"איך את רוצה שנאנוס אותך? אחד-אחד או כולם ביחד?".
ככה פנה חייל ישראלי לעצירה פלסטינית, בלי למצמץ. כן בקלות הזו כאילו הוא שואל אותה מה תרצה לשתות? כמה כפיות סוכר בא לך? בעדות נוספת, של אישה פלסטינית אחרת, חייל פותח את רוכסן מכנסיו ומזמין את אותה אישה לשבת על ברכיו. העדות הזו ועוד עשרות עדויות של נשים וגברים פלסטיניים אשר נחשפו לאלימות מינית מאוד קשה מובאות בפירוט בדוח מועצת זכויות האדם שיצא לפני כשבועיים בערך וזכה לאפס תשומת לב מצידה של התקשורת הישראלית וגם מצדם של רוב ארגוני החברה האזרחית הישראליים הפמיניסטיים.
דוח האו"ם
דוח האו"ם בן 49 עמודים, קבע בין היתר כי כוחות הביטחון הישראליים הפכו צורות מסוימות של אלימות מינית ומגדרית לחלק מ"נהלי הפעולה הסטנדרטיים". קצרה היריעה כאן מלסקור את היקף, סוגי והשלכות האלימות המינית שחלק מחיילי צה״ל ביצעו בעזה ובגדה המערבית נגד נשים וגברים פלסטיניים במהלך השנה שעברה ועד עצם היום הזה. אבל האלימות המינית שבוצעה על ידי חלק מחיילי צה״ל כללה הפשטה פומבית ועירום בכפייה, הטרדה מינית לרבות איומים באונס ותקיפה מינית, מכות שכוונו אל איבר המין שלהן ומקרים שבהם חיילים נגעו בחזה שלהן וניסו לנשק אותן.
חלק מהחיילים המעורבים צילמו ותיעדו את הנשים והגברים הפלסטיניים במצבים מבישים, והעלו לקבוצות טלגרם ישראליות. וכבך הפכו את הבייוש הזה לחגיגה לאומית רחבה.
אונס עצירים פלסטינים
למה החיילים האלה העזו לעשות זאת? לא רק כי הגוף הפלסטיני הפך לכלי נשק להכנעה קולקטיבית, לא רק כי החיילים האלה רוצים לנקום את ״כבודן״ של הנשים הישראליות ״שחולל״ ב-7 באוקטובר על ידי לוחמי החמאס או כי הגבריות הפלסטיניות טימאה את טהרת הנשיות הישראלית. לא! הם עושים זאת כי הם יכולים, כי הם חסינים וכי במדינת ישראל היום אין דין ואין דיין. הם יודעים כי הם מעל לחוק, לא ישאו בשום אחריות. הם יודעים שאף גורם, כולל בג״צ, לא יעמיד אותם לדין. כי כשזה מגיע לפלסטינים צריך לעשות את מה ״שנחוץ״, הכל מותר. כולל לאיים על נשים ונערות פלסטיניות באונס.
רובכם יתווכח איתי לשווא בלי למצמץ, ואף תטענו בעזות מצח כי אין תרבות חסינות צבאית, משפטית וחברתית בישראל וכי צה"ל "שומר על טוהר נשקו!" אז בואו ואסבר לכם את האוזן, כי הזיכרון הישראלי הוא קצר טווח.
ביולי 2024 נעצרו עשרה חיילים ישראלים בפרשת אונס אכזרית של עצור פלסטיני במתקן המעצר בשדה תימן, אירוע שגרם לו לפציעות מסכנות חיים. בתוך ימים ספורים, חמישה מהחיילים שוחררו ללא אישום, והנותרים הוכנסו למעצר בית. בספטמבר, בית המשפט הצבאי הקל את תנאי מעצרם, מה שעורר גל מחאות מצד חברי כנסת, פעילי ימין וחיילים שתמכו במעורבים. הם תקפו את כוחות המשטרה הצבאית החוקרת.
באוגוסט 2024, אחרי אותו אירוע, הצהיר העיתונאי הישראלי יהודה שלזינגר, מעיתון "ישראל היום", בחדשות 12, כי יש למסד אונס עצירים על ידי הרשויות הישראליות כדי להעניש, לנקום ולהרתיע פלסטינים. מאוחר יותר שלזינגר חזר בו מהצהרתו, אבל זה פאקינג קרה בשידור ישיר אל מול העיניים שלכם!! ואגב ההשפלה, האונס והביזוי של הגוף הפלסטיני לא אומרים כלום על הקורבנות הפלסטינים, אבל בדיוק כמו בפגיעה מינית שאיננה לאומית, הם בהחלט אומרים רבות על המקרבן.
