מאת: תמר יחיא

לפני חודש ומשהו חזרתי מסיני. בדרך הבלתי נגמרת מאילת, אחרי שבוע רק עם בן הזוג, נכנענו כל אחד למסכיו. והמסך שלי היה מפוצץ בדבר אחד בלבד- הסרט החדש של פאולה רוזנברג (שעל האהבה שלי אליה אני יכולה לכתוב כתבה נפרדת). הסרט נקרא “כמו שאת״, ופאולה סוקרת בו את הבעיה שיש לתרבות שלנו עם הגוף הנשי.

הייתי כותבת שהסרט עוסק בדימוי הגוף הבעייתי שיש לנשים היום, אבל זה היה מניח את האשמה על הנשים- והן בסדר גמור. הבעייתית היא החברה, שפתחה אובססיה לא הגיונית לגוף שלנו. בכל מקרה- סרט מהמם. פאולה פוגשת נשים בכל הגילאים לשיחות וראיונות מרתקים, שוברי לב ואופטימיים. מנערה בת 12 שמדברת על ההערות שהיא מקבלת מהמשפחה המורחבת שלה, ועד אמא בת 40 שמדברת על איך היחס לגופה של ביתה שינה את היחסים ביניהן. אני ממליצה עליו מאוד. הוא נגיש, סוחף, ורגיש.

וככה מצאתי את עצמי בוכה מהתרגשות על האוטובוס מאילת לירושלים, בעוד בן הזוג נוחר לי על הכתף. לקח לי חמש דקות לשלח לכל החברות שלי הודעות נרגשות עם המלצת צפייה. הסרט בולט במיוחד בפרקטיות שלו. בעוד מחשבות ואקטיביזם בתחום הפמיניזם ודימוי הגוף בפרט נוטות להיות מופשטות ובלי מסקנות פשוטות, פאולה אומרת כמה דברים שחשוב לעשות ועכשיו. ואחד מהם, שנגע בי במיוחד, היא האחריות שלנו לרשתות החברתיות שלנו.

בסרט, פאולה מציבה כלל אצבע מהמם לשאלה "האם האינסטגרם שלך מיטיב או מחמיר את בעיית דימוי הגוף שלך?". האם כשאת מסיימת לגלול, את יוצאת מחוזקת או מוחלשת? מועצמת או מדוכאת? האם את אוהבת את עצמך יותר או פחות?

איך לחנך את האלגוריתם שלנו לאהבה עצמית?

אנחנו לא רגילות לחשוב על הרשתות החברתיות שלנו כדבר שאנחנו יכולות לשלוט בו. ככל שהציבור נחשפת ליותר מידע על מאחורי הקלעים של האלגוריתמים הממכרים שלהן, כך השיח הופך משכיל יותר. היום ברור לכולן שאשליית הספונטניות והדמוקרטיות של הרשת היא אשליה בלבד- ושגורמי על משלמים המון כסף כדי לשלוט, שוב, במה שקורה לנו במסך ובראש.

כיוצרת תוכן ומנהלת סושיאל, אני יכולה להעיד שבמהלך העבודה שלי אני נחשפת עוד ועוד לדרכים של ארגונים וחברות לנהל את עולם התוכן הוירטואלי שלנו. ולמרות זאת, אני עדיין מחזקת את המסר הלכאורה תמים של הסרט. מה שעומד לטובת המשתמשת שמתעניינת בלהפוך את הרשתות שלה ליותר בודי פוזיטיב, הוא העובדה שהיא חולקת את האינטרס הזה עם ישות חשובה מאוד- האלגוריתם.

האלגוריתם של אינסטגרם ופייסבוק נועד להתכוונן כמה שיותר אל הטעם האישי שלנו. מטרת העל שלו היא שנבלה כמה שיותר זמן ברשת, ולכן החלום הרטוב שלו הוא שהרשת תתמלא בתוכן שכל כך נאהב לצרוך, עד שלא נניח את הפלאפון מהיד.

כדי לגרום לזה לקרות, די בסשן ארוך של לחנך את האלגוריתם שלך. פני לעצמך זמן קצר (שעה או שעתיים), בו תעקבי אחרי מספר מכובד של חשבונות שעושים לך טוב ומעשירים אותך. זכינו לחיות בשנים שבהן האינסטגרם מלא בנשים מעוררות השראה ,מצחיקות, ומלמדות. לכן, אני ממליצה לאחר מעקב אחרי מי מהרשימה שתפסה את תשומת ליבך, ללחוץ על החץ הקטן שליד הפרופיל שלה, ולתת לאינסטגרם לעשות בשבילך את העבודה ולהציע לך חשבונות טובים.

