מאת: איאת אבו שמיס
אמירה (שם בדוי, כמו כל השמות במאמר) תמיד האמינה שיש לה את היכולת ללמוד ולהגיע למקומות אחרים. אבל אף פעם לא הייתה לה אפשרות לנסות. היא הייתה עסוקה בגידול ילדים ובמאבק להתפרנס. היא מספרת שהיה לה הכי קשה, נפשית ופיזית, כשהיא עבדה בניקיון. ״לפעמים הייתי בוכה על עצמי שאני במקום הזה ואני יכולה להיות במקום אחר, ברמה אחרת״, היא מספרת.
אבא של רולא לא רצה שהיא תמשיך ללמוד. לכן היא הפסיקה ללכת לבית הספר בכיתה ח׳ למרות שהיא אהבה ללמוד והיו לה ציונים טובים. אחרי שהיא התחתנה היא היתה עקרת בית. במשך שנים היא בילתה את ימיה במרחב הביתי, לא מעורבת חברתית, כמעט מנותקת מנשים אחרות. היא לא חשבה שמגיע לה.
גם נסיבות החיים של הדיל לא אפשרו לה ללמוד. היא באה ממשפחה גדולה, והתחתנה בגיל צעיר. מאז נולדו הילדים ובמשך כל החיים, היא הייתה עסוקה בלטפל באחרים, עד שלא נשאר לה פנאי בשביל עצמה.
רימא סיימה תיכון. היא היתה מלאת פוטנציאל והתחילה לעבוד בתור סייעת בגן ילדים, אבל גם היא התחתנה צעירה ומיד הגיעו הילדים. אחרי שני ילדים בעלה נעצר והיא נותרה כמפרנסת יחידה. ״היה קשה, כלכלית, פיזית, נפשית ולא היתה לי כמעט תמיכה״, היא מספרת. תמיד אמרו לה שהיא חייבת ללמוד ולהתקדם, אבל החלום הזה היה נראה לה רחוק מאוד מהחיים שלה.
הנשים הללו, נשים ערביות מרחבי הארץ, הן עדות לכישלון העצום של המדינה לאפשר מוביליות חברתית דרך השכלה. נשים עם יכולות ורצון עז שבגלל חסמים וכשלים כלכליים, חברתיים, מגדריים, משפחתיים וממסדיים לא קיבלו הזדמנות להשכלה גבוהה, שהייתה יכולה לשנות לחלוטין את החיים שלהן. נשים שהופקרו על ידי המדינה והחברה.
במדינת ישראל ההשכלה שייכת רק למעמד הבינוני-גבוה. אם נולדת למשפחה עניה, אם עברת משבר בחיים, אם ההורים שלך לא דחפו אותך – תוסללי הרחק הרחק משערי האקדמיה. הסללה שתקבע את גורלך בחיים. שתקבע את גורלך הכלכלי, ותקבע האם תוכלי למצות את היכולות שלך.
כאשר מדובר בנשים פלסטיניות – האתגר גדול יותר. נשים פלסטינית בישראל סובלות ממספר דיכויים צולבים. הן צריכות להתמודד עם אתגרים עצומים כדי להצליח לשבור את מעגל הציפיות הנמוך מהן. כדי להתקדם בחיים ולקדם את כל המשפחה והקהילה שלהן. כך נשמר מעגל שאין מוצא ממנו.
זה לא רק עניין של תואר אישי והכנסה פרטית. זה עניין חברתי.
כאשר לחלק משמעותי מהאוכלוסיה אין גישה להשכלה גבוהה – החברה כולה נפגעת. רמת ההשכלה הגבוהה של תושבי יישוב ספציפי קשורה באופן ישיר להישגים הלימודיים של תלמידי בתי הספר באותו ישוב, להצלחתם בעתיד ולכושר ההשתכרות שלהם. בנוסף היא משפיעה על שיעור המועסקים מקרב התושבים ועל פוטנציאל ההכנסה שלהם, וכתוצאה מכך על רמת החיים שלהם, רווחתם הכלכלית והמשפחתית, ובמידה רבה גם על המצב הכלכלי של הרשות ועל יכולתה לתת מענה הולם לקהילה.
במקומות בהם שהמדינה נכשלת נכנסים ארגונים חברתיים ועמותות שמוכיחות שאפשרי לשנות את המציאות. זה גם מה שעושה תוכנית ״הזדמנות שניה״ של ארגון מהפך-תע׳ייר – נותנת לנשים שאפילו לא זכו להזדמנות ראשונה את האפשרות ללמוד באקדמיה ולשנות את החיים שלהן.
מהפך-תע׳ייר מפעיל כיום ביפיע, באקה אל גרבייה ויאפא קבוצות של נשים שלומדות ביחד לתואר ראשון במסגרת האוניברסיטה הפתוחה ובתמיכת הרשויות המקומיות. הסטודנטיות זוכות למלגות לימודים, לליווי אישי וקבוצתי על פי מודל ייחודי, והן לומדות קרוב לבית. התוכנית מיועדת ומותאמת לנשים בגילאים 35-60, רבות מהן כבר אמהות, נשים עובדות, נשים שיש להן מחוייבויות משפחתיות.
וזה עובד. הנשים מוכיחות שכשמושיטים להן יד ויוצרים עבורן מרחב מאפשר, הן מצליחות בלימודים הרבה מעל הממוצע. רק לאחרונה סיימו 20 נשים את התואר הראשון בטמרה. חלקן כבר ממשיכות ללימודים נוספים באופן עצמאי. נכון להיום לומדות בתוכנית 80 סטודנטיות בשלבים שונים של התואר.
אבל זה לא רק תואר ראשון. אלא שזו דרך להתייחס סוף סוף לצרכים ולרצונות של הנשים הכי שקופות בחברה. לתת להן במה כדי להתפתח, לאפשר להן לבנות קהילה ולצבור כוח וביטחון עצמי כדי לקבל אחריות על החיים שלהן. נשים שמרגישות בטוחות הופכות לנשים עצמאיות שמרגישות שיש להן אוטונומיה על ההחלטות שלהן. הן הופכות לנשים שאחרי שנים בבית מעיזות לשלוח קורות חיים לעבודה, שמצליחות להוביל שינוי גם ביחסי הכוח בבית מול הבעל והילדים.
זה לא תהליך פשוט. בטח לא כשמדובר בחברה מסורתית, יהודית או ערבית. הוא דורש המון נחישות והתמדה. והנשים האלו – עד כמה שלדעתי הן ממש גיבורות על – זקוקות לתמיכה של הקהילה. בעיקר של הקהילה הפמיניסטית.
בימים אלו יוצא ארגון מהפך-תע׳ייר בקמפין מימון המונים כדי לגייס כסף לביסוס התוכנית, במטרה שיותר ויותר נשים, בקהילות מוחלשות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, יוכלו לממש את הזכות להשכלה גבוהה, ולשנות את החיים שלהן. זה הזמן לתמוך ולתרום לאחת התוכניות הפמיניסטיות הכי מחוברות לשטח שיש בסביבה.