Reading Time: 5 minutes

הומלסית פוליטית: על פוליטיקה פמיניסטית קווירית

הפוליטיקה הגברית המסורתית כולאת אותנו בזהויות פוליטיות שכובשות אותנו ודורשות ויתורים. פוליטיקה פמיניסטית קווירית יכולה להרשות לנו תנועה בעמדות ובזהויות הפוליטיות שלנו, כזאת שמתאימה למציאות מורכבת ויכולה גם לקדם פוליטיקאיות ופוליטיקה של נשים
Reading Time: 5 minutes

לאחרונה השתתפתי בפאנל שעסק במחאה בבלפור מתוך נקודת מבט להט"בית. תפקידי בכוח היה להביא את הצד שלא לוקח חלק במחאה, ועל חברי הפאנל והמנחה שלו, מיה בנגל, הוטלה, כך נדמה, משימת השכנוע: להביא אותי להפגין. אני לא אתעכב על תוכן הפאנל שכלל בעיקרו שיח לבן, אשכנזי, ודומואי ומשפטים כמו "מה את רוצה שאצבע את הפנים שלי לשחור כדי שיבואו אתיופים?!" נאמרו בטבעיות.

טיעון אחד שנשאר איתי ומהדהד לי בראש מאז הפאנל יעזור לי אולי להסביר את הרעיון של פוליטיקה פמיניסטית אותה אני מנסה לייצר יש מאין כאן בטור הומלסית פוליטית.

הטיעון המרכזי בו השתמשו חברי הפאנל כדי לשכנע אותי להגיע למחאת בלפור היה "את צריכה לעשות ויתורים". כמובן שהוויתור שהתבקשתי לעשות הוא על המקום שמונע ממני את האפשרות לצעוד בירושלים לצד גזענים ששונאים אותי ואת משפחתי – המזרחיות שלי. "תוותרי עליה", כך ביקשו, והדבקות בטיעון "צריך לעשות ויתורים" נותרה בעינה על אף אינספור דוגמאות שנתתי לגזענות של צועדי בלפור ולחוסר הרצון של ה"קריים מיניסטר" ושל תנועת הדגלים השחורים, אשר אחד מיושבי הפאנל היה הדובר שלה, להתנער ממנה.

מיה בנגל, שלחצה במיוחד על הנקודה הזו, התעקשה כי זהו צורך השעה ועל כולנו לעשות ויתורים. כל אחד יוותר על משהו ונוכל להתלכד סביב המטרה "המשותפת". וכך, מסתבר, מטרת העל של השמאל היא "רק לא ביבי". אז רק לא ביבי – אבל בנט? רק לא ביבי – אז חולדאי? רק לא ביבי ומה? לכך לא היה מענה סביב שולחן הפאנל.

התעקשתי ש"כל אחד יעשה ויתורים" ו"להתגייס לצו השעה" זו טרמינולוגיה גברית ששירתה גברים במשך שנים וסייעה להם להשאיר נשים מאחור, שידאגו למימוש הצרכים שלהם. "שבו בצד יש מלחמה", זה מה שנשים שמעו במשך שנים, "תתגייסו זה לא הזמן לדבר על הזכויות שלכן", וכמובן "נסיים את זה ואז ניתן לכן את המקום". המקום מעולם לא התפנה לבד, נשים היו צריכות לקחת אותו על אף שזה מעולם לא היה זה "הזמן הנכון" לדבר על זה. תנועות כמו #METOO הסופרג'סטיות וכד' מעולם לא התאימו לפוליטיקה הגברית, הן תמיד עמדו בדרכה, והפריעו לתנועה הרגילה בה גבר אחד עמד לנצח גבר אחר.

"את צריכה לעשות ויתורים" משמע אין מקום לכל מי שאת ומה שאת מביאה איתך אל המרחב שלנו. "את צריכה לעשות ויתורים" דורש ממני להתנכר לחלקים בתוכי, לטשטש את הזהות שלי, להתאים את עצמי להגמון. ולשם מה?  "את צריכה לעשות ויתורים" זה טרמינולוגיה של טיפולי המרה. "את צריכה לעשות ויתורים" זה ההיפך מהפוליטיקה הפמיניסטית שאני משרטטת כאן בחודשים האחרונים.

אני כאן להציע טרמינולוגיה נגדית שבאה מתוך תפיסות עולם פמיניסטיות וקוויריות ובדיוק מייצרות את ההפך משמרנות, טיפולי המרה, ודחיקת נשים הצידה: פוליטיקה פמיניסטית קווירית.

עקרון הפלואידיות: קונטרה לפוליטיקה גברית דיכוטומית

"תביאי את כל כולך ותתעקשי על מי שאת", "יש מקום לכל קול", "אנחנו הפריווילגים באמת לא מבינים כלום, נשמח לשמוע אותך". יש כל כך הרבה מסרים אחרים שתנועת השמאל יכולה ורצוי שתאמץ אליה, ולא רק כמסר אלא בהתנהגות. מרחב שלא מסוגל להכיל ביקורת על גזענות ומבקש ממך לוותר על הביקורת שלך ולהתגייס למטרה הוא מרחב מקולקל שאין בו שום בשורה.

