נשכחות פעמיים
לאחר מחדל השביעי באוקטובר, בו נפלו ונחטפו תצפיתניות, השתקה מוחלטת עוטפת את קורס התצפיתניות החדש. הורי החיילות שציפו לשמוע על תחקירים, לקחים והכרה בכשלי העבר, נתקלו בחומת שתיקה בלתי מוסברת מצד הצבא. עם תחושת הפקרה מתמשכת, הן הקימו קבוצת מחאה שמבקשת לא לשכוח ולהשיב קולן של הנופלות, להנכיח את החטופות בשיח הציבורי והצבאי, ולדרוש שינוי מערכתי שיגן על בנותיהם המשרתות. האם הצבא והמדינה יעניקו לתצפיתניות את מקומן הראוי באתוס הלאומי?
חשיפה שמסתירה
מה עומד מאחורי שינוי המדיניות של כוחות הביטחון? כשהמידע הכמוס ביותר מוצא דרכו לציבור כמעט ללא סינון, נראה כי מדיניות "העמימות" הפכה לחשיפה מכוונת. אבל מה המשמעות של המהלך הזה? האם אנחנו מקבלים גם תשובות על המערכות הקריטיות לעתידנו – כמו תהליכי הפקת לקחים וחשבון נפש? שירה ברבינאי שחם בטור חדש, שואל את כל השאלות הנכונות.
עטורת משילות וממון
בשבועיים האחרונים מתנהל מבצע צבאי ברחובות ג'נין, רק שהפעם מי שמובילה אותו, זו הרשות הפלסטינית, שמנצלת את הזמן השברירי הזה כדי לשלוח לחמאס מסר ברור
זורקת הנעליים בצידנאיא
במזרח התיכון הבוער, שתי נשים שונות מנסות להשיג צדק: אחת שכל חייה חיה באזור מלחמה והשנייה, שעבודתה היא אזורי מלחמה, אך היא לא חיה אותם.
היחלשות הצירים
המורדים בסוריה זיהו שעת כושר ותוך יומיים כבשו את חלב. כעת הם מתקדמים לדמשק. המלחמה במזרח התיכון נמשכת – ואיך זה קשור אלינו?
תשישות מוסרית
היחידות מהן פוטין חושש, הן הנשים הרוסיות שבעבר כבר נסעו עד לשדה הקרב כדי להחזיר הביתה את ילדיהן. לכן, הוא מייבא חיילים מצפון קוריאה, שילחמו את המלחמות שלו. ואיך זה קשור אלינו?
"אוקטובר השחור"
באוקטובר 1970, נפתחה מלחמת אזרחים בירדן, סביב המלחמה של המלך חוסיין בפלגים הפלסטיניים. מה אפשר ללמוד מהאסטרטגיה שלו אז, על ימינו?
חשבון הנפש עדיין פתוח
שנה למלחמה וחשבון הנפש עדיין פתוח. לקראת סיום חודש הסליחות, בטחוניסטית מזרח תיכונית מעלה בפנינו שוב את הדרישה לוועדת חקירה ממלכית והקשר למלחמה ההיא, לפני 50 שנים







