מערכת פוליטיקלי
3 ספטמבר 2014 | משך הקריאה: < 1 דקה
רציתי לספר לכם למה אלימות מינית ואלימות כלפי נשים בכלל היא לא משהו שאפשר לשכוח ממנו בימי מלחמה,
יצאתי עכשיו לחדר מדרגות פעם ראשונה מאז שהתחילו האזעקות, ונשארתי בקומה שלי (קומה שלישית), בקומה מתחת, עמדו שאר השכנים (חוץ מעוד אחת שעמדה לידי וצחקה בטלפון), כולל השכן שלפני חצי שנה איים עליי והגשתי עליו תלונה במשטרה.
מאז התלונה הוא לא החליף איתי מילה, אבל מה לעשות הפחד נשאר. אז אני מעדיפה לעמוד בקומה שלישית או להישאר בדירה עם החתולות שלי, מאשר לעמוד איתו באותה קומה.
ואני רק אחת, המוני ילדות ונערות ונשים עם טראומות, מתמודדות בימים אלו עם חרדה בלתי פוסקת שמציפה אותן המלחמה.
זו היא אלימות כלפי נשים, היא איתנו כל השנה, גם כשיש טילים
בגלל זה אנחנו עושות פוליטיקה (פמיניזם) כל השנה ולא רק בעתות כאלה, כי אנחנו גם במלחמה כל החיים.
מומלצות עבורך
- בחירת העורכת, המזרח התיכון והעולם הערבי, מאמרים
- אלימות מגדרית, בחירת העורכת, חדשות, חדשות מהארץ, חדשות מהעולם, תחקירים
אותה קטגוריה
השמאל העולמי מפנה גב לשמאל הישראלי, הימין רודף ומשתיק. עם המלחמה שהחלה בטבח בדרום, חווה השמאל הישראלי רגשות קשים של ניכור וחוסר מקום. אלה הרגשות שחוויתי אני מהשמאל הישראלי. אז אנחנו חייבות לדבר
הקריעה הזהותית היא יומיומית בחיים שלנו, מרוקאים, מזרחים שהתרחקו ממעוזות הימין והשמרנות. דווקא במקום הכי ליברלי, כביכול, שונאים אותך על מי שאת, ומצפים ממך לשים בצד את הגזענות כלפיך.
נשים נמצאות היום בחזית המתקפה שהכריזה הממשלה, עם שפל היסטורי בייצוגן וכשהן ניצבות אל מול שורה של מהלכים שפוגעים אנושות במעמדן. ואולם, זוהי גם העת שבה נשים קמו בהמוניהן. במו ידיה, חוללה הממשלה הנוכחית מהפכה פמיניסטית אדירה.
אותך