וולה און-פלייה אוף. על בלט, כדורגל וארגזי כלים

זה כבר כמה חודשים שהילדה הולכת לחוג כדורגל ולחוג בלט. ככה היא ביקשה.
Reading Time: 2 minutes

זה כבר כמה חודשים שהילדה הולכת לחוג כדורגל ולחוג בלט. ככה היא ביקשה.

לא היו לי ציפיות גבוהות במיוחד. היא בקושי בת שש. הרויאל בלט לא מחכה לה וגם לא מנצ'סטר יונייטד. מה רבה הייתה הפתעתי אם כן, להבין שהכלים שהיא רוכשת בשני החוגים הללו הם הכנה כל כך טובה לחיים.

בחוג הבלט הבת שלי לומדת להבין את הגוף, אילו תנועות יכול כל חלק ממנו לעשות. היא מתחרה רק ביכולות של עצמה בינתיים ולומדת שהשיפור תלוי בה. היא לומדת דיוק דרך סבלנות. היא מפתחת משמעת עצמית כשהיא מתאימה את עצמה לטון של השיעור, ומתאמצת עבור משהו שחשוב לה.
בחוג הכדורגל היא לומדת את כוחה של הקבוצה. אימוני כדורגל בשלבם הראשון משחזרים את תיאוריית הברירה הטבעית של דרווין, כשכל הילדים נעים כדבוקה אחת במגרש אחרי הכדור. רובם לא ייגעו בו.

אחרי כמה אימונים היא התחילה להבין שיש בכדורגל יותר מזה. יש חוקים שאם כל השחקנים לא יצייתו להם- תשרור אנרכיה. היא לומדת ראייה רחבה דרך הניתוח איפה כדאי לעמוד כדי לייעל יותר את הסיכוי שלה לקחת חלק. היא לומדת את הצריבה כשהקבוצה מטיחה בך אחריות אך מבינה אט אט שזה גם לא כל כך נורא וכנראה לא אישי ובעיקר, קורה לכולם. היא לומדת להיות סלחנית לאחרים ולפרגן לעמיתים שלה. היא לומדת להפעיל כוח במידה נכונה כדי לבעוט חזק, אבל לא לאבד את הכדור. היא לומדת להנות מגול של הקבוצה גם כשהיא לא מרגישה שתרמה לו, ושבעצם היא כן תורמת לכל הצלחה – כי בקבוצה לכל אחד יש תפקיד.

אני נתקלת בשתי דעות פופולאריות על חוגים לילדות:

האסכולה ה'מסורתית' ששולחת בנות למחול כי ככה בנות מעדיפות וזה מה שמתאים להן ותכלס כדורגל זה לא בשבילן – מקסימום כדורסל, והאסכולה המוחה על המוסכמות שמבקשת לדחוף את הבנות לפרוץ את גבולות הסטריאוטיפ אל עבר מקצועות הכדור, תוך לעיתים בוז לבגדי הבלט המפונפנים ולעדינות שבריקוד.
החודשים הספורים שלי כצופה בחוגים הללו פקחה את עיניי לשילוב המנצח בין שני התחומים הללו, השליטה והדיוק, היכולת למתוח את הגבולות של עצמך מחד ואת האחריות לתפקיד שלך בקבוצה.

ואת השיעור הראשון בכל דבר שהיא אי פעם תרצה להצליח בו-ווקס און ו-ווקס אוף. תשקיעי, תקשיבי לעצמך ותשיגי.
הלוואי שהתרבות שלנו הייתה לא רק מכילה ו'סולחת' לבנות שהמשלבות בין בלט וכדורגל אלא מעודדת את כולן להתנסות בכך. ערימות של כישורי חיים היו נעירמות לפתחן.
והלוואי (עולם עוד יותר דמיוני לצערי… אני לא בטוחה איך מנערים אותנו לכיוונו) שהיא הייתה מעודדת לקחת את השילוב הזה בחדווה כנה – גם את הבנים. הם ראויים לכך לא פחות

 

תמונה בראש הכתבה: Image by Khusen Rustamov from Pixabay

רוצה לקרוא עוד כתבות כאלה? תמיכה קבועה בסכום לבחירתך תאפשר לנו להמשיך לעשות תקשורת פמיניסטית ולהעלות למודעות הציבורית את הנושאים שחשובים לך

לשיתוף הכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

אולי יעניין אותך:

Evan L'Roy/The Texas Tribune

מדברות הפלות

Reading Time: 29 minutes נשים מדברות על הפלות שעברו, על הקושי, על הצורך בהפלה, על מה שצריך להשתנות במנגנונים ועל החוויה המורכבת של בחירה (או אי בחירה) בהפלה

קראי עוד »
A 'pro-life' activist holds a sign during a demonstration in front of the US Supreme Court on June 29, 2020 in Washington, DC [Alex Wong/Getty Images/AFP]

כשהפלה לא חוקית, נשים מתות

Reading Time: 3 minutes בשנת 1973 נקבע בארה"ב פסק דין תקדימי, הידוע בכינוי "רו נגד וויד", שהתיר הפלות חוקיות על בסיס הזכות לפרטיות, בהתבססות על התיקון ה14 לחוקה. עד לפסיקה זו, נשים שידן לא הייתה משגת ולא יכלו לנסוע מחוץ למדינתן, עברו הפלה לא חוקית, לא בטוחה, שסיכנה את חייהן וחיבלה בעתידן. נשים רבות שילמו על כך בחייהן והמצב היה חייב להשתנות. בסופ"ש האחרון, אחרי עשורים של מסע שמרני בבית הנבחרים ובבית המשפט, הפך ביהמ"ש העליון בארה"ב את ההחלטה הזו על פיה

קראי עוד »
תמונה: ©Zuma Press/Alamy

"כידוע, אנחנו רק רוצות להפיל כל היום"

Reading Time: 3 minutes בסוף השבוע האחרון הפך בית המשפט העליון בארה"ב את ההחלטה המתירה הפלות בכל מדינות ארה"ב. מעתה, כל מדינה תחליט האם לאסור או להתיר הפלות בעצמה. נשים בארה"ב נשענו במשך כמעט חמישים שנה על הפסיקה שהתירה הפלות. מקבלי ההחלטות מעולם לא טרחו לעגן את החקיקה (שהתקבלה במשפט "רו נגד וויד") וכך, החקיקה הרופפת, שנשענה על שיווי משקל פוליטי עדין, קרסה באחת. האם זה יכול לקרות גם כאן?

קראי עוד »