אני רוצה להגיד לעיתונאי הממולח שלזינגר, למרות שחזר מהצהרתו, כי חלומותיו הרטובים התגשמו. אונס נשים, גברים ונערות פלסטיניות ממוסד יפה במדינת האפרטהייד.
ההכחשה
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אמר כי ההאשמות בדו"ח חסרות בסיס, תקף את מועצת זכויות האדם של האו"ם וטען כי הדוח מוטה נגד ישראל.
משלחת ישראל למוסדות האו"ם האשימה את הוועדה "בניסיון חסר בושה להפליל את צה"ל". משרד החוץ הישראלי מסר בתגובה כי "זה אחד ממקרי עלילת הדם החמורים ביותר שהעולם ראה". הדו"ח, כך נמסר מטעם משרד החוץ הישראלי: "מאשים את הקורבנות בפשעים שנעשו נגדם. חמאס הוא הארגון שביצע פשעי מין נוראיים כלפי ישראלים. זה מסמך חולני שרק ארגון אנטישמי כמו האו"ם יכול להפיק".
ואם זה לא מספיק, פרופ' רות הלפרין-קדרי ועו"ד שרון זגגי-פנחס, מייסדות "פרויקט דינה", שפועל למען הכרה בפשעי המין שביצע חמאס ב-7.10, מסרו כי: "דו"ח זה הינו צעד נוסף במסע הדה-לגיטימציה נגד ישראל. יש להצר על כך שבמקום לפעול להכללת חמאס ברשימה השחורה של הארגונים שמבצעים פשעי מין כנשק במלחמה, בחרה הוועדה לפעול אחרת". מה שנקרא פמיניזם ישראלי במיטבו.
ואם זה לא מספיק, פרופ' רות הלפרין-קדרי ועו"ד שרון זגגי-פנחס, מייסדות "פרויקט דינה", שפועל למען הכרה בפשעי המין שביצע חמאס ב-7.10, מסרו כי: "דו"ח זה הינו צעד נוסף במסע הדה-לגיטימציה נגד ישראל. יש להצר על כך שבמקום לפעול להכללת חמאס ברשימה השחורה של הארגונים שמבצעים פשעי מין כנשק במלחמה, בחרה הוועדה לפעול אחרת". מה שנקרא פמיניזם ישראלי במיטבו.
משחק סכום אפס
בטח תגידו כי הכחשת מעשה אונס של נשים ישראליות על ידי חמאס, ב-7 באוקטובר, קיימת גם בצד הפלסטיני-ערבי במזרח התיכון. וזה אכן נכון, איני חולקת על עובדה זו.
השתיקה וההכחשה הפלסטינית-ערבית, ולו חלקית, מחפירה.
אבל האם זה מצדיק את ההכחשה הישראלית הגורפת למעשי ידיהם של חלק מחיילי צה״ל? ממש לא. האם הגוף הנשי הישראלי הוא קו אדום והגוף הנשי הפלסטיני כשר לאונס, לביוש ולביזוי?
האם מותר להטריד נערות פלסטיניות אך אסור לעשות זאת לנערות ישראליות? האם ככה אתם שולחים את בנותיכם לעולם? ביודען כי זה סבבה לאנוס, להטריד ולבייש נשים אחרות, כי הן שייכות לקולקטיב שהממשלה הסדיסטית הנוכחית הגדירה כ-"אויב"?
כן, זה המסר שאתם שולחים לנערות האלה שבבוא העת יהפכו לחיילות בצבא הישראלי. המסר הוא "זה כשר תמשיכו במלאכה!" ממשלת ישראל, העומד בראשה, הצבא הישראלי, חלק מהפוליטיקאים הישראליים וגם מערכת המשפט, אומרים לנשים ולנערות הישראליות כי יש גוף שווה, נעלה וקדוש בדמותו של הגוף הנשי היהודי-ישראלי ויש גוף נחות, מלוכלך ולא אנושי דמותו של הגוף הפלסטיני. בו מותר לעשות הכל.
יותר מזה, הם נותנים לבנים, בעלים, אחים, בני זוג ילדים שלכן אור ירוק לאנוס, לבזות ולבייש את הגוף הנשי הפלסטיני ללא חשש מנטילת אחריות.
נשים ישראליות יקרות אונס נשים פלסטיניות לא שומר על כבודכן. בדיוק כמו שאונס נשים פלסטיניות על ידי חלק מלחומי החמאס אינו שמירה על כבודן של נשים פלסטיניות. נשים ישראליות יקרות, זה קורה גם כי חלק רב מכן מסכים לשימוש הציני-שוביניסטי בכן, בגופכן ובכבודכן. זה קורה גם כי חלק רב מכן מוכן להקריב את הגוף הישראלי נשי ולקרבן בו זמנית את הגוף הנשי הפלסטיני על מזבח הלאומנות הישראלית האלימה. זה קורה במשמרת שלכן.
