בעולם גברי, מטפלות באמנות "חוטאות" בחטא משולש: הן נשים, אמניות ומטפלות. ויש לכך קשר הדוק לתנאי העסקה והתמחות לא הוגנים, לתפיסה מקטינה של המקצוע, לשכר נמוך, ולפספוס של התרומה הטיפולית הייחודית שלו.
קריאה פמיניסטית הובילה את סיס כוכבי להבין שהיא לא אוטונומית תודעתית. היא מביטה ללא משקפיים פטריארכליות על החיים שלה כאישה בוגרת, ומביטה פנימה כדי לבדוק מה קרה לקרייריסטית שהייתה לפני 12 שנים, נישואים ושלושה ילדים
הערים שלנו תוכננו עבור גברים, והתוצאה היא שנשים מפחדות לצאת לרחוב בלילה. אדריכלות מותאמת מגדר, ואפליקציה חדשה לנשים, מציעות פתרונות מערכתיים למצב. השאלה היא: האם העיריות והמשרדי הממשלה יאמצו אותם?
בזמן שכלי התקשורת מציפים אותנו במידע אודות המתרחש בערים המעורבות, הרי שהמדינה מעולם לא הגדירה מהן בכלל ערים מעורבות. ובלי הגדרה – אין מדיניות, אלא כאוס. עולא נג'מי-יוסף ורות לוין חן מתארות את הרקע למאורעות האחרונים
הדעות על "עושות כותרות" נעות בין "ממכרת" ל"פנטזיה שטותית". אבל מה אם היא הצעה למציאות שמגיע לנו, כנשים, לחיות בה? הדר גינזבורג מראה לנו את כל מה שראוי לחיקוי בסדרה שמשודרת ב"נטפליקס"
נשים בממוצע חיות יותר מגברים, אבל בישראל נצבור פחות כסף לפנסיה. אצל ההולנדיות והבלגיות, לעומת זאת, המצב שונה. כיצד אי שוויון מגדרי במדיניות הפנסיה הישראלית יעצב את עתידנו כנשים? ואילו אלטרנטיבות קיימות במקומות אחרים?
חופשת אבהות אחרי לידה תורמת לחיים המקצועיים של האימהות, לרווחה של המשפחה, לשוויון מגדרי בשוק העבודה ובמשפחה. אבל גם כשהיא זמינה, מעטים לוקחים אותה. למה? סיפורים מבריטניה, גרמניה וישראל עוזרים להבין את התשובה
