טור דעה מאת יסמין מוחמד, אקטיביסטית קנדית ממוצא מוסלמי
מקור: Newsweek | תרגום ועריכה: יעל פיין
בשנת 2016 התקיים "מצעד נשים" בוושינגטון די.סי. ארצות הברית. במהלכו, צעדו מיליוני נשים ברחובות העיר למען זכויות נשים; כשחלקן נושאות פוסטרים של אישה בחיג'אב. כאישה שסיכנה את חייה כדי להסיר את החיג'אב מראשה, זעמתי על הבורות בה זה נעשה, על כך שהן ניכסו כלי לדיכוי נשים והמירו אותו לסמל החופש של נשים. התעמולה האיסלאמיסטית הצליחה כל כך, עד שנשים בעלות כוונות טובות, שנראו מבריקות ומשכילות, קנו את השקר שהכלי המיזוגני הזה הוא סמל להעצמת נשים.
כיום, אחרי הרצח של מהסא אמיני והפגנות חופש החיים של נשות איראן; יותר מכם שותפים לזעם שלי. כעת, לאחר שנשים שרפו את החיג'אב שלהן ברחובות ומפגינים נרצחו על ידי חיל משמרות המהפכה האסלאמית של איראן, רבים מכם יכולים להבין, כמה גרוטסקי זה היה להניף חיג'אב בצעדת נשים. אך בזמנו, לא ידעתם. הייתם "אידיוטים שימושיים" של מכונת תעמולה גדולה, חזקה וממומנת היטב.
בשבע השנים האחרונות שרתי את המנגינה הזו לכל מי שרק הקשיב. כתבתי מאמרים, דיברתי באינספור הסכתים, התארחתי בחדשות לילה ברחבי אירופה, אמריקה ואסיה, כשהמסר ברור: היזהרו מהברית הזו בין השמאל הליברלי לאיסלאמיזם.
בין ליברליזם לפונדמנטליזם
בשנת 2019 פרסמתי את ספרי, עם כותרת משנה ברורה: "כיצד הליברלים המערביים מחזקים את האיסלאם הרדיקלי". כדי להמחיש את הברית המפוקפקת הזו בין השמאל הקיצוני לאיסלאם הרדיקלי, סיפרתי על כך שגדלתי בקנדה למשפחה קיצונית, שחיתנה אותי עם טרוריסט אל קאעידה. סיכנתי את חיי וחיי משפחתי כדי לספר את הסיפור שלי. עשיתי כמיטב יכולתי לספר לכמה שיותר אנשים ונשים טובות וטובים, שהם מוטעים ומנוצלים כ"אידיוטים שימושיים". ואכן, מרומים הם היו. תריסר מדינות איסלאם מוציאות להורג אנשים על "פשע" ההומוסקסואליות, או פשוט חילוניות, מכוח החוק האסלאמי. אין חופש תחת השריעה; זהו אוקיסמורון, והאנטיתזה לערכים ליברליים או פרוגרסיביים, בהם אוחזים המוחים על ה"זכות" של נשים ללבוש ח'יגאב. החיג'אב הוא איננו בחירה עבור הרוב המכריע של הנשים; דעו כי נערות ונשים עוברות התעללויות, עינויים ונרצחות על ידי משפחותיהן על פיסת הבד הזו. ובמדינות כמו איראן וסעודיה, נשים נכלאות על כך.
האיסלאם הקיצוני הוא אנטישמי
עם אירועי אוקטובור 2023, האוקיסמורון הזה שבחיבור בין השמאל הפרוגרסיבי לבין האיסלאם הקיצוני, עולה שוב על פני השטח. הייתי בהלם ונזעמתי על כך שאני צריכה להסביר שוב ושוב שהמים רטובים. איך זה עדיין לא ברור? ולמרות שאני מבלה כמעט כל יום במאמץ הזה, צורחת כמו קסנדרה שמזהירה מפני הסוס הטרויאני, לא הבנתי בעצמי כמה צדקתי.
אפילו אלו מאיתנו שצפו בברית הזו לאורך השנים בין השמאל הרדיקלי לאסלאם הקיצוני לא ראו את זה מגיע. נדמה שכותרת המשנה של הספר שלי זינקה מהדף, ועכשיו היא צועדת וצועקת ברחובות. היא מתגלמת במנהיגי.ות אוניברסיטאות ופוליטיקאים המפרסמים תמונות של מצנחי רחיפה וחוגגים את ההוצאה להורג ההמונית ועינויים של חפים מפשע. בזמן שישראל נלחמת להגן על עצמה, אנשי אקדמיה מסרבים לגנות קריאות אנטישמיות בקמפוסים. לא יכולה להיות דוגמה ברורה יותר לליברלים המחזקים את האיסלאם הקיצוני.
כפי שכתבה זאת קלייר להמן, מייסדת מגזין 'קווילט': "אני מסקרת את האידיאולוגיה הרעילה הזו במשך שנים. אבל אם הייתם אומרים לי לפני חודש, שהאידיאולוגיה הזו תוביל יותר ממחצית מהאמריקאים מתחת לגיל 25 להצדיק ולתרץ עינויים ורצח המוני של קבוצת מיעוט, לא הייתי מאמינה לכם".
אנחנו נמצאים ברגע מאוד חשוב בהיסטוריה. אנחנו נמצאים באותו הרגע שכל כך הרבה מאיתנו דיברנו עליו וחשבנו עליו בזמן שלמדנו היסטוריה, או לאחר שצפינו בסרט על השואה. תהינו לעצמינו: מה הייתי עושה? האם הייתי עוזר ליהודים, או עוזר לנאצים? האם הייתי פסיבי? או גרוע מכך: האם הייתי נמנה עם אנשים שתעמולת השנאה שכנעה ועיוורה אותם? העת לתהות הסתיימה. קוראים יקרים, הזמן לפעול הוא עכשיו.
יסמין מוחמד נולדה בקנדה לאב פלסטיני ואם מצרית. היא עזבה את האסלאם, הקימה ארגון ל"יוצאים בשאלה" מהאסלאם – FHFM, וכתבה ספר אודות חייה "Unveiled".