5 תגובות
מבלי להקל ראש בפגיעות מיניות שבוצעו על ידי חיילי צה"ל בנשים פלסטיניות- קשה לי להאמין שלא היו בכלל פשעים כאלו אבל ההיקף והלגיטימציה לכך על ידי שאר המוסדות והציבור שמוזכרים פה נתון לוויכוח- טיפה צבוע לטעון שנשים ישראליות אשמות בהלבנה של הפגיעות אבל נשים פלסטיניות, שחלקן לא רק הכחישו אלא גם צהלו וחגגו ב-7 באוקטובר, הן רק קורבן של הנסיבות מעצם קיומו של חמאס.
All in all, כתבה די מאכזבת שיכלה באמת להתייחס להכחשות משני הצדדים במקום להמשיך את הנרטיב של " ישראלים תמיד הצד המקרבן,נכון- לפעמים חמאס טובח, חוטף ואונס אותם אבל זה לא נורא כמו הכחשות של כמה עשרות ישראלים בודדים לפשעים של צה"ל. פלסטינים מכחישים וצוהלים מהזוועות שבוצעו בשמם? נתייחס לזה בשתי שורות, אין מה לראות פה"
השקר הוא איסטרטגיה פלסטינית ידועהחהל שעיתון רציני נפל בפח הזה.
כמה שאולי היה לך נוח לייצר השוואה כזו הרי שהיא לא באמת נוצרת מהמציאות. אפילו האו"ם לא מאשים את חיילי צה"ל באונס נשים פלסטיניות בדו"ח שלו. הוא מאשים את חיילי צה"ל שהצטלמו בבגדי נשים פלסטיניות, חיטטו במגירות התחתונים שלהן, והפציצו מרכזי בריאות נשים.
אם מבחינתכן זה שווה-ערך למקרי האונס המזעזעים שתועדו בשביעי לאוקטובר (נשים וילדות נאנסו עד שהאגן שלהן נשבר, מסמרים שנורו לאיברי מין, ועוד), אתם באמת סובלים מעיוורון מוסרי קשה.
הטענה שלכן היא שחייל כלשהו איים באונס ומשם יצאתן לכתבה שלמה כאילו התקיים אונס בפועל ועוד באופן ממוסד? התחלקתן על השכל? בתקופות רגישות כאלה אתן ממציאות כתבות ועוד מגדילות לזעזע עם כותרות שלא מתארות את תוכן הכתבה? תתביישו. האחריות המקצועית והאישית שלכן להרגעת הרוחות ולדיווח אמת עפה מהחלון.
אין ספק שאונס נשים באשר הוא, הוא מחריד, אסור ומזעזע, לא משנה כלפיי מי הוא מבוצע.
וחייבים חייבים להסיר אותו מ"סדר היום" של צה"ל במקרים שזה אכן קיים שם.
אבל כל העדות שהבאת לכך "שאין דין ואין דיין", היא רק לגבי שדה תימן.
פרשה שדווקא התנהלה לחלוטין הפוך ממה שציינת.
קודם כל מיהרו לעצור את כל החיילים המדוברים ברעש בצלצולים ותוך כדי השפלות.
למרות שהיה כבר אז דוח רפואי שקבע שהפציעות שלו היו עוד קודם, לפני הגעתו לחיילים המדוברים.
ורק אחריי שבדקו וחקרו, גילו שאכן לפי רוב הסבירות זה לא בוצע על ידי החיילים, ולכן הן שוחררו.
כלומר – היה כאן מהלך הפוך מהלגיטימציה שאת מתארת.
וזה גם לא תקין לקרוא לו "עצור פלסטיני" כשהוא היה מחבל נוחבה אכזרי שרצח, טבח ואנס בעצמו.
לא שזה מצדיק התנהגות זהה כלפיו, זה אסור בכל מקרה.
אבל הוא ממש לא סתם "עצור פלסטיני" תמים.
ושלזינגר היה דיי בודד בדעותיו אלו.
משפחתי המורחבת מתחלקת בערך חצי חצי בין אנשי ימין ושמאל, וגם הימניים היצוניים ביותר שדיברתי איתם – לא טענו בפרשת שדה תימן שזה בסדר לאנוס מחבל, אלא טענו שהחיילים לא עשו זאת, וזעמו על כך ששללו את חירותם עוד לפני בדיקה וחקירה של הנושא, רק על סמך עדות המחבל.