ככל שתעקבי אחרי יותר חשבונות חיוביים, כך תצליחי לחנך את האלגוריתם: הוא יבין שזה מה שאת אוהבת וישלח לדרכך יותר ויותר המלצות חיוביות באופן מתמשך. כל מה שצריך לעשות זה רק להתניע את התהליך הזה. כדי להקל על עצמך את העבודה, ולתת לאינסטגרם לעבוד בשבילך – חשוב להגיב. אם צף לך סרטון מעניין, או חשבון מגניב, הכי חשוב זה שתגיבי אליו- תשמרי אותו, תעשי לו לייק, תשלחי אותו לחברה. האלגוריתם בנוי כדי לעקוב אחרי הפעולות של המשתמשות בו, וככה הוא מסיק עלינו מסקנות.

מן הצד השני, צריך גם לחנך את האלגוריתם לדחות מדרכך תוכן רעיל. לעבור על רשימת מאות החשבונות שאת עוקבת אחריהם, לזכור מי מבניהם עושה לך רע ולעשות לו אנפולואו זה משימה מגעילה ומתישה. ניסיתי. במקום זאת, אני ממליצה לנקוט כאן בגישה ארוכת טווח יותר. קחי לך שבוע שבו כל פעם בו את נתקלת בחשבון מגעיל, את עושה לו אנפולאו במקום. כך תחסכי לעצמך את עבודת הנמלים שלך וגם תאמצי הרגל חדש ומיטיב.

כשמדובר ברילז או בטיקטוק, שימי לב לפיצ׳ר המשוב שמופיע בצד הסרטון. התפריט שיפתח לך יציע לך את האופציה ללחוץ על uninterested. ככל שתסמני לשלילה יותר סרטונים, כך הם יוזרמו פחות לפיד שלך. האלגוריתם של טיקטוק מצטיין בכך במיוחד, ואין סיבה שייקח לך זמן לחנך את האלגוריתם. הטיקטוק שלך יכול להפוך תוך כמה ימים למקום נפלא מלא בסרטונים מצחיקים ובחתולים שעושים את כל מה שחמוד.

אל תהיי שיפוטית כלפי עצמך. גם אם מה שעושה לך רע אמור לעודד אותך, או גם אם מדובר בבחורה שאת מכירה ולא במשפיענית, מותר לך להוציא את התוכן שלה מהחיים שלך. זה לא אומר שלא תהיי נחמדה אליה ברחוב או במסיבה, זה פשוט אומר שהחלטת להגביל את הקנאה שלך אליה לדקירה קטנה שאת מרגישה פעם בכשאתן מתראות במקום לכל יום שמונה פעמים כשהיא מעלה סטורי. מותר.

"כמו שאת": המלצות לאינסטגרם מחזק 

למי שרוצות לחנך את האלגוריתם שלהן מחדש, הכנתי רשימה של חשבונות אינסטגרם מומלצים, מחולקים לפי נושאים ותחומים, שהופכים את הפיד שלי לנעים יותר. מוזמנות לבדוק אותן, ולהוסיף המלצות משלכן בתגובות.

תקשורת ותיאוריה פמיניסטית

מרגיש לי הוגן לשים בראש הרשימה הזאת את פאולה רוזנברג, מסיבות ברורות. אני עוקבת אחריה כבר כמה זמן. הרומן שלנו התחיל דרך הפודקסט זוגיות שלה ושל ליאון בעלה, והתגלגל למעקב מאוהב באינסטגרם. רוזנברג, ,שלכאורה נמצאת בנישת מנחות יפות של תכניות בוקר רדודות, התלגתה כאישה חכמה, משכילה, ומלאת סיי. היא פלפלית, שנונה, נגישה, ומתוקה. היא הדודה המהממת שאין לך, או החברה שהיית רוצה. לעקוב אחריה זה להכניס לחיים שלך כמה פעמים ביום אמירות מחזקות, מחשבות מעניינות, ותמונות משפחתיות מתוקות שלה ושל ליאון. בקיצור- כן.

ואיך אפשר שלא לדבר על "פוליטיקלי קוראת"? עיתון הרשת הפמיניסטי אחראי על חשיפה תקשורתית של מספר פרשיות אלימות מינית, והעלאת מודעות לסוגיות של מגדר ושוויון במדינה. בעמוד שלהן תמצאו תוכן פמיניסטי מכל הסוגים: מתחקירים נוקבים ועד אמנות, מוזיקה וצחוקים.

