לא נישה, אלא החיים עצמם

נעמה לזימי הפתיעה את כולם והגיעה למקום הראשון בפריימריז של מפלגת העבודה. בראיון גלוי לב היא מספרת על המכשולים, המאבקים והתכניות שלה לכנסת הבאה. הומלסית פוליטית עם כל מה שאתן צריכות לדעת לפני שאתן הולכות להצביע

להשפיע במקסימום

קרן ברק, חברת כנסת בליכוד ואחת הנשים הפעילות ביותר בכנסת האחרונה למען זכויות נשים. בפריימריז האחרונים נדחקה מכל מקום ריאלי ברשימת הליכוד לכנסת בשל סיכול ממוקד של "ארגוני המשפחה בישראל", שהוטרדו מפעילותה הפמיניסטית מצד אחד והתעלמות של הזירה הפמיניסטית מפעילותה, בשל היותה אשת ימין, מן הצד השני. הומלסית פוליטית מראיינת את ברק לקראת הבחירות הקרובות

הומלסית פוליטית: מפלגת עבודה פמיניסטית בראשות מרב מיכאלי?

גם אם מרב מיכאלי תיבחר לראשות מפלגת העבודה, קשה להאמין שהיא תוביל את המערכה משמאל או שתצליח לקדם ממפלגה פמיניסטית. בזמן שהיא תשקיע את זמנה בשיקום מפלגה קורסת, הגברים האשכנזים ימשיכו להקים מפלגות ולקבל כותרות.

הומלסית פוליטית: על פוליטיקה פמיניסטית קווירית

הפוליטיקה הגברית המסורתית כולאת אותנו בזהויות פוליטיות שכובשות אותנו ודורשות ויתורים. פוליטיקה פמיניסטית קווירית יכולה להרשות לנו תנועה בעמדות ובזהויות הפוליטיות שלנו, כזאת שמתאימה למציאות מורכבת ויכולה גם לקדם פוליטיקאיות ופוליטיקה של נשים

הומלסית פוליטית: מפנטזת על ג'סינדה ארדרן ישראלית

רבות אומרות כיום "בואי" ומייחלות למנהיגה. אבל קשה לדמיין מישהי שמעולם לא הייתה. כדי להימלט מהפוליטיקה היומיומית הטראומטית, לירון כהן נעה בין פנטזיה ודיסוציאציה, בין ג'סינדה ארדרן ו"בורגן", ומשרטטת את דמותה של מנהיגות נשית נכספת

הומלסית פוליטית: בין המעברה לקיבוץ שוכן הבית הפוליטי החדש

האם נזכה לראות דווקא נשים מכבסות את הכביסה המלוכלכת על גדות נחל האסי? שיח מרתק, אמיץ וכנה בין נשים חושף את מה שמפריד בינינו להנהגה אחרת למדינת ישראל השואפת לשיוויון, חירות וחברה. לירון כהן יצאה למסע בין שיחות מרתקות מעל עמודי הפייסבוק על פוליטיקה והגזענות שהסתננה לתוכה.

לקרוא תיגר, לספר את הסיפור

ארבע שנים אחרי האירוע באום אלחיראן, מסתבר שלא היה מדובר בפיגוע. שוב מראה המציאות כמה חשובה נקודת המבט העיתונאית האקטיביסטית, הפמיניסטית שלא מקבלת כמובן מאליו את המסרים הפטריארכליים, ולא ששה מול כותרות הזועקות שקרים.

הומלסית פוליטית מאילת ועד האסי: על פמיניזם ועליונות לבנה בישראל

לאחרונה נדמה שהקולות הקוראים לשוויון והגינות בישראל צצים מכל עבר: בבלפור, בגינוי האונס הקבוצתי באילת. מבט מקרוב מראה שימוש במחאה ככלי לביסוס עליונות לבנה למול מי שמכונים "ישראל השנייה". איך זה נראה ומה הקשר לפמיניזם?