הפמיניזם שמחבר בין מוסלמיות ליהודיות

תנועה חדשה ומרתקת נרקמת בקרב פמיניסטיות מוסלמיות, שבין היתר, מתנגדות לחמאס ותומכות בישראל, ומבדילות את עצמן מהברית בין המערב הפרוגרסיבי לבין תמיכה באסלאם פונדמנטליסטי. בתנועה הזאת בולטות במיוחד שבע נשים, ולמרות הרקע והניסיון שלהן – ההקשבה אליהן עדיין מועטה. הן מרצות, מתראיינות, כותבות ולא מפסיקות לומר את האמת שלהן ושל רבות אחרות. פעילותן החלה הרבה לפני המלחמה, החל בבריחתן האישית מהתעללות דתית וכלה בפעילות למען נשות איראן. חלקן שואפות ל”רפורמה” באסלאם, בדומה ליהדות הרפורמית – התאמת האסלאם לחיים המודרניים והדמוקרטיים. שבעתן משמיעות את הקול המושתק והמוחלש של תמיכה בהחזרת החטופות והחטופים לישראל. עבור חלקינו, המניפסט שלהן יהיה “מובן מאליו”, אבל בסביבה שלהן זוהי בחירה אמיצה ומסוכנת, שהן משלמות עליה מחיר של איומים על חייהן.

אליקה לה בון, יסמין מוחמד, אסיטה קנקו, פרהנא קורשד, אייאן חירסי עלי, סוריאה דין

כופרות. מורדות. פועלות.

אייאן חירסי עלי התפרסמה בזכות ספרה האוטוביוגרפי “כופרת”, בו חשפה את אירוע השחתת איבר המין שעברה בסומליה המפולגת, כמו גם את המסע שלה מהעולם המוסלמי אל חיי חופש בהולנד. בהרצאה באוניברסיטה לאחרונה אמרה: “כאנשים ליברלים, מחובתינו להבדיל בין האיסלאם הרעיוני והמופשט – למאמינים באיסלאם ומעשיהם בשטח, כפי שאנו עושים כלפי כל רעיון ומערכת אמונות. להטיל ספק ביתרונות והחסרונות של האיסלאם בחברה המערבית זה לגיטימי לחלוטין”. בראיון עם ווינסטון מרשל, היא מדגישה את המימון של מדינות המפרץ העומד מאחורי פיגועי טרור, וטוענת כי תנועת החופש לפלסטין העכשווית הוא למעשה "אנטישמיות טהורה". בעקבות השבעה באוקטובר אמרה למגזין UNHERD: “קווירים למען פלסטין, למשל, הוא ביטוי שמשקף כמה החברה שלנו בורה.”

פעילה אחרת היא יסמין מוחמד, ילידת קנדה ובת להורים מוסלמים. היא חותנה בכפייה לפעיל אל-קאידה, “כדי שאהיה הכי מוסלמית שאפשר” – היא מספרת בראיון לאנדרו גולד. בשן ועין ברחה מהעולם הזה והקימה עמותה לסיוע לעוזבי איסלאם – FHFM. היא כתבה ספר בשם “Unveiled” הגולל את סיפור חייה וההקרבות שעשתה כדי לצאת. “האיסלאם מנצל את חופש הדת – כדי לקחת חופש לאחרים באלימות”. עוד היא טוענת בראיון, “בישראל אין נירמול של שנאת האחר כפי שיש במדינות ובתי ספר מוסלמיים, אפילו בקנדה”.

אליקה לה-בון היא עורכת דין ממוצא איראני, הפעילה ברשתות החברתיות למען זכויות נשים במדינות מוסלמיות. לאחרונה שיתפה בסרטון בו אמרה: “התנועה הפרוגרסיבית נמצאת ברגרסיה. דווקא אנשים מהמזרח התיכון עוברים גזלייטינג (גזלות-דעת) יותר מכולם, לגבי מה שהם יודעים וחווים על בשרם על ידי האיסלאם הקיצוני”. היא תומכת בהחזרת החטופים ומצדדת בישראל במלחמה הנוכחי באופן עקבי ועיקש.

