Reading Time: 2 minutes

וולה און-פלייה אוף. על בלט, כדורגל וארגזי כלים

זה כבר כמה חודשים שהילדה הולכת לחוג כדורגל ולחוג בלט. ככה היא ביקשה.
Reading Time: 2 minutes

זה כבר כמה חודשים שהילדה הולכת לחוג כדורגל ולחוג בלט. ככה היא ביקשה.

לא היו לי ציפיות גבוהות במיוחד. היא בקושי בת שש. הרויאל בלט לא מחכה לה וגם לא מנצ'סטר יונייטד. מה רבה הייתה הפתעתי אם כן, להבין שהכלים שהיא רוכשת בשני החוגים הללו הם הכנה כל כך טובה לחיים.

בחוג הבלט הבת שלי לומדת להבין את הגוף, אילו תנועות יכול כל חלק ממנו לעשות. היא מתחרה רק ביכולות של עצמה בינתיים ולומדת שהשיפור תלוי בה. היא לומדת דיוק דרך סבלנות. היא מפתחת משמעת עצמית כשהיא מתאימה את עצמה לטון של השיעור, ומתאמצת עבור משהו שחשוב לה.
בחוג הכדורגל היא לומדת את כוחה של הקבוצה. אימוני כדורגל בשלבם הראשון משחזרים את תיאוריית הברירה הטבעית של דרווין, כשכל הילדים נעים כדבוקה אחת במגרש אחרי הכדור. רובם לא ייגעו בו.

אחרי כמה אימונים היא התחילה להבין שיש בכדורגל יותר מזה. יש חוקים שאם כל השחקנים לא יצייתו להם- תשרור אנרכיה. היא לומדת ראייה רחבה דרך הניתוח איפה כדאי לעמוד כדי לייעל יותר את הסיכוי שלה לקחת חלק. היא לומדת את הצריבה כשהקבוצה מטיחה בך אחריות אך מבינה אט אט שזה גם לא כל כך נורא וכנראה לא אישי ובעיקר, קורה לכולם. היא לומדת להיות סלחנית לאחרים ולפרגן לעמיתים שלה. היא לומדת להפעיל כוח במידה נכונה כדי לבעוט חזק, אבל לא לאבד את הכדור. היא לומדת להנות מגול של הקבוצה גם כשהיא לא מרגישה שתרמה לו, ושבעצם היא כן תורמת לכל הצלחה – כי בקבוצה לכל אחד יש תפקיד.

אני נתקלת בשתי דעות פופולאריות על חוגים לילדות:

האסכולה ה'מסורתית' ששולחת בנות למחול כי ככה בנות מעדיפות וזה מה שמתאים להן ותכלס כדורגל זה לא בשבילן – מקסימום כדורסל, והאסכולה המוחה על המוסכמות שמבקשת לדחוף את הבנות לפרוץ את גבולות הסטריאוטיפ אל עבר מקצועות הכדור, תוך לעיתים בוז לבגדי הבלט המפונפנים ולעדינות שבריקוד.
החודשים הספורים שלי כצופה בחוגים הללו פקחה את עיניי לשילוב המנצח בין שני התחומים הללו, השליטה והדיוק, היכולת למתוח את הגבולות של עצמך מחד ואת האחריות לתפקיד שלך בקבוצה.

ואת השיעור הראשון בכל דבר שהיא אי פעם תרצה להצליח בו-ווקס און ו-ווקס אוף. תשקיעי, תקשיבי לעצמך ותשיגי.
הלוואי שהתרבות שלנו הייתה לא רק מכילה ו'סולחת' לבנות שהמשלבות בין בלט וכדורגל אלא מעודדת את כולן להתנסות בכך. ערימות של כישורי חיים היו נעירמות לפתחן.
והלוואי (עולם עוד יותר דמיוני לצערי… אני לא בטוחה איך מנערים אותנו לכיוונו) שהיא הייתה מעודדת לקחת את השילוב הזה בחדווה כנה – גם את הבנים. הם ראויים לכך לא פחות

 

תמונה בראש הכתבה: Image by Khusen Rustamov from Pixabay

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

"בזכות עצמה": היא-סטורי בחסות נטפליקס

Reading Time: 3 minutes אישה שחורה, בת לעבדים משוחררים, הופכת לאימפריה כלכלית למול מחסומים מגדריים, גזעיים וכלכליים. "בזכות עצמה", היא סדרה שנותנת כבוד לאישה פורצת דרך. ליטל עמוס בביקורת טלוויזיה פמיניסטית.

"הומלסית פוליטית" – טור פרשנות פוליטית

Reading Time: 3 minutes בפרשנות פוליטית למשא ומתן הקואליציוני של השבוע האחרון, לירון כהן מסבירה כיצד בזמן שה"ימין" וה"שמאל" בודקים למי יש "גדול יותר", הפוליטיקה הישראלית ממשיכה להציב לח"כיות מלכודות המרחיקות נשים מהכנסת

לדאוג לעתיד הילדים: אמהות כותבות צוואה

Reading Time: 3 minutes לאימהות יחידניות בפרט ולהורים בכלל, המחשבה על צוואה היא כמעט בלתי נתפסת, שלא לדבר על שוברת לב. אבל דווקא בזמן משבר בריאות עולמי, כדאי לחשוב על הקשר בין כתיבת צוואה ובין טובת הילדים

אלימות משטרתית ביפו בחסות הקורונה

Reading Time: 2 minutes בשבועיים האחרונים הולכת ומחריפה האלימות המשטרתית ביפו בחסות מגיפת הקורונה שמסיתה את העין הציבורית מכל נושא אחר. שיטור היתר כלפי אוכלוסיות מסוימות בישראל צריך להדאיג את כולנו, במיוחד בימי חירום כאלה.