יעניין
אותך
קלי רוזן
11 פברואר 2023 | משך הקריאה: 6 דקות
נשים פמיניסטיות בציונות הדתית

בתקופה האחרונה המרחב הישראלי הפוליטי הפך לדתי וימני יותר. נשים נדחקות אל השוליים ואג'נדות שמרניות עד פשיסטיות של ממש הפכו לחלק מהשיח החברתי הנורמטיבי. את השינוי הזה מובילות, בהרכב הפוליטי הנוכחי, המפלגות החרדיות ומפלגות הציונות הדתית. סמוטריץ', בן גביר ואבי מעוז הגיחו מן השוליים הקיצוניים אל מרכז הבמה, והחלו להוביל את משנתם הגזענית, השוביניסטית והלה"טבופובית מתוך הממשלה עצמה. נשים פמיניסטיות מהציונות הדתית נאבקות כבר שנים רבות לקבל זכויות ומקום בתוך המרחב הציבורי והדתי. עם הזמן הצליח הפמיניזם להגיח מן השוליים אל מרכז החברה, גם הדתית-לאומית, אך כפי שאנו רואות בממשלה הנוכחית ובתהליכים הפוליטיים שקדמו לה, חלה במקביל גם תנועה של התחרד"לות והקצנה מן הצד הנגדי.

הציונות הדתית עוברת תהליכי עומק של פילוג והקצנה בתוך עצמה מזה עשורים. בשנות השמונים והתשעים מפלגת המפד״ל דאז הכילה זרמים שונים של המגזר והתאחדה סביב ערכים מתונים יחסית של דת וממלכתיות ציונית. בשנים ההן לרבנים היה כוח מוגבל על הפוליטיקה של המפלגה, שהייתה בשולי הפוליטיקה הישראלית.

בסוף שנות התשעים התחיל פילוג במגזר. צד אחד החל בתהליך של התחרד"לות והקצנה בהובלת הרב טאו, ובד בבד התגברו תהליכים של ליברליזציה ופמיניזם שצברו תאוצה בציבור הציוני-דתי: נפתחו מוסדות לימוד תורה לנשים, ובנות המגזר החלו לשרת בצבא. ערכי המגזר, שהתבטאו דרך דמותה של מי שעד לא מזמן הייתה נציגת המגזר בפוליטיקה – השרה לשעבר איילת שקד, מיוצגים כעת על ידי גברים שסבורים שתפקידה של האישה הוא ללדת ילדים ולהתבטא פוליטית אך ורק דרך בעלה.

כך, ככל שמאבקן של נשים פמיניסטיות מהציונות הדתית נושא פירות והן מצליחות לפלס את דרכן אל מרכז החברה הדתית, מן הצד השני של המתרס מוקצנות העמדות והחברה הופכת סגורה ושמרנית יותר. יצאנו לבדוק איך זה קרה, אילו תהליכים הובילו אותנו למצב הפוליטי הנוכחי ומה תפקיד הפמיניזם בתוך כל זה.

גנבו את הציונות הדתית

"הסיפור של הנשים בציונות הדתית הוא מקרה בוחן לכל הסיפור". אומרת אפרת שפירא רוזנברג, יו"ר ארגון "קולך". "אחד הנושאים הכי שנויים במחלוקת והגורם העיקרי להתפוררות בתוך המגזר הוא הסיפור של מעמד האישה. זה קורה בתנועת מטוטלת: מצד אחד יש הקצנה והתחרד"לות, אובססיביות בתחום של צניעות, הסתגרות ופגיעה במקום של הנשים, ובד בבד ליברליזציה חסרת תקדים במעמד האישה בנושאים כמו לימוד תורה, גיוס נשים לצה"ל ומיניות. זה כל הזמן משחק של משיכת חבל. אנחנו מושכות לצד אחד והחרד"לים לצד השני."

בשנים האחרונות נראה כי הזרם השמרני גובר על הליברלי. השתלטות פוליטיקאים קיצונים על מפלגת הציונות הדתית השאירה רבות מהפמיניסטיות הדתיות ללא בית פוליטי. "זה שסמוטריץ' קורא למפלגה שלו הציונות הדתית זה לא אומר שהוא הציונות הדתית", אומרת ד"ר מיכל פרינס, חוקרת מיניות של נשים דתיות, מחברת הספר 'פשוט לרצות' ובעלת הפודקאסט 'בגוף ראשון'. "מבחינתי הציונות הדתית היא הבית שלי, המקום שגדלתי בו, שאני מאוד מאמינה בערכים שלו, שהם לא בהכרח הערכים שבאים לידי ביטוי בהסכמים הקואליציוניים. אני חושבת שיש הרבה אנשים שמרגישים שגנבו להם את הציונות הדתית. הרבה אנשים תומכים בארץ ישראל השלמה אבל גם באהבת ישראל וחיים משותפים עם אנשים שהם לא כמוהם".

אפרת שפירא רוזנברג, יו"ר ארגון קולך
אפרת שפירא רוזנברג, יו"ר ארגון קולך

"אמרו לנשים שאם הן רוצות ביטחון וכבישים ליישובים, אז הן צריכות להסכים לכל המצע של המפלגות, כולל אפליה מגדרית", מסבירה ניצן כספי שילוני, מנהלת משפטית ב'מרכז צדק לנשים'. "אבל אם את מסתכלת על המושג ביטחון בצורה רחבה, אז בטח שלא תצביעי לציונות הדתית כשבמצע שלהם כתוב שהם לא יילחמו באלימות מינית, אלא בתלונות שווא". "אני מבינה ומזדהה עם הגישה המבקשת ביטחון אישי וסדר", מוסיפה ד"ר פרינס, "אבל מצד שני, ביטחון אישי זה גם ביטחונן של נשים בתוך הבית. ברור לי שרוב הנשים במגזר לא רוצות לצמצם את החופש המגדרי שלהן".

דין תורה ודין שווה

אחרי שנים של מאבק בתופעת העגינות, נראה כי עם התגבשות הממשלה החדשה מוצב אתגר דחוף נוסף לפמיניסטיות הדתיות והחילוניות כאחד. המפלגות הדתיות מבקשות לעשות רפורמות נרחבות באורחות החיים בישראל. החל משינוי תוכניות ההעשרה בבתי הספר ועד למהפכה משפטית של ממש. אחת הסכנות הגדולות ביותר לנשים, שעד כה חלפה מתחת לרדאר, היא התוכנית להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים, שכיום מחזיקים בסמכות לדון בדיני משפחה, אך כפופים לפיקוח של ועדת החוקה ושל נציב תלונות הציבור. הרפורמה החדשה מבקשת להסמיך אותם לדון בדיני עבודה ועניינים אזרחיים נוספים ולהסיר מעליהם כל פיקוח.

בפועל, המשמעות היא מצד אחד החלשת מערכת המשפט, בשל הרפורמה שמנסה להעביר כעת הממשלה באמצעות פסקת ההתגברות והוועדה למינוי שופטים, ומצד שני חיזוק בתי הדין הרבניים, שעמדתם כלפי זכויות נשים ידועה, כמו גם הסרת הפיקוח של הממשלה ורשויות אחרות עליהם.

עורכת הדין ניצן כספי שילוני נלחמת שנים רבות בבתי הדