חשיפת שמו של הפוגע: היום שאחרי

זה מספר שנים שאני נוכחת בדיונים בבית המשפט ומתעדת עיוותי דין כלפי אוכלוסיות מוחלשות. למרות זאת, דבר לא הכין אותי לזעקות השבר של נערה בת 15, שנאנסה באכזריות ונתבעת בימים אלו תביעת השתקה | טור דעה

מאת: לי לזר

מהפכת MeToo הביאה לשני תהליכים מרכזיים: נשים מסירות את מעטפת הבושה, וחושפות את זהות הפוגעים. כתוצאה ישירה של תהליכים אלו, התפתחה תעשייה ענפה של משרדי עורכי דין, המתמחים בתביעות השתקה נגד נפגעות עבירות מין. יש המעודדים נשים לחשוף את שמות הפוגעים, ומפצירים בהן לקחת אחריות על מעשיו של הפוגע, שכן לטענתם, שתיקתן מכשירה את הקרקע לעבירות נוספות.

למעשה, זו דרישה חסרת אחריות וצינית, תוך התעלמות ממסכת הייסורים שנפגעות חוות, וחוסר הבנה בדבר השתכללות האמצעים העומדים בפני גברים המעוניינים להשתיק שיח אודות עבירות מין שביצעו. בבית המשפט תזכה הנפגעת להשמיע את קולה, לגולל את סיפור הפגיעה, ראיות שלא נכללו בהליך הפלילי אם כלל התקיים יזכו לבחינה מחודשת. אך מנגד לתביעות אלו מצטרפות גם דלתיים סגורות, וצווי איסור פרסום מחמירים, שחוסמות הרמטית את קולה של הנפגעת. להן ניתן להוסיף קושי נפשי לעמוד מול הפוגע וסוללת עורכי דינו, שלא יבחלו בשום אמצעים כדי לרמוס את הנפגעת, וכן איום כלכלי שרובץ מעל ראשה.

זה מספר שנים שאני נוכחת בדיונים בבית המשפט, ומתעדת עיוותי דין כלפי אוכלוסיות מוחלשות. למרות זאת, דבר לא הכין אותי לזעקות השבר של נערה בת 15, שנאנסה באכזריות על ידי אנס סדרתי ונתבעת בימים אלו תביעת השתקה על סך מיליוני שקלים. התביעה הגיעה לאחר שחשפה את זהותו ברשת החברתית על מנת להביאו לדין.

המציאות העכשווית היא כזו שבה נערה בת 15 מאבדת אמון במשטרה ובפרקליטות וחושפת את זהות האנס. זו מציאות שמביאה להתנגשות בין זכויות ומחוללת מלחמה בין נשים הפורמות את קשר השתיקה, לגברים בעמדות כח, המעוניינים לשמר את המצב הקיים. ישנה הזכות לשם טוב של האנס המבוססת על כבוד האדם  וחירותו, ומעברו האחר של המתרס מצויה הזכות לביטחון, לשלמות הגוף והנפש. ככל שהחלופות העומדות בפני נשים המבקשות לחיות ללא ניצול, התעללות ופגיעה בגופן פוחתות, כך גובר הצורך להגן על חייהן גם במחיר הסגת הזכות של האנס לשם טוב. הרי יש סיכוי סביר שללא חשיפת תמונתו ושמו האנס ישוב לסורו.

בעודי יוצאת מבית המשפט, חולף על פניי התובע  בליווי עורך דינו, המזכירים את צמד הדמויות קראג סטיל והאנס ולדה. בזווית עיניי משתרכת נערה טובת מראה, אשר תהומות זעופות שוטפות את הצבע מעיניה ושתיקתה מרעידה את עמודי התווך של בית המשפט.

שבתי לדירתי והקרקע נבקעת תחת רגליי, נוכח תולדות התובע, ורשלנותה של המשטרה והפרקליטות. נגד התובע הוגשו חמש תלונות במשטרה, כשבימים אלו שלוש תלונות ממתינות להכרעת הפרקליטות בדבר הגשת כתב אישום. ברשת קראתי יותר מעשר עדויות על עבירות מין. נערות בגילאי 14-16 נאנסו תחת גופו האלים והושלכו לרחוב, נשים נכלאו בדירתו, הוא ביצע בחלקן מעשי סדום, סחט קטינה עם סרטונים המצויים ברשותו. כשהמשטרה לא ביצעה מעצרים, מחשבו האישי עם סרטונים של נערות לא נלקח, ועל אף שנשים נוספות העידו על עבירות מין, התובע משוטט ברחבי תל אביב באין מפריע וחיוך זחוח, כשפשקווילים המעטרים את העיר עם תמונותו ואזהרה לנערות, מחליפים את המשטרה והפרקליטות.

על סימפוניית הנקם של האנס, מנצח שופט, שהטיל צו איסור פרסום על תביעת ההשתקה של האנס, וההליכים הפליליים המתנהלים נגדו. האנס בעל הממון, מנופף לכל עבר בצו איסור פרסום המצוי בכיס חולצתו ומאיים על גופי תקשורת, גברים ונשים פן יכתבו על פשעיו. הירתמותו של בית המשפט למען האנס מחבלת בסיכוייה של הנערה לגייס עזרה, כשמשאביה הכלכליים מוגבלים. היא גם המיטה חורבן על נפגעות נוספות שהדירו את רגליהן ולא התלוננו מתוך חשש כי האנס יגיש נגדן תביעת השתקה.

את הנערה ראיתי עוד מספר רב של פעמים, כשהיא כלל איננה יודעת שאני אוספת את רסיסיה הפזורים מאולם בית המשפט, המותירים עדות לקיומו של פשע זה.

 

השאירו תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.