בעונג תלדי בנים? הדגדגן בעתיד האוטופי של הלידה
בטור השלישי והאחרון בסדרת הדגדגן, נעה ישראלי רוזנברג עסוקה בעתיד האוטופי של לידה שבה אנחנו נהנות מהיכולת של האיבר הקטן הזה להקל על הצירים
"את צווארה מעטרים קפלי עור": שירים מאת תמר קלנר-בוקי
"נשים כותבות שירה" הוא מדור שבועי באתר שלנו, ובו תוכלו לקרוא שירים שכתבו נשים על החיים והחוויות של נשים. והשבוע, חמישה שירים של תמר קלנר-בוקי
לעבוד בשביל לחיות או לחיות בשביל לעבוד? על נשים בשוק העבודה
במקומות עבודה רבים, גם פמיניסטיים, נשים עובדות בתנאי עבודה נצלניים שמוסווים תחת אידיאולוגיה ערכית. בשוק העבודה, כך נדמה, שוויון מגדרי ותרבות עבודה מוסרית לא הולכים יחד. כיצד זה נראה ומה ניתן לעשות?
"טרוקוסי": הילדות שמשלמות בחייהן על חטאי משפחתן
איך מגנה על עצמה משפחה מקללה? שולחת ילדות לחיי אלימות ועבדות במקדש, מבלי יכולת לתקשר עם משפחתן עד סוף חייהן. מנהג ה"טרוקוסי" במערב אפריקה הוא דוגמא לתפקיד של נשים במערכת גברית
מי מפחד מהעונג הנשי? מסע בעקבות התפקיד של הדגדגן
הדעה הנפוצה על הדגדגן היא שהוא נועד רק לעונג הנשי. אבל מה אם הסיפור הזה נוצר מתרבות שמפחדת ממיניות נשית? אולי יש לו תפקידים אחרים ממה שחשבנו?
בואו נדבר על הדגדגן – לשים סוף לשתיקה הנשית
שנים שאנחנו לא מדברות, או מגמגמות במבוכה, בשיחות על אוננות ומיניות נשית. נעה ישראלי שוברת את הבושה ומוציאה את הדגדגן מהארון. טור ראשון בסדרה.
אנסנו. בגדנו. גזלנו. פגענו. תקפנו מינית.
יותר ויותר גברים מתוודים על פגיעות מיניות שפגעו בנשים. האם אפשר לעשות "תשליך אשמה" בכיכר העיר ושזה יהיה משמעותי ויירשם? או שאולי זו עוד דרך של התוקפן להעביר את האשמה ממנו והלאה? מחשבות על סליחה
"חזרות", תלמדי להבדיל בין חרמן למטרידן
"חזרות" הציגה מחזה מוסר על דמותו של עפר, חוטא בן זמננו שהתמכרותו למין פוגעת בו ומושפעת מהחברה, עלילה שערבבה בין חרמנות, פוגענות והטרדה – והתגלתה ככתב הגנה לארז דריגס. בעונה השנייה, יש לה הזדמנות לתקן







