איפה הסערה הציבורית על ניצול מיני של דיירות דיור ציבורי? | ריקי כהן בן לולו

"את הכי יפה למה את לא מנצלת את הפוטנציאל שלך?"

"גם ככה את לבד מה אכפת לך?"

"תביאי אנשים, כל אחד יביא לך 200 ש"ח, את גם ממלאת את המקרר – תקני אוכל לילדים, את מסדרת את הבית – הבעיה שלך גברים? מה הבעיה אני אביא לך גברים לפה, את גם נהנית גם תמלאי את המקרר שלך, ואת יכולה לאט לאט לחסוך. מה אכפת לך, יש חבר טוב שלי הוא אוכל אצלי שותה אצלי לפעמים ישן אצלי הוא אני ואחי את רוצה? תני לי זיון אני אקרא לו לפה, ואנחנו נעשה מהבית שלך ארמון…"

אלו ציטוטים מעדותה הקשה של אילנית, דיירת עמידר באילת שהותקפה מינית על ידי קבלן משנה שנשלח על מנת לתקן את המצנן המקולקל בדירתה.

ביום שני האחרון שודרה התכנית "פנים אמיתיות" עם אמנון לוי. בתכנית חשפנו, נאבקות דיור ציבורי, עדויות קשות על הטרדות ותקיפות מיניות של נשים שנופלות מהקצה – בין הצורך לקיום חיים בסיסיים והיעדר אמצעים לבין בעלי כוח, עובדי ציבור, שאמורים לספק את המענים הבסיסיים ביותר אך בוחרים לנצל את כוחם מתוך ידיעה שהתלות של אותן נשים בהם גדולה – והחשש להתלונן עצום – בשל הפגיעה האפשרית בזכויותיהן.

אין ספק שנשים מכל גווני האוכלוסייה מוצאות עצמן נפגעות על רקע מגדרי וניכר בהחלט כי אין אישה שלא תחווה פגיעה / תקיפה / הטרדה מינית במהלך חייה.

סיפורה של ליז נעים, שהותקפה בידי הרופא שלה, בכיר במעמדו, כשהוא מזמן אותה ל"זיון, כי קודם ביזנס ורק אחר כך פלז'ר". ליז, ששנים התמודדה מול משרד השיכון במאבק על דירה ראויה למגורים, איימה בייאושה לשרוף את עצמה בסניף של עמידר – אלו פנו לרופא שלה והוא מצא לנכון לתקוף אותה מינית. אותו רופא, לו נזקקה לחתימה על אישורים רפואיים נדרשים כעדות על הבעיות הרפואיות המצדיקות מעבר דירה, זכה לחסינות מחשיפת שמו ופרצופו על ידי צו איסור פרסום שהטיל השופט ארז מלמד – צו איסור שמגן על כבודו של הרופא אך מפקיר לרוח את זכויותיה של ליז.

התכנית שודרה זמן לא רב לאחר שנחשפה פרשת הארווי ויינשטיין – בעל חברת הפקות קולנוע שתקף שחקניות. עם חשיפת הפרשה נודע שרבים בתעשייה ידעו על מעלליו אך שתקו ובשתיקתם שיתפו פעולה עם אותם מעשים. הפרשה הזו והקמפיין #metoo שקם בעקבותיו עוררו הד בינלאומי שנכח גם בכותרות העיתונים בישראל וכיכב ברשתות החברתיות. גם כאן שיתפו נשים רבות, גם ידועניות, את חוויותיהן הקשות ביותר: על הפגיעות המיניות והתקיפות שעברו. החיבוק והתגייסות הקהילה הפמיניסטית הדהדו סביב אותן עדויות.
מנגד, סערה ציבורית לא קמה בדרישה לחשיפת שמו ופרצופו של הרופא והשתיקה מהזירה הנשית רועמת. מצער לחשוב שכאשר מדובר בנשים עניות ממעמד נמוך, מזרחיות ברובן, מנוצלות ומדוכאות על ידי זרועות השלטון שאמונות על כל רובד מחייהן, הקהילה הפמיניסטית עדיין שותקת.

לא אסיים פוסט זה מבלי לשים את האצבע על כך שהאחריות על ניצולן של נשים החיות בעוני, והמצב המאפשר זאת הוא תוצר של מדיניות כלכלית הרסנית שדנה נשים לעוני מחפיר ומשמשת קרקע פוריה למטרידים ולתוקפים באשר הם. ממשלות ישראל לדורותיהן – בעיקר של רה"מ נתניהו, מחסלות את הדיור הציבורי ומותירות נשים חד הוריות רבות ללא קורת גג יציבה.
מה שהיה חשוב במיוחד לראות בתכנית הוא שהמאבק הזה מובל על ידי מנהיגות – נשים שמתמודדות עם עוני, מצוקות ואחריות רבה נוטלות את המושכות לידיים ונאבקות לשינוי המדיניות בכנסת, בתקשורת, במשרדי הממשלה, ברשתות החברתיות ובהפגנות ומשנות, צעד צעד את חייהן שלהן ושל רבות אחרות. יותר מכל זה, אותן נשים נמצאות שם אחת בשביל השניה.

נשמח ללייקים ולשיתופים אבל חשוב לא פחות – להתגייסות של נשים נוספות למאבקים ברחבי הארץ, להגיע ולעזור לעוד אלפי נשים החיות במצבים כאלה.

עוד מידע ודרכים להשתתף במאבק, בעמוד הפייסבוק של פורום דיור ציבורי

השאירו תגובה