הבשורה של פוליטיקה פמיניסטית קווירית הוא עיקרון הפלואידיות בתוך מרחב. אני אקח לדוגמא מערכת יחסים זוגית כדי להסביר את עיקרון הפלואידיות ואיך היא נותנת קונטרה לפוליטיקה גברית דיכוטומית עליה כתבתי לא מעט.

מצד אחד ישנה מערכת זוגית סטרייטית שבה תפקידי המגדר ברורים לכל אחד מבני הזוג, תפקידיה של האישה ומה מצופה ממנה בבית ותפקידיו של הגבר. בתוך תפקידי המגדר אין מקום ליכולות אישיות צרכים ורצונות כי אלו כפופים להבניה חברתית מגדרית. הוא השולט היא הנשלטת בין אם זה טבעי להם ובין אם לא, היכולת של בני הזוג במערכת יחסים כזו לזוז מתוך תפקידי המגדר מצומצמת מאוד וכל נטייה של אחד מהם לזוז מתפקידי המגדר נתקל בהתנגדות מרה מהצד השני ומהסובבים אותם. לצורך הדוגמא: אישה שחזקה יותר בכספים לא תנהל את כלכלת המשפחה כי זה לא התפקיד המגדרי שלה וגבר שטבעי לו יותר להתמקד בגידול הילדים לא יוכל לעשות זאת כיוון שהוא לכוד במבנה פטריארכלי שמרחיק אותו מהקן המשפחתי.

מהצד השני ישנה מערכת יחסים ג'נדרקווירית בה אין לאף אחד מבני הזוג הגדרה מגדרית ובהתאם גם לא תפקידי מגדר בתוך הזוגיות. אין יחסי נשלט שולט והתפקידים בבית ובמערכת היחסים נקבעים על פי יכולותיו ורצונותיו של כל אחד מבני הזוג, המשיכה הטבעית לתפקידים בבית תהיה המכרעת ולא התפקידים שניתנו להם מלידה. כמו כן לסביבה אין ציפיות מובנות מזוג ג'נדרקווירי כיוון שאין ציפייה חברתית מובנת מיחסים קווירים ולכן לא מופעל עליהם לחץ כלשהו לפעול על פי כללים מובנים מראש.

פוליטיקה פמיניסטית קווירית לא דורשת ויתורים

איך זה קשור לפוליטיקה? הרעיון של פלואידיות נגזר מתוך שבירת הגדרות ומוסכמות שמובנות עלינו בלי קשר למי שאנחנו, לאופי שלנו ולתכונות המולדות שלנו. לצורך העניין ברגע שאני מגיעה למרחב מסוים ומצהירה שאני שמאלנית מיד יניחו עלי עשרות הנחות: שאין לי חיבור לדת ולמסורת, שאני שונאת חרדים ואוהבת ערבים, שאני תל אביבית פלצנית, שאני אשכנזיה או משתאכנזת, שאני שונאת מזרחית ואת אייל גולן ובטח את כל הזמרים המזרחים. אני בטח חושבת ככה וככה, הכול כבר מובנה וברור וידוע. פלואידיות יוצאת נגד ההנחות האלו, ואני יכולה לפעול לפי המשיכה הטבעית שלי ולא לפי הגדרות חברתיות שהונחתו עליי. אני יכולה להיות שמאלנית מזרחית מסורתית תל אביבית ולנוע ולהשתנות כשאני משתנה.

כשמבקשות ממני "לוותר" בתוך מרחב, מבקשות ממני להתיישר לסטריאוטיפ הזה המובנה מראש של מיהו שמאלני, ולהשתיק כל אספקט בי שלא תואם להנחות הנ"ל. הפרקטיקה הזו לא מאפשרת לי להיות פלואידית ולבחור את הדעות שלי והעמדות שלי ביחס לנושאים שונים שאין להם קשר לימין שמאל. הפרקטיקה הזו של "תוותרי" היא פרקטיקה ימנית שמרנית שאין לה מקום במרחב קווירי, פמיניסטי, צבעוני כמו שראוי שהצד המתנגד לפוליטיקה השמרנית יהיה.

אז מה בין חטיירים בני 70 יוצאי צבא ובין פוליטיקה פמיניסטית קווירית? כלום ושום דבר. חד הגוניות של מחנה השמאל בישראל – של בני השבעים ושל בני השלושים – מביעה יותר מכל שהוא פועל תחת אותה פוליטיקה גברית שמרנית ומיליטנטית שאין בה שמץ של התנגדות למצב הקיים. נטייתו היא לשמר את המצב הקיים תוך העברת השליטה והכוח מאליטה אחת לאליטה אחרת, מגבר לגבר. שתיהן משרתות את אותה אוכלוסייה ולא תביא לשינוי אותו היינו מייחלות לראות. לא עבור נשים, לא עבור אוכלוסיות מוחלשות בחברה, לא עבור החברה בכללותה.

