מאת: אפרת זיו
תחום המיניות בארץ נמצא כרגע בפריחה חסרת תקדים. סדנאות, ריטריטים, קורסים דיגיטליים מוצעים מכל עבר, והכל במטרה להעצים את חיי המין שלנו, "להתחבר לעצמנו" ולגלות מרחבים מיניים חדשים.
השנה המוקד הוא על שפיכה נשית. עם קורסים וסדנאות שונות בנושא, ונשים רבות שמשקיעות את מיטב כספן כדי לסמן עוד V נחשק. כי "כל אחת יכולה" וברור ש"בא לך כבר לחוות את השפיכה האלוהית שמגיעה לך". שפיכה סודית ש"לא סיפרו לנו אודותיה" שתחבר אותנו ל"עוצמה ולפרא שאנחנו", "לעומק של הנחל שזורם בנו" ותעזור לך להשיג "את המיניות המטריפה שחלמת עליה". לא פחות ולא יותר.
יחד עם ההצעות האלו, ללמוד ולעבוד על המיניות שלנו, מסתתרים כל מיני מסרים שבמבט ביקורתי, אפשר לראות איך לא רק שהם לא תורמים ל"העצמה המינית" שלנו, הם אפילו עושים את ההפך. המסרים משווקים לנו את "האישה המינית האידאלית", זאת שעל פי האופנה (של היום) שופכת בקלות, רק שאם זה לא ממש מצליח לנו, או שאנחנו פשוט לא כזה נהנות מזה, אנחנו מרגישות לא בסדר. כמה עונג יש בזה?
הסיפור הזה, של המירוץ הממשטר אל עבר ההתפתחות המינית הזו, המיניות ה"נכונה", הלא "חסומה", ה"מחוברת", אינו רק הסיפור של השפיכה הנשית. אבל השפיכה שלנו היא דוגמא טובה לשדה כלכלי שלם שמתפתח בארץ ובעולם. שדה שהקשר בינו לבין העונג שלנו נתון לפרשנות.
השפיכה הנשית: קווים לדמותה
שפיכה נשית מתארת שתי תופעות שונות שבהם יוצא נוזל מהפות. פעם אחת משלפוחית השתן ודרך צינורית השופכה (הצינורית שדרכה יוצא הפיפי), פעם אחרת מבלוטות "סקין" שנמצאות בסמוך לצינורית השופכה. לפעמים מדובר על שילוב של השניים. כלומר יציאה של נוזל מבלוטות סקין מהול בנוזל משלפוחית השתן.
תופעת השפיכה הנשית לא קשורה לאורגזמה (זאת אומרת שיכולה להגיע בלי קשר אליה), והיא גם לא בהכרח מענגת בפני עצמה (תכף נכנס לזה יותר), אבל עדיין, המסר הנפוץ בשיח המיני כיום הוא שאם את "עדיין לא" חווית שפיכה נשית, בהכרח "את מפספסת". יותר מזה, זה מעיד על כך שאת "לא מספיק מחוברת לעצמך" ושאולי אפילו יש לך "חסמים". כמובן, יחד עם כל המסרים הללו מגיע גם המסר המעצים שנמצא בראש כל המסרים השיווקיים: "כל אחת יכולה!".
במציאות, או לפי מה שידוע היום במחקר, את השפיכה שמקורה בשלפוחית השתן כל בעלת שלפוחית אכן תוכל לייצר. לעומת זאת, את השפיכה שמקורה בבלוטות סקין, יכולה להפיק רק מי שבבעלותה בלוטות מזעריות אלו. ולא, לא לכולן יש אותן, חלק נולדות עם וחלק נולדות בלי, בלי קשר לרמת החיבור העצמי. יותר מזה, גם אם יש לך אותן, ייתכן שתחווי "שפיכה הפוכה" (retrograde ejaculation). שזה אומר שהשפיכה תלך לכיוון ההפוך (והפחות מבוקש או "מעצים"), כלומר, לכיוון השלפוחית. במילים אחרות, את תשפכי אבל לא תדעי ששפכת.
View this post on Instagram
הנה מה שלא מספרים: חווית השפיכה הנשית היא לא ורודה וקסומה עבור כולן. בפועל, יש מנעד רחב של תחושות שמגיעות איתה (וזה אגב נכון גם לגבי אורגזמות). מחקר עדכני שתשאל 28 נשים החוות שפיכה נשית תיאר מגוון של חוויות. מחוויה של עוצמה גדולה ועד חוויה לא נעימה, לא נוחה ואפילו מבישה. הנה כמה דוגמאות:
- "זה מדהים להיות מסוגלת להוציא את כמות הנוזל הזאת, וזה, זה מרגיש כמו משהו אדיר, נשי. אני חושבת שהמין הנשי הוא מרגש וזה מדהים מה הוא מסוגל לעשות, זה נפלא"
- "אובר-רייטד"
- "היה לי הרושם ש'האורגזמה הכי טובה היא כשאת משפריצה', ואז, כשקיבלתי אחת בעצמי, זה לא הרגיש ככה"
- "עבורי, זה אף פעם לא היה 'ואוו'… זה לא מתקרב לאורגזמה דגדגנית בשום צורה"
- "ניסינו איזו טכניקה ששמענו עליה ופתאום הוא אמר: 'זה היה זה' ואני שאלתי 'למה אתה מתכוון'? לא שמתי לב שמשהו קרה, וזה גם לא היה כזה מענג, פשוט נהיה רטוב. והייתי כזה: 'מה המטרה של זה'?"