הדוגמניות החדשות

ריי שגב היא דוגמנית ואשת עסקית ישראלית. היא הייתה מראשונות דוגמניות הפלאס בארץ, ובשנים האחרונות הקימה סוכנות ראשונה לדוגמניות פלאס ומיד סייז, שנקראת ג׳וסי. מהפרופיל שלה אני ממליצה לעבור ישר לפרופיל של ג׳וסי, שהוא גם מהמם בפני עצמו וגם יפתח לכן רשת של פרופילים נוספים של דוגמניות הסוכנות. האג׳נדה של שגב מביאה שינוי לתפיסת הדוגמנות כפי שאנחנו מכירות אותה- מדחליל של רשתות האופנה לנשים מובילות דעת קהל, בעלות אלפי אם לא מאות אלפי עוקבים ברשתות. ממודל- לרול מודל. הדוגמניות ששגב מגייסת עומדות לגמרי ברף שהיא מציבה, ורבות מהן מתחזקות חשבון אינסגטרם שמרתק לא פחות משהוא אסתטי.

 אישי שהוא פוליטי

אני מתוודה שאחרי ללי אופיר אני עוקבת ממש מעט זמן. אבל במעט הזמן הזה היא הספיקה להקסים ולרגש אותי. אופיר היא בחורה צעירה, שעוברת מסע מרתק ומעצים עם הגוף שלה ועם התרבות שלנו. היא משתפת את הדרך שלה בחשבון שלה, וכבר צברה לא מעט עוקבות נלהבות. היא יוצרת תוכן אסתטי, חשוף ומעורר הזדהות והשראה.

 עזרה עצמית, מינוס ההלקאה העצמית

על הקראש שלי על מיטל שפירו אני יכולה לכתוב עבודה סמינריונית. הוא כל כך גדול שאמצתי אותה בחיים האמיתיים ואנחנו בדרך להיות חברות הכי טובות או לפחות קולגות שאוהבות לעבוד אחת עם השניה. מיטל היא עיתונאית, כותבת ומאיירת, שמאוד מאוד הצליחה- בגיל מאוד צעיר. על גג העולם, אחרי שהגשימה הרבה חלומות קריירה וכתבה בכל המקומות הנחשקים, היא פשוט וקל חטפה התמוטטות עצבים. התמוטטות שהובילה אותה לפתח מודעות חדשה לעולם הרגשי שלה, לצרכים ולרצונות שלה. החשבון של מיטל מלא בעזרה עצמית, אבל בלי האשמה והרעל. הוא הצצה למח של בחורה מבריקה וקורעת מצחוק, שפתחה מודעות מדהימה לעצמה ויכולת להקשיב לרגשות שלה שאני מאחלת לכולנו. וכל זה בצבעי ניאון ואיורים.

 חינוך מיני

"פמיניסטית" הוא חשבון שמנוהל על ידי מדענית ישראלית, וכל מטרתו הוא לדבר על מין באופן הכי צמוד מדע והכי נטול מיתוסים. הוא מלא בעובדות מעניינות, פעיל, ותקשורתי, ומנהלת העמוד אף עורכת הרצאות אינטרנטיות מדי פעם לקהל העוקבות ומעבירה קורסים ממוחשבים.

העצמה נשית

בר אומנסקי היא יוצרת תוכן, אשת מדיה ושיווק, וכותבת. בחשבון שלה היא עוקבת אחרי המסע שלה להעצמה עסקית ואישית כאישה. היא מלווה נשים ועסקים קטנים, ומנחה פודקסט בנושא.

 אולדי באט גולדי

איסקרה היא כנראה דוגמנית הפלאס הראשונה שראית. אני יודעת כי היא הגיע לחיינו יחד עם המותג אמריקן איגל, שעד לפני כמה שנים לא היה בארץ. הדוגמנית, שהפכה מאז לפנים של אריאה, מותג ההלבשה התחתונה של אמריקן איגל, היא מחלוצות הפלאס. חשבון האינסטגרם שלה מלא בתמונות מהממות שלה, של בעלה החתיך למות ושל התינוק החדש והמתוק שלהם. מנה של מתיקות במידה שעולה בהרבה על שלושים ושש.

