בתגובות לפוסט של ההתאחדות. פלהיימר התחייב לקדם בהמשך איסור הנפת דגל פלסטין, איסור אליו הנהלות המוסדות האקדמיים התנגדו בתוקף במהלך המחאה הדמוקרטית, משום שמדובר ב״ניסיון להפוך את הנהלות המוסדות לשוטרים, שופטים ואף תליינים בעבירות שאין בינן לבין האקדמיה דבר וחצי דבר״.

למול כל אלו, נחוצה התארגנות למאבק של סטודנטים.ות וא.נשי סגל נגד הרדיפה הפוליטית ונגד המלחמה בקמפוסים. לשם כך, צריך לקיים פגישות כדי לדון בצעדי מחאה קונקרטיים – כולל לחץ מרוכז על האגודות בדרישה לעצור את הציד, ודרישה מארגוני הסגל לפעול להגנה מפני רדיפה פוליטית לאומנית. מול הפגיעה בחופש הביטוי ומול הניצול הציני של זוועות המלחמה עבור קידום אג'נדות דכאניות, חובה להתנגד.