לא רק הדעות והעמדות שלי יכולות להיות פלואידיות בפוליטיקה פמיניסטית. גם השינוי שהיינו רוצות לראות הוא פלואידי, אני מאמינה, ויכול להשתנות מאחת לשניה. אך כשהכלים והפרקטיקה משותפים והרעיון הליברלי הקווירי והפמיניסטי נמצאים בבסיס הדברים ניתן יהיה להכיל כאן מגוון של רעיונות, ודרכים שונות לפעול למען חברה טובה יותר עבור כולנו. במובן הזה הפרקטיקה הפלואידית היא ההפך מהמטרה מקדשת את האמצעים. הדרך והפרקטיקה היא זו שמשנה.

פרקטיקה פלואידית: הפוליטיקאיות שבוחרות הזדהות על אויבות

פרקטיקה פלואידית זו ח"כ אימאן ח'טיב יאסין מהרשימה המשותפת שמדברת על רצונה לשלב נשים מהמגזר החרדי בפוליטיקה. נשים דתיות חרדיות ומוסלמיות על פניו אמורות להיות "אויבות" אך בפועל הפוטנציאל שלהן להזדהות אחת עם השניה ולפעול אחת למען האחרת הוא מאוד גדול. פרקטיקה פלואידית זו ח"כ קרן ברק מהליכוד שנלחמת על צדק חלוקתי במשאבי המדינה, צדק חלוקתי שאין בינו לבין המדיניות הכלכלית הקפיטליסטית שמאפיינת את הימין ולו דבר, שכן זהו מאפיין סוציאליסטי בבסיסו. זו ציפי לבני שנאלצה להתמודד עם פוליטיקה גברית שהדביקה לה כינויים בשל חוסר הבנה של מהי פלואידיות ורצון להיות בתנועה ולהשתנות.

פלואידיות בפוליטיקה תאפשר לפוליטיקאיות להתפתח בלי להיקרא מזגזגות ובוגדות . כי ההבנה שכבני אדם אנחנו מתפתחות והדעות שלנו מתגבשות ומשתנות כל הזמן וזוהי אינה קללה ולא "בגידה" והנאמנות שלנו היא לעצמנו קודם כל ולא למחנה או לאידיאולוגיה שמסריחה לעיתים מריקבון. פלואידיות היא שהיכולת לסמוך על נציגנו בכנסת תגדל ככל שנרגיש אותם ואותן מחוברות לעצמן ונאמנות לתפקיד שלהן ולא לפופוליזם זול, ספינים תקשורתיים וזילות של הקולות שלנו.

פוליטיקה פמיניסטית קווירית תדרוש מאיתנו לשפוט את נציגותינו בכנסת בכלים אחרים ממה שיש לפוליטיקה הגברית להציע. מבלי לשתף פעולה עם  מיזוגניה המופעלת כלפי נשים בפוליטיקה, ומבלי לדרוש מאיתנו לוותר על מי שאנחנו.  הפלואידיות תעזור לנו להכיל את השונות הגדולה במחנה מסוים אחד שעדיין יכול להתלכד סביב תפיסות מסוימות והזגזוג אולי ייקרה עם עמדות אך לא בין מחנות.

זה אומר לשכלל את היכולת שלנו לסמוך, להיות בקשרים עם שונים מאיתנו, לשבת עם חרדים גם אם הם האחר ולמצוא שם נקודות השקה. לכבד את האפשרות שתפיסת עולם שמרנית היא לגיטימית ולהכיל את האפשרות להיות יהודיה דתיה ושמאלנית, מזרחית ושמאלנית, ועוד וריאציות שלא באות בחשבון כיום של מיהי השמאלנית.

בימים אלו של בחירות (נוספות) הצפויות באופק נדמה כי פוליטיקה פמיניסטית היא האלטרנטיבה המשמעותית ביותר שנוכל להציע לעולם ולמדינת ישראל. אני כמובן לא סוברת שפוליטיקה פמיניסטית תתרחש מחר ותשנה את פני הבחירות הבאות, אלא שבעיני החתירה לשיח אחר צריכה לקבל מפנה לשם.

לכל הטורים של הומלסית פוליטית לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: Ted Eytan‏ תמונה בגוף הכתבה: לירון כהן

רוצה לקרוא עוד כתבות כאלה? תמיכה קבועה בסכום לבחירתך תאפשר לנו להמשיך לעשות תקשורת פמיניסטית ולהעלות למודעות הציבורית את הנושאים שחשובים לך

Sharing is Caring

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

אולי יעניין אותך:

אז את מגנה את האלימות? או – ארבעה סיפורים על בית

Reading Time: 14 minutes על פי ערוצי החדשות, אפשר היה לחשוב שהאלימות האזרחית ברחובות התפרצה משום מקום. אך מבט מעמיק במתרחש בערים השונות בישראל מספר סיפור אחר לגמרי. על הטראומה הקולקטיבית של 48' ועל הנישול והאבדן שנמשכים עד היום

קראי עוד »

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. Avatar
    מאיה בנדרסקי

    אפשר לשאול באיזה פאנל השתתפת? זה היה פאנל בוידיאו לייב בפייסבוק?

כתיבת תגובה