Reading Time: 2 minutes מה משותף לניו זילנד, איסלנד, גרמניה, דנמרק ופינלנד? במדינות הללו כבר לא הולכים עם מסכות והתפרצות הקורונה בתחומן נמצאת בשליטה מלאה (או כמעט מלאה). מה עוד משותף למדינות הללו? את כולן מנהיגות נשים.

Reading Time: 3 minutes רוזה פארקס, ויקי כנפו, נאדיה מוראד: ההיסטוריה רצופה בסיפורים על נשים שיצאו מהבית, עשו את מה ש"אסור", ושינו את העולם. קורונה, רמזור אדום, מחאות וציצי: הנשים האלו מוכיחות לנו למה שווה (לשים מסיכה) ולצאת להפגין.

Reading Time: 2 minutes הצעירה שחשפה את שדיה בהפגנה למול הכנסת סבלה מביקורת ציבורית בגין ביזוי סמל המדינה. אבל לחשיפת החזה כביטוי למחאה נשית יש תקדימים במסורת היהודית, ובזכותם אנחנו פה. סיפורה של בת הכהן הגדול מתתיהו, ושל כולנו.

Reading Time: 4 minutes יפעת שאשא ביטון, יו"ר ועדת הקורונה, היממה השבוע את הזירה הפוליטית. איך זה קשור לבנייתה של פוליטיקה פמיניסטית? על תבניות ועל כוחה של תנועה – הומלסית פוליטית

Reading Time: 3 minutes במסווה של פתיחת דיון ציבורי, חבר הכנסת מתן כהנא סתם פיות, הדיר נשים מדיון בעתידן, והתנגד להשתלבותן בסיירות. איך פוסט בפייסבוק חשף את צורות ההדרה, ההשתקה והסקסיזם בצה"ל? לאיב ינג יש תשובות

Reading Time: 3 minutes בסולם ההתפתחות המוסרית האנושית הצעירים מפרשת קפריסין ממוקמים בשלב הטרום מוסרי, ובו תגובות כמו הטפות וענישה אינן הפתרון היעיל ביותר. מה כן? לילי הלפרין מציעה לקדם לימודים של חשיבה מוסרית, כדרך לצמצם אלימות כלפי נשים.

Reading Time: 3 minutes ילדה למשפחה דוברת רוסית נאלצה לשהות יום שלם בבית הספר בתחתונים, והקהילה יצאה במחאה. לציבור שעלה לישראל עם נטייה לשמור דברים בבית, מדובר אולי ב"אביב הרוסי": מוכנות חדשה לתמוך ולצעוק מבלי לחשוש מהבושה

Reading Time: 4 minutes תחת התיוג של "פוסט טראומה" מופעלות פרקטיקות השתקה מערכתיות כלפי נשים עובדות מין, והן מאיימות גם על קולן של כלל נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. למען כבוד האדם והעובדות, ולמען נפגעות אלימות מינית בפרט: חשוב להיאבק במערכת הזו

Reading Time: 4 minutes הנערות מסביבנו עסוקות בהעלאת תמונות וסטוריז לרשתות החברתיות. אבל במירוץ להשגת הלייקים, כמה מקום יש לנערות לבטא את החוויות, הדעות והזהויות המורכבות שלהן? האם ב-2020, ייצרנו מערכות חדשות להשתקת קולן של נערות?

Reading Time: 3 minutes למרות שהתגייסו תחת הכותרת "נשים בתפקידי לוחמה", בפועל חיילות לא משולבות בתפקידי "לוחמות חוד": התנאי המקדים להתקדמות בצבא, בתעשיית הביטחון ובמל"ל. הצבא משמר תקרת זכוכית לנשים, וקו ישיר עובר משם אל כישלונות צוות היציאה מהקורונה