קולי שובר.ת הדממה

"במאי 1998, עלתה דנה אינטרנשיונל על במת האירוויזיון בברמינגהאם ועשתה היסטוריה עולמית, מקומית ומזרחית", כך כתבה פרופ' עמליה זיו בספרה 'מחשבות מיניות: תיאוריה קווירית, פורנוגרפיה והפוליטיקה של המיניות', משנת 2013 (הוצאת רסלינג). "אינטרנשיונל, האישה הטרנסית המוצהרת הראשונה שהשתתפה וזכתה באירוויזיון, התעקשה להגדיר את עצמה כקוקסינלית, על הרצף שבין גבר הומוסקסואל לאישה. הפרפורמנס וההתבטאויות שלה חצו לא רק את גבולות המגדר, אלא גם את גבולות הפרפורמנס האתני. התבטאויותיה במדיה ובהופעות הציגו דמות מורכבת שמחד מייצגת את המאבק הגאה, ומאידך שוללת תפיסות אוניברסליסטיות: נאבקת בכפייה דתית, אך מחזיקה בזהות ואמונה יהודיים; מגחיכה את אידיאל הגבריות הציוני, ומכריזה על פטריוטיות; ובעיקר חותרת תחת הדימוי שאימצו ארגוני הקהילה לקידום מאבקיהם: זוגות סיסג'נדרים, משכילים, בעלי מקצועות חופשיים, שחיים בזוגיות ומגדלים ילדים. זה היה מופע משמעותי של להטב"קיות מזרחית בלב המיינסטרים".

מופע משמעותי נוסף היה פריצתו של הליין המזרחי הגאה הראשון "אריסה" ב-2011. לרגע נראה היה שהמזרחיות תופסת מקום של כבוד בקהילה ומחוצה לה. להיטי הגאווה שהפיק הליין עם האמנים הנחשבים בישראל, דוגמת עומר אדם ומרגלית צנעני, הפכו ללהיטים שהושמעו רבות ברדיו ובמסיבות.

על פי שירלי קרוואני, תמורות משמעותיות אלו בתרבות הפופולרית לא השפיעו דיין על השיח או המדיניות בקרב ארגוני הקהילה הגאה. הגבר המזרחי השרירי עם השערות בחזה השתלב היטב בקליפים של אריסה ואף ייצג את מצעדי הגאווה בחו"ל, אך הוא לא הוצג בראיונות בתקשורת והשתלב בקבלת החלטות בקנה מידה ארצי. כך מאבקי הקהילה הגדולים המשיכו לקדם בעיקר נושאים הרלוונטיים להומואים ולסביות במעמד כלכלי בינוני ומעלה.

בתוך הקהילה הקווירית החלו להישמע קולות שביקשו להנכיח בצורה משמעותית ומעמיקה את הלהטב"קיות המזרחית בדרכים שונות: בכתיבה פובליציסטית, בכתיבה אקדמית, בשירה, בפרסומים בבלוגים (כמו הבלוג המפורסם, הפרשדונה של דןוג סיגאוי ז"ל), דרך הקמה של קבוצות פייסבוק ואף דרך אירועי תרבות.

הכנס הלהט"בקי המזרחי האקדמי הראשון הוא המשך לשיח ולפעילות אקטיביסטית שהתקיימו בשנים האחרונות יתקיים ביום שלישי, ה – 2 ביולי 2024, באוניברסיטת בן-גוריון, והוא פרי שיתוף פעולה של חי.ה – הפורום הלהטב"קי המזרחי בניהולה של רעות נגר, המשרד לשוויון חברתי ולמעמד האשה, עיריית באר שבע והחוג למגדר באוניברסיטת בן גוריון.

אז למה צריך בעצם כנס שעוסק בלהט"בים מזרחים?

"כשהקמנו את חי.ה – פורום להטב"קי מזרחי", מתארת שירלי קרוואני, "הרבה גבות הורמו – למה צריך להתעסק בלהטביות מזרחית? אבל לנו היה ברור שצריך. שיש דברים שרק מזרחיות חוות מול הקהילה הגאה וחוויות דומות מול המשפחה, השכונה  ובמרחב המזרחי. החמש השנים האחרונות שחי.ה פעילה ניסנו לדייק, להבין ולהעמיק בסוגיות המזרחיות- להט"ביות. שמענו מרבות ורבים עד כמה השיח משמעותי עבורן, על חוויות של "חזרה הביתה", של תחושת לגיטימיות לנראות מזרחית, למוסיקה שלנו, לסיפור המשפחתי שחלק התרחקו ממנו כדי להתקרב לסיפור הלהטב"קי. שמענו כמה קל יותר ושלם יותר זה להבין שאין צורך לבחור, שאפשר גם וגם".

אחת התחושות שעלתה בשיחות בין חברות הפורום היא הצורך להשיל את הזהות המזרחית או המסורתית שלהן כאשר הן פועלות במסגרת ארגוני הקהילה, כך שלמעשה הזהות הלהט"בית באה על חשבון הזהות המזרחית. נשים מזרחיות מסורתיות רבות סיפרו שהן נתקלות בתגובות סטיגמטיות כמו "את לא נראית שומרת כשרות", או "לליין הזה הולכות רק פרחות".

