Reading Time: 2 minutes

וולה און-פלייה אוף. על בלט, כדורגל וארגזי כלים

זה כבר כמה חודשים שהילדה הולכת לחוג כדורגל ולחוג בלט. ככה היא ביקשה.
Reading Time: 2 minutes

זה כבר כמה חודשים שהילדה הולכת לחוג כדורגל ולחוג בלט. ככה היא ביקשה.

לא היו לי ציפיות גבוהות במיוחד. היא בקושי בת שש. הרויאל בלט לא מחכה לה וגם לא מנצ'סטר יונייטד. מה רבה הייתה הפתעתי אם כן, להבין שהכלים שהיא רוכשת בשני החוגים הללו הם הכנה כל כך טובה לחיים.

בחוג הבלט הבת שלי לומדת להבין את הגוף, אילו תנועות יכול כל חלק ממנו לעשות. היא מתחרה רק ביכולות של עצמה בינתיים ולומדת שהשיפור תלוי בה. היא לומדת דיוק דרך סבלנות. היא מפתחת משמעת עצמית כשהיא מתאימה את עצמה לטון של השיעור, ומתאמצת עבור משהו שחשוב לה.
בחוג הכדורגל היא לומדת את כוחה של הקבוצה. אימוני כדורגל בשלבם הראשון משחזרים את תיאוריית הברירה הטבעית של דרווין, כשכל הילדים נעים כדבוקה אחת במגרש אחרי הכדור. רובם לא ייגעו בו.

אחרי כמה אימונים היא התחילה להבין שיש בכדורגל יותר מזה. יש חוקים שאם כל השחקנים לא יצייתו להם- תשרור אנרכיה. היא לומדת ראייה רחבה דרך הניתוח איפה כדאי לעמוד כדי לייעל יותר את הסיכוי שלה לקחת חלק. היא לומדת את הצריבה כשהקבוצה מטיחה בך אחריות אך מבינה אט אט שזה גם לא כל כך נורא וכנראה לא אישי ובעיקר, קורה לכולם. היא לומדת להיות סלחנית לאחרים ולפרגן לעמיתים שלה. היא לומדת להפעיל כוח במידה נכונה כדי לבעוט חזק, אבל לא לאבד את הכדור. היא לומדת להנות מגול של הקבוצה גם כשהיא לא מרגישה שתרמה לו, ושבעצם היא כן תורמת לכל הצלחה – כי בקבוצה לכל אחד יש תפקיד.

אני נתקלת בשתי דעות פופולאריות על חוגים לילדות:

האסכולה ה'מסורתית' ששולחת בנות למחול כי ככה בנות מעדיפות וזה מה שמתאים להן ותכלס כדורגל זה לא בשבילן – מקסימום כדורסל, והאסכולה המוחה על המוסכמות שמבקשת לדחוף את הבנות לפרוץ את גבולות הסטריאוטיפ אל עבר מקצועות הכדור, תוך לעיתים בוז לבגדי הבלט המפונפנים ולעדינות שבריקוד.
החודשים הספורים שלי כצופה בחוגים הללו פקחה את עיניי לשילוב המנצח בין שני התחומים הללו, השליטה והדיוק, היכולת למתוח את הגבולות של עצמך מחד ואת האחריות לתפקיד שלך בקבוצה.

ואת השיעור הראשון בכל דבר שהיא אי פעם תרצה להצליח בו-ווקס און ו-ווקס אוף. תשקיעי, תקשיבי לעצמך ותשיגי.
הלוואי שהתרבות שלנו הייתה לא רק מכילה ו'סולחת' לבנות שהמשלבות בין בלט וכדורגל אלא מעודדת את כולן להתנסות בכך. ערימות של כישורי חיים היו נעירמות לפתחן.
והלוואי (עולם עוד יותר דמיוני לצערי… אני לא בטוחה איך מנערים אותנו לכיוונו) שהיא הייתה מעודדת לקחת את השילוב הזה בחדווה כנה – גם את הבנים. הם ראויים לכך לא פחות

 

תמונה בראש הכתבה: Image by Khusen Rustamov from Pixabay

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

מסתמן: עצירות במתקן כליאה עברו כריתות רחם ללא הסכמתן

Reading Time: 4 minutes דיווחים ראשוניים על כריתות רחם והליכים כירורגים אחרים שנעשו ללא הסכמה בנשים במתקני כליאה בארצות הברית. ברקע: היסטוריה אמריקאית של עיקור כפוי במאה האחרונה, בקרב אוכלוסיות מוחלשות – ילדות אמנה, נכות, סובלות ממחלות נפש, וכהות עור

חטאתי לפנייך ואני לוקח אחריות

Reading Time: 5 minutes התנצלות, מרחב החלמה ולקיחת אחריות אמיתית הם חלק מהתהליך המורכב שקורבנות מתמודדות איתו לאחר פגיעה. אך, מובן מאליו ככל שזה יישמע, טרם הבנו את המשמעות הרחבה של הדברים

הייתי שם

Reading Time: 50 minutes במה פתוחה לעדויות על אלימות כלפי נשים, כחלק מפרויקט #הייתי_שם בעמוד הפייסבוק של פוליטיקלי קוראת. העדויות הללו מציגות תמונה רחבה ומעמיקה של אלימות כלפי נשים בישראל ושל המדינה, החברה והתרבות שתומכות בה.

בעקבות האימהות – יומן מסע

Reading Time: 12 minutes השיטה פשוטה – הם קודם כל מפצלים בין המפגינים. מרחוק אנחנו רואות אימהות אחרות, אנחנו מקוות שזה עוזר. כמה דקות אחר כך הן מופיעות עם עיניים אדומות ומספרות שהפעם, האלימות הופנתה גם אליהן.