מסר מנחם במיוחד הגיע מהאקטיביסטית האמריקאית-בנגלדשית פרהנא קורשד, בו אמרה בגלוי בדף האינסטגרם שלה: “כחברה מוסלמית, עלינו לגנות את מעשי החמאס. היהודים מרגישים נטושים. לא השמענו מספיק את הקול שמגנה את המעשים של החמאס”. לאחרונה השתתפה בכנס של “נשים מוסלמיות מדברות” [Leadership – AMWEC (ammwec.org)] באוניברסיטת הארווארד, בו דיברה, בין היתר, על העלייה באנטישמיות.

קרשד הקימה את תנועת “נשים מוסלמיות מדברות” יחד עם עורכת הדין סוראיה דין, מוסלמית ליברלית ופעילת שלום, ממוצא הודי. דין גם היא מנסה לקדם שיח הומניסטי בחברה המוסלמית, ומאז השבעה באוקטובר מפיצה תכנים למען החזרת החטופים כתנאי להפסקת אש – באופן בלתי מתפשר.

לא להיות אידיוט שימושי

ברית מדוכאות

דמות בולטת נוספת פועלת בזירה הפוליטית באירופה. אישה אחת, אשר מסרבת לשתוק, היא אסיטה קנקו, ילידת אפריקה שהיגרה לבלגיה. כיום היא חברת הפרלמנט האיחוד האירופי, ובנאומיה בוחרת מכל הנושאים לדבר דווקא על אנטישמיות, כחלק מתופעה של דיכוי הולך ומתרחב. “אם אתה באמת תומך בפלסטינים, אז עליך לגנות את חמאס, להפגין נגד חמאס. לקדם חינוך טוב יותר בעזה. להסיר את האידיאולוגיה האלימה. אני לא יכולה לשכוח את מה שראיתי שקרה לשני לוק. אם את אירופאית, אם את בלגית, את תכבדי את המדינה שלך ואת עצמך. לאחרונה הרציתי לילדים בבית ספר יהודי, ואחת מהן שאלה אותי: "מה עליי לעשות? אנשים מסויימים כל כך שונאים אותי." היא צדקה, ולא רק ילדים שואלים את זה. למה שהם יחיו עם אבטחה בבתי הספר ובתי הכנסת? האחריות שלנו היא לומר את האמת. יש שתיקה לגבי הפרת זכויות נשים, אנטישמיות, ואיסלאם רדיקלי. כנשים שנולדו לאיסלאם, עלינו לומר את האמת.”

אחרונה וחביבה להיום היא “חראם דודלס”, מאיירת קומית שרוב איוריה עוסקים בעזיבת האיסלאם וההשלכות של ילדות בצלה. גם היא, מגנה את מעשי החמאס ללא עוררין, ורואה בהם תוצאה לחינוך לקוי של הדת אליה נולדה, בדגש על פגיעה מגמתית בילדים, נערות ונשים.

שבעתן משתפות פעולה בכנסים, הסכתים והרצאות, משתפות את התכנים זו של זו ברשת ויוצרות למעשה זרם חדש, כרגע קטן אך חשוב: של פמיניזם איסלאמי הומאני. אני מאמינה ומקווה שהתנועה הזו תלך ותגדל, ככל שהפחד יפחת; שנזכה לשמוע את קולן האמיץ, לשתף איתן פעולה ואף להתחזק זו מזו.

תמונה ראשית מהאתר Haram Doodles

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

הפרק האחרון בסדרה "לא חשובים" בכאן11 הציגו את המאבק הפמיניסטי נגד תחרות מלכת היופי בישראל. נורית כהנא צפתה בתכנית והתרגזה על אופן הצגת התנועה הפמיניסטית הישראלית ועל הזלזול במאבק בתחרות. ההרגשה בתכנית לדבריה, הייתה כאילו לא נעשה תחקיר עמוק מדי והכל נשאר ברמה השטחית.
הצבא זימן חיילות מילואים לא קרביות לשרת כסוהרות על מחבלי הנוחבה. החיילות העלו חששות, השמיעו את קולן וחלקן סירבו להגיע. על מנת שהן תוכלנה להרגיש בטוחות ומקצועיות, יש להעניק להן הכשרה מקיפה ומעמיקה לפני שהופכים אותן לסוהרות, כפי שנהוג במשטרה הצבאית או בשב"ס, אחרת זה להפקיר אותן לגורלן, בדיוק כמו התצפיתניות.

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.