אתמול (ראשון בלילה, זמן ארה"ב) שודרה לראשונה `I am Cait` תכנית הדוקו-ריאלטי שמלווה את קייטלין ג'נר בחייה. העלייה של התכנית מלווה בסיקור תקשורתי די מטורף ודרכו אנחנו רואות את הפעילות של קייטלין עצמה ביחד ולמען טרנסים וטרנסיות. התכנית רק שודרה וכבר מעוררת המון תגובות, חלקן חיוביות יותר, וחלקן פחות. נדמה שתוך פחות מחודשיים ג'נר הפכה להיות הדוברת הלא רשמית של הקהילה הטרנסית בארה"ב.

מהר מדי ומוקדם מדי – אל תתנהגי כאילו את הולכת להציל את העולם

אתמול רייבן-סימון (בעברה הילדה ממשפחת קוסבי והיום מנחה בthe view) אמרה שקייטלין רצה מהר מדי באקטביזם שלה, שהיא רק יצאה לעולם וכבר היא בהארדקור של הפעילות והפכה למעין דוברת של הקהילה הטרנסית. רייבן מספרת שכשהיא יצאה מהארון היא לא התנהגה כאילו היא הולכת להציל את העולם עכשיו, אלא למדה את הנושא ועדיין לומדת וגם כיום לא מגדירה עצמה כאקטביסטית בזכויות להטבא"ק למרות שהיא בחוץ ומדברת על הנושאים בתכנית אירוח עם רייטינג שיא. כשאחת המנחות אמרה לה בתגובה כי יכול להיות שג'נר החזיקה את עצמה כל הזמן הזה מלדבר ולפעול למען הקהילה כי היא פחדה שזה יוציא אותה לפני שהיא מוכנה, רייבן אמרה שהיא עשתה עבור הקהילה לפני שהיא עצמה יצאה מהארון. היא אומרת שאנחנו צריכות את קייטלין אבל זה מהר מדי ומוקדם מדי.

Untitled

ארבע שאלות למבקרות

אלן וול מ- SheWired החליטה להגיב על הטענות של סימון (ואחרות) ב4 שאלות שמובאות כאן בתרגום חופשי:
1. למה את מתמקדת ב'יותר מדי מהר?' למה ההתמקדות בזה כשאת בעצמך אומרת שאת לא אקטביסטית? זה מבלבל כשזה מגיע ממישהי שטוענת שהיא לא אקטביסטית אבל יש לה דעה כל כך חזקה על פעילות של אחרות. בלי לדבר על זה שאין דרך אחת לאיך להיות אקטביסטית.
2.איך זה קרה פתאום? המהירות שכל סיפור קייטלין ג'נר קרה מוצדקת בגלל האופי הסודי של הזהות הטרנסית שלה. חלק מזה הוא הפחד של רבות בקהילה לדבר על זכויות להטבא"ק ולחשוף את עצמן תוך כדי. הרבה בקהילה חוות את אותו הדבר ואז כשהן יוצאות מהארון (שונאת את המושג הזה אבל נגיד) הן סוף סוף חופשיות להגיד ולעשות מה שהן רוצות ורצו במשך שנים.
3. למה את מפילה את האשמה על הפתאומיות שכל זה קרה על קייטלין? יש לה פלטפורמה גדולה בהרבה משל הלהטבא"ק הממוצעת, התקשורת ממהרת לסקר כל בגד, כל אמירה. עד שהתקשורת לא תמצה כל זווית אפשרית, סיפור קייטלין ג'נר הולך להיות בכל מקום, כל הזמן. כן, חלק מזה היה מכוון מצידה כמו היציאה הגדולה בשער של ונטי פייר, אבל הפרופיל הגבוה שלה מצריך את זה.
4. האם קייטלין החמירה את מצבם של א.נשים טרנס? אפשר להבין למה יש לך בעיה איתה אם במסע שלה להבין מי היא ולהרגיש בנוח עם עצמה היא עיוותה כמה אמיתות או איכשהו הזיקה להתקדמות בקבלה החברתית של טרנס*. במידה מסוימת בגלל שהיא מפורסמת, בגלל שהיא לבנה, בגלל שהיא עשירה, היא בהחלט לא יכולה לייצג את החוויה הטרנסית. אבל אפשר להתערב שאמריקאים\יות יודעים קצת יותר על נושא הטרנס* כתוצאה מתשומת הלב שהיא מקבלת. ויותר מזה, אני בטוחה שהיו כמה ילדים וילדות שראו את הנאום שלה בESPY וחשבו 'יש תקווה'.
למאמר המלא: http://www.shewired.com/television/2015/07/27/raven-symon-says-caitlyn-jenner-too-fast-her-lgbt-activism

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

ביקורת על הספר ״תתמקדי במשהו אחד״ של אופיר סגרסקי, שמציע מבט חומל, חד ומלא הומור על העשור שבין גיל 20 ל־30 — עשור שבו נשים צעירות מצופות להספיק הכול: ללמוד, לעבוד, להתאהב, להצליח, למצוא את עצמן, לעמוד על הרגליים, ואולי גם להגיע לגיל 30 עם חיים מסודרים. דרך שבעה סיפורים קצרים על נשים צעירות שמתמודדות עם בלבול, לחץ, אהבה, עבודה, חברות וציפיות בלתי אפשריות, הספר לא מציע מדריך פרקטי לחיים, אלא רגע של הזדהות, נחמה ומחשבה על מה שסגרסקי מגדירה כגיל ההתבגרות החדש.
מנצנץ, מטרלל ופוליטי מתמיד: חושבים שהאירוויזיון הוא רק שמלות פאייטים, גברים במגבות ומכונות עשן? תחשבו שוב. הצצה מרתקת אל מאחורי הקלעים של התחרות הכי "לא פוליטית" בעולם : מהקומבינות של חבר השופטים , דרך המניפולציות בהצבעות הקהל , ועד למאות אלפי הדולרים שמשקיעה ממשלת ישראל כדי להוכיח לעולם שכולנו שווים בין שווים.

שלחו לי פעם בשבוע את הכתבות החדשות למייל

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.