Reading Time: 2 minutes

הסופרג'יסטיות העבריות – 100 שנים

Reading Time: 2 minutes

מאת: דבי אימבינדרוב

ב-24 בנובמבר התקיים אירוע נעילת התערוכה "הסופרג'יסטיות העבריות – 100 שנים" במרכז מורשת מנחם בגין בירושלים. התערוכה מבוססת על סיפורן של נשות ארגון "התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל", שהחלו להיאבק לפני 100 שנים למען מימוש זכותן של נשים לבחור ולהיבחר למוסדות הפוליטיים של ה"ישוב" (1870-1948). מאבקן הגיע בתגובה לעמדה של רבני הישוב הישן שהתנגדו למעורבות נשית בפוליטיקה. הביטוי המובהק לעמדה רבנית זו היא פסיקתו של הרב קוק מ- 1919, שיש לאסור על נשות הישוב לבחור ולהיבחר.

מאבק הסופרג'יסטיות העבריות הסתיים בהצלחה כבר בשנת 1926 עם ההחלטה על מתן זכות הבחירה וההיבחרות לנשים. הסופרג'יסטיות המקומיות שלנו היו חלק מהתנועה הסופרג'יסטית שפעלה במדינות רבות בעולם בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה. הסופרג'יסטיות בכל העולם דרשו, לראשונה בהיסטוריה, שוויון זכויות פוליטי לנשים. בחלק מהמדינות, כמו בישראל, המאבק צלח כבר בשנות העשרים, ובמדינות אחרות לקח הדבר זמן רב יותר והמאבק נמשך לאורך המאה ה-20.

את התערוכה אצרו אמילי ד. בילסקי ונורית יעקבס-ינון בעזרת הייעוץ האקדמי של פרופ' מרגלית שילה וד"ר נעמה טיטלבאום-קריא. בהכנת המייצגים לקחו חלק האומנים אנדי ארנוביץ, מיטל בוטון, ניב בן דוד, נחמה גולדמן, דינת ציזנר כ"ץ, נורית יעקבס-ינון, מילי כ"ץ, קובי לוי, יאיר מדינה, מירה מיילור ואלעד פרץ.

אחת היצירות בתערוכה, שממחישה את אופי הוויכוח שהתנהל בישוב באותן שנים, היא היצירה 'פשקווילים' אותן כרזות רחוב של שנות העשרים הודפסו מחדש על חתיכות בד. בחלק מהכרזות הפצירו רבנים בנשים שלא להגיע לקלפיות, ובאחרות רשימת "התאחדות נשים לשיווי זכויות" (שרצה כרשימה לאספת הנבחרים), דרבנה את הנשים לצאת ולהצביע.

מיצג נוסף שעורר עניין רב בקרב המבקרות והמבקרים הוא מיצג הווידאו 'כל כבודה בת מלך פנימה' ובו פרופ' תמר רוס, פילוסופית פמיניסטית דתייה, הציגה את פסיקתו של הרב קוק משנת 1919 האוסרת על נשים לבחור ולהיבחר. פרופסור רוס מציגה את פרשנותה לפיה עמדה זו של הרב קוק נאמרה בתוך קונטקסט מסוים שאינו רלוונטי כיום, ולכן לדעתה, יש לאפשר כיום לנשים דתיות להשתתף באופן מלא בעשייה הפוליטית.

יצירה נוספת היא היצירה של אנדי ארנוביץ' 'אבותינו ואימותינו' שבה מופיעות צלליות עם דמויות האבות התנ"כיים על רקע האימהות חסרות הפנים. ביצירה של מירה מיילור 'להמיס את תקרת הזכוכית' מוצגים ראשי נשים סגורים בתוך קופסת עץ. ביצירתו של קובי לוי נעלי העקב מבטאות את ההיבטים הפרדוקסליים שקיימים בדימוים הנשיים בחברה.

החשיבות של התערוכה נובעת מהרלוונטיות שלה לימינו. ניתן לראות פרויקט זה כחלק מהזרם ההיסטוריוגרפי הפמיניסטי שטבע את המושג Herstory כנגד המושג History. הטענה היא שלאורך השנים ההיסטוריה נכתבה לרוב על ידי הגברים ולכן סופרה בעיקר מתוך נקודת מבט פטריארכלית בזמן שהנשים קיבלו מקום שולי בלבד בדפי ההיסטוריה. זה לא מקרי שהסיפור של הסופרג'יסטיות העבריות אינו מוכר וידוע, למרות ההשפעה שלהן על עיצוב הרקמה הפוליטית במדינת ישראל מאז היווסדה.

מתוך כך אחת המטרות של זרם ה- herstory הוא להציף את אותו צד נשכח של ההיסטוריה הנשית ולשים אותו במרכז הבמה. המטרה השנייה היא לעשות שימוש בידע זה לתיקון חברתי פמיניסטי. המחשה סימבולית לתיקון זה מובאת במיצג שמופיע בתערוכה שבו תלויים על הקיר שלטי רחובות עם שמותיהן של נשים שנאבקו למען שוויון זכויות בחברה.

מתוך כך, ניתן להבין את הכותרת של התערוכה  "הסופרג'יסטיות העבריות – 100 שנים", כסיפור של מאבק שנמשך עד היום. הסופרג'יסטיות הנשכחות שהתערוכה מביאה לקדמת הבמה נתפסות כחלוצות במאבק פמיניסטי מקומי שנמשך בישראל עד ימינו אנו, ועד לאתר בו אתן קוראות.

מתוך התערוכה 'הסופרג'יסטיות העבריות: 100 שנים'
באדיבות נורית יעקבס-ינון 'סרטי אלומה' ויאיר מדינה

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

מירוץ הנשים בתל אביב: גימיק שיווקי או ספורט מעצים?

Reading Time: 4 minutes האם מירוץ הנשים בתל אביב הוא אירוע ספורטיבי או הפנינג העצמה נשית בחסות סופר פארם? האם הפרדה מגדרית בספורט מועילה או מזיקה לנשים? שתי מאמנות ריצה, הדס קליין ושרונה שלו-מאייר, בשיחה עם ענבל כרמל

מגיעה לנו גינקולוגיה אחרת

Reading Time: 5 minutes למקצוע הגינקולוגיה עבר והיסטוריה שמשליכים על ההווה שלו. יתרה מכך, אופן ההתמחות של גינקולוגים וגינקולוגיות לא תואם רפואה יומיומית עבור נשים. הגיע הזמן לרפואה פמיניסטית