"עם זאת, עדיין השדה האקדמי דל במחקר להט"בי מזרחי. באמצעות הכנס אנו מקוות לתת במה למחקרים ולחוקרים שעסקו בתחום ולעודד עוד מחקרים שיגעו בסוגיות המוכרות לנו. בנוסף, חלק מהתפיסה שלנו היא שאקדמיה לא יכולה להיות מנותקת מהשטח והידע הוא לא רק בספירה המחקרית, לכן הכנס משלב גם דוברות.ים שאינן.ם מהאקדמיה ובסופו פאנל שיעסוק בלהטביות-מזרחית מהמשקפיים של עולם התרבות".

ד"ר שרי אהרוני נרתמה לארגון הכנס והתלהבה לארח אותו בחוג למגדר באוניברסיטת בן-גוריון אשר היא עומדת בראשו. "כנס זה הוא הראשון אשר מקדיש דיון לנושא של להטב"קיות ומזרחיות, על ייצוגיהם השונים של להטב"קים מזרחים במרחבים השונים בחברה הישראלית (בשכונה, במדיה, באקטיביזם ובאמנות). אנו גאות מאוד לארח את הכנס במסגרת החוג למגדר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וסבורות שבמיוחד עכשיו ראוי להבליט שיח דרומי- ייחודי, מגוון, סובלני ופתוח על מזרחיות וזהויות מגדריות".

אחד הדוברים בכנס הוא חן משגב. "בכנס החלוצי הזה מתחברות שתי קטגוריות זהות, הקווירי והמזרחית, אשר באופן מפתיע נדונו יחד, הן במחקר והן בשיח הציבורי והקהילתי בישראל, באופן מוגבל ביותר. הכנס הזה מבקש לתקן ולהחזיר לדיון את האופן בו זהות מזרחית וזהות מינית הן חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, ושל א.נשים רבים ורבות בישראל. זה סימבולי ממש שהכנס, המחבר שתי זהויות משמעותיות אך שוליות כאחד, נערך דווקא בבאר שבע, בפריפריה המזרחית והגיאוגרפית שבה הזהות הקווירית הפכה בשנים האחרונות לנוכחת, נאבקת ומשפיעה".

מה הולך להיות בכנס?

המושב הראשון בהנחיית ד"ר שרי אהרוני עוסק בפרספקטיביות קוויריות מזרחיות במציאות של מאבק. ישתתפו בו שרון אורן-אהרון שתדבר על שאלות הרלוונטיות בחקר אתנוגרפי של זהות לסבית מזרחית; לירון לביא, מנכ"לית פוליטיקלי קוראת שתדבר על מקומה הפוליטי או ליתר דיוק, על "ההומלסיות הפוליטית" שלה כאישה לסבית, מרוקאית, ילידת שדרות; ספיר סלוצקר-עמראן, מנכ"לית שותפה בארגון שוברות קירות ומייסדת המזרחיון – הארכיון העממי למאבקים חברתיים, תדון בתפקידו של הארכיון ככלי פוליטי לניהול מאבקים במסגרת שאלת השלום והמלחמה הנוכחית; סיון רג'ואן שטאנג, מרצה במכללות שנקר, ספיר ומכון הדסה ברנדייס, תדבר על המופע הקווירי מזרחי של לירוי בר-נתן באירוע מימונה.

המושב השני בהנחיית ד"ר כלנית צאלח, יעסוק בסוגיות שונות של להטב"קים מזרחים במרחבים שונים. יסמין ששון, מרצה במנשר לאמנות ובמכללה האקדמית ספיר תדון בייצוגים שונים של נשים לסביות וביסקסואליות מזרחיות בטלוויזיה הישראלית; חן משגב, מרצה באוניברסיטה הפתוחה, ידון ביחסים שנרקמו בין תושבי שכונת התקווה הותיקים למתיישביה החדשים, קווירים בחלקם, שהגיעו במסגרת בית דרור; זיו שוורץ, תושב באר-שבע ודוקטורנט באוניברסיטת בן-גוריון, ידון באסטרטגיות לכינון קהילות גאות בדרום הארץ. אלעזר בן לולו מאוניברסיטת אריאל בשומרון ומשה חג'ג', מנכ"ל הארגון DNI360 –   מגוון והכללת להט"ב, יחתמו את הפאנל השני בשיחה על הליין הגאה המזרחי הראשון – האריסה.

הפאנל השלישי והאחרון הוא שיח על תרבות, גאווה ומזרחיות – נדבר על הקשרים הסבוכים שבין פריפריה למרכז, תרבות שוליים למיינסטרים, ייצוגי להטב"קיות מזרחית בתרבות ועוד. בשיח ישתתפו איש חיי הלילה פורץ הדרך שמעון שירזי, במאי הקולנוע והטלוויזיה אלירן אליה – המכהן כיום כסגן ראש עיריית אור יהודה, והשחקנית ואמנית הדראג הטרנסג'נדרית ליעוז לוי שכיכבה בשנים האחרונות במס' סדרות בולטות. אבישג טביב, מחלוצות חיי הלילה הגאים בבאר-שבע, תנחה את הפאנל.

אין ספק שהכנס יעניק לנו מבט חדש ומגוון על היותם של להטב"קים מזרחיים ומזרחיות חלק מהנוף של התנועה הגאה בישראל. ההנכחה של הסוגיות הללו במישור האקדמי והפוליטי, הוא לא רק מעניין ברמה האקדמית אלא גם, ובעיקר, ברמה הפוליטית, האקטיביסטית והשוויונית.

לתכניית הכנס המלאה.

להרשמה לכנס.