Reading Time: 2 minutes

"לביאות" – תערוכה על נשות הדיור הציבורי

Reading Time: 2 minutes

בתוך המאבק שלי, נדרשתי להביא עוד ועוד טפסים והוא היה כמו זאב האורב לטרף, "היא במקום חלש, היא צריכה את הטפסים והנה הזדמנות"
יום אחד הוא התקשר אליי, למזלי יש לי מקליט שיחות, והוא אמר לי שהוא רוצה לראות אותי וכששאלתי מה מטרת הפגישה הוא אמר ככה: "התגעגעתי אליך ואני רוצה זיון".
בפירוש, ככה במילים האלה.

קפאתי.
אמרתי לו "מה זאת אומרת?"
אמר לי "אני מת עליך, התגעגעתי אליך, אני רוצה לתת לך נשיקה. תבואי לפה"

הגעתי אליו למחרת עם מצלמה נסתרת ושם הקלטנו הכל: "בואי אליי, קודם ביזנס ואחר כך פלז'ר…"
הגשתי תלונה במשטרה,  אחרי כמעט שנה הודיעו לי שהתיק נסגר עקב חוסר ראיות.
עם ההקלטות, עם הצילומים – חוסר ראיות.

אני אוכלת את הלב שלי על כך שלא נעשה צדק – הוא עוד מועסק כרופא.
**
ליז, אם חד הורית, דיירת הדיור הציבורי שממתינה לדירה

התערוכה "לביאות" חושפת את ההתעללות עמה מתמודדות נשים מחוסרות דיור.

היכן שיש מחסור, יש ניצול, הוא המסר המרכזי של התערוכה. העובדה שכמיליון אזרחים בישראל ממתינים לקורת גג יציבה חושפת אותם לאיומים ולסחיטה על ידי בעלי השררה. נשים מספרות שעל מנת להציל את ילדיהן מחיים ברחוב, הן נאלצו להתמודד עם הטרדות מיניות וסחיטה מינית.


אימג' מתוך התערוכה

"בישראל חסרות עשרות אלפי דירות ציבוריות. 2% מכלל הדירות בישראל הן דירות של דיור ציבורי – לעומת 12% מכלל הדירות הממוצע באיחוד האירופי. נשים מספרות שעברו מעל לחמישים דירות לפני שהגיעו לקורת גג יציבה". אומרת כרמן אלמקייס-עמוס, יוזמת, צלמת ומפיקת התערוכה, מנהלת פרויקטים בתנועת אחותי.
"מדובר במערכות ממסדיות שאמורות להגיע לקראת הנשים האלה אבל דווקא הן אלה שמכשילות אותן. וככל שאת נמצאת למטה יותר בסולם החברתי הישראלי, כל שכן כשאת אישה, קל יותר לעשות בך מה שרוצים בלי שזה יעניין אף אחד".

מתוך האירוע: שמונה נשים החליטו להיחשף בתערוכה זו ולספר על רגעים של הטרדה, השפלה וניצול מיני. נשים שהחליטו לכבוש את הפחד ולהוציא את האמת הכואבת לאור.
אוסף העדויות מצטבר לכדי תופעה וסיפורן האישי הופך לייצוג המעיד גם על נשים שלא הסכימו לדבר, נשים שהמערכת הצליחה לגרום להן לשתוק ולפחד.

התערוכה, שנעשתה בשיתוף עם פורום הדיור הציבורי, וחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס תוצג ביום חמישי הקרוב, 27.9.2018 בשעה 19:30 בתיאטרון יפו: טיילת מפרץ שלמה 10, יפו העתיקה, תל אביב.

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

לומדות מהבריטיות: שש הנקודות להצלחת מחאת הנשים

Reading Time: 3 minutes אקטיביסטיות, כמו "נשים עושות שלום", עובדות למעננו ולא רואות תוצאות מיידיות. "קבוצת שש הנקודות" נותנת תקווה: סיפור של אצילות אנגליות שקידמו את מעמד הנשים. והמסקנה? בישראל ובבריטניה: הזמן למחאת נשים הוא תמיד עכשיו

סוכנות הדוגמנות שאחרי מחלת הסרטן

Reading Time: 3 minutes מחלת הסרטן השאירה את נ' עם גוף חדש. כשהמליצו לה לדגמן היא תהתה אם תוכל לייצג אידיאל יופי שחולות אחרות יתחזקו ממנו. אבל מה שקרה לה כשהגיעה לסוכנות עם הצלקות על עורה, היה אחר משציפתה

איך קומדיות רומנטיות מסכנות חיים של נשים?

Reading Time: 4 minutes קומדיות רומנטיות מציגות התנהגויות כמו מעקב, בידוד, השפלה והטרדה מינית, כחלק מפעולה רומנטית שמובילה לאהבת אמת. מחקרים מראים שהסצנות על המסך משפיעות על התנהגות בפועל, ומובילות לבסוף להטרדות, איומים ואלימות שנשים חוות מדי יום

כולנו מיכל סלה: כשהטראומה שלך היא בעצם גם שלנו

Reading Time: 3 minutes רצח הנשים בישראל מוציא אותנו לרחובות. לא רק כדי לזעוק בשם המתות, אלא כדי לשמור על עצמנו: כולנו נמצאות בקבוצת סיכון להיפגע מאלימות. רקפת גינסברג כותבת על הטראומה הקולקטיבית, שעוברת מדור לדור של נשים בישראל