כשכתבתי על הנושא באינסטגרם שלי, הופתעתי לגלות שגם אצל העוקבות שלי לא כולן משבחות את התופעה, ואפילו קיבלתי מספר מפתיע של שאלות בסגנון של "איך מפסיקות"? מישהי אחת שיתפה אותי שבמשך תקופה היא נמנעה מלקיים יחסים בתדירות גבוהה בגלל הסיבוכיות שבעניין: "יחסי המין הפכו להיות פחות ספונטניים" היא כתבה.
מי מרוויחות ומי מפסידות מהאדרת השפיכה הנשית?
אז איך זה שאנחנו בקושי שומעות עדויות ניטרליות או שליליות על השפיכה הנשית? אני חושבת שהסיבה לכך היא כלכלית. ללמד נשים איך "גם הן" יוכלו לחוות את "השפיכה האלוהית שמגיעה לך", ולזרוע בהן ביקוש ללמוד את הדבר, או לומר בביטחון שאם הן לא "מצליחות" הן בהכרח "מפספסות", מכניס יותר כסף מפשוט לתת את התמונה המלאה.
במילים אחרות, סדנאות שמבטיחות התעלות מינית מוכרות יותר. בהשוואה למה? בהשוואה לסדנאות שהיו יכולות לתת למשתתפות בהן את כל המידע הקיים על שפיכה נשית, כולל העובדות שזה לא נעים לכל אחת ולא אפשרי לכל אחת, ושבכלל – יש עוד דרכים להתחבר למיניות שלך בצורות חדשות, ואת לא "צריכה" להיות ולעשות כך או כך – את יכולה לבחור את מה שמתאים לך. אבל לא, יש כאן אינטרס כלכלי שמנצח את האינטרס שנשים באמת ייהנו יותר במיטה, כל אחת בדרכה שלה.
אני לא חושבת שאינטרס כלכלי הוא דבר רע במהותו. בעיניי זה בסדר שידע ושירותים עוברים בתמורה לתשלום. וזה כולל ידע ושירותים שמטרתם לסייע לנו במרחב המיני. מבחינתי הבעיה מתחילה כשנזרקות אמירות נחרצות כמו: "את מפספסת", "אם את לא חווה שפיכה את חסומה", "את לא מספיק מחוברת לעצמך" ובכלל, ביצירת תמונת השווא, לפיה, אם רק תלמדי איך לשפוך במיטה, אז חיי המין שלך יהיו נהדרים. אז תהי אישה מינית אמיתית.
בעיניי, השיח המיני כיום חצה את הגבול משיח פתוח ומעצים מינית, לשיח תחרותי והישגי. שיח שמבוסס על מסרים שמלמדים אותנו איך מתפקדת "האישה המינית האידיאלית", שהיא האישה המשפריצה, המולטי אורגזמית, הגומרת מחדירה ובקלות. שיח שלוחץ על נקודות כאב אצל מי שלא מצליחה לעמוד בקצב שלו. שיח שזורע אשמה ובושה בנשים עצמן שצורכות את התכנים האלו ולא מתפקדות כמו אותה "אישה מינית אידיאלית". הרי אלו לא המסרים שמקולקלים. אלו כביכול אנחנו ש"לא מספיק מחוברות לפות".
שיח שכזה יוצר הקשר די גרוע לחיי המין שלנו. הקשר שבו אנחנו אף פעם "לא מספיק". לא מספיק שופכות/אורגזמיות/מחוברות לפות. הקשר על פיו תמיד יש דרך אחרת שבה אנחנו אמורות להיות, עם תפקוד וביצועים שונים ממה שיש לנו כרגע. בהקשר כזה, כשמשהו בנו כביכול לא בסדר או לא מספיק, יחסי המין לא יכולים להיות מהנים. כשההקשר הוא כזה תחרותי והישגי, גם אם יש לנו חוויות מיניות טובות, הן פתאום כבר לא נספרות.
חשוב לי להדגיש שאני לא שוללת שפיכה כזאת או אחרת. לא שוללת אורגזמה או כל שאיפה מינית של אף אחת. וכן, עבור נשים רבות, החשיפה לתופעה מסוימת כמו השפיכה יכולה להכניס מישהי למסע נהדר של חקר וגילוי עצמי מיני. השאלה היא מה קורה בדרך? האם כל עוד התוצאה לא הושגה, חוויית המיניות של אותה אישה נפגעת? ואם התוצאה הושגה, האם היא נוכחת ונהנית ממנה? מתאכזבת אל מול הציפייה? או כבר פונה לכיוון היעד הבא?