אם איסקרה היא מחלוצות הפלאס, אשלי גרהם היא הכוהנת שלו. דוגמנית הפלאס הראשונה להצטלם לשער של ספורט אילוסטרייטד, שהיום היא מותג ענק בפני עצמה. היא דוגמנית על, מנחת תכנית אירוח עם כל המי ומי ההוליוודי, ומרצה מעוררת השראה. אם את לא הכי בקטע של קטעי רכילות שלה ושל היילי ביבר, אני ממליצה לאו דווקא לעקוב אחריה, אבל כן לצפות בהרצאת הטד שלה, שהיא לא פחות מרתקת.

 מצחיקה ומרימה 

אצ׳יאנג אגוטו היא אושיית אינסטגרם טנזנית. שנונה, קורעת מצחוק, ולבושה מהמם, מעקב אחריה יציף את האינסטגרם שלך בסרטונים מצחיקים ומרימים.

מעוררות מחשבה

הדס קפלן היא תכשיטנית ישראלית שחיה באוהיו. היא יוצרת סרטונים מעוררי מחשבה ומתוקים על איך להיות אשת עסקים, אמא ובת זוג, תוך כדי קשב עמוק לצרכים ולזהות שלך.

 אופנתי

טרנדי קרבי- קריסטין, שמנהלת את הפרופיל, מתה על אופנה. במובן הזה חשבון האינסטגרם שלה הוא די טיפוסי ליוצרת תוכן אופנה בעלת מאות אלפי עוקבות. אבל היא ממש לא מאמינה בכללי עשי ולא תעשי כשזה מגיע לבגדים וגזרות. מבחינתה אין דבר כזה גזרה שאסור לך ללבוש. רק גזרה שאסרו עלייך לאהוב את הגוף שלך בתוכה. שנונה, יפיפיה, ומתוקה, היא תמלא את הפיד שלך בהרבה אופנה.

 מתקפה על תרבות הדיאטה

 ריהאנה, שמנהלת את החשבון המדהים "דה פייט פור ביוטי", התמודדה בעברה עם הפרעת אכילה חמורה. כיום היא תזונאית ודיאטנית שיוצאת נגד תרבות הדיאטה הרעילה שמקיפה אותנו. היא עשתה לי חינוך מחדש בכל מה שקשור לתפיסת התזונה שלי (למשל- ידעת שאת הbmi הממוצע החליטו לעגל למטה כדי שלרופאים יהיה נח יותר לחשב, וככה הפכו שכבת אוכלוסייה שלמה לבעלת משקל עודף? גם אני לא), ולעקוב אחריה זו חוויה מאירת עיניים.

חשבון נוסף שממליצה לעקוב אחריו מאותן הסיבות, הוא החשבון של אלכס לבסון, שנקרא almondmilkisnuts. היא מצחיקה לא פחות מהשם.

האינסטגרם הוא מקום שיכול להיות מדהים. מעורר מחשבה, מלמד, מלא בהשראה וביופי. למזלנו, האלגוריתם שלו מכוון בדיוק כדי שתקבלי את התוכן שאת הכי רוצה לצרוך. ולכן היכולת לשנות את מה שעולה לך באינסטגרם הוא במידה רבה (אם כי לא מוחלטת) בידיים שלך. הכח- בידיים שלנו.

לכתבות נוספות בנושא דימוי גוף לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: geralt מאתר Pixabay

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

להטב"קים מזרחיים כמעט ואינם נוכחים בייצוג של הקהילה הגאה בישראל, הן בפוליטיקה המקומית, הן בתרבות הפופולארית והן במחקר האקדמי. הכנס הלהט"בקי המזרחי האקדמי הראשון יהווה מפגש לדיון ועשייה בנושאים אלו והוא המשך ישיר לשיח ולפעילות אקטיביסטית שהתקיימו בשנים האחרונות.
מיקי פורת הייתה הנערה הראשונה שהתקבלה לבית הספר לקציני ים, לאחר שכתבה מכתב למנהל בית הספר על הפליה כנגד נערות באי קבלתן לבית הספר. מגיל צעיר היא שמה לב לאי שוויון מגדרי ובזכותה נסללה הדרך לנערות בבית הספר לקציני ים. היא מתארת את החוויה להיות הראשונה ואיך הרגישה במסגרת שעד אז הייתה רק גברית
השמאל העולמי מפנה גב לשמאל הישראלי, הימין רודף ומשתיק. עם המלחמה שהחלה בטבח בדרום, חווה השמאל הישראלי רגשות קשים של ניכור וחוסר מקום. אלה הרגשות שחוויתי אני מהשמאל הישראלי. אז אנחנו חייבות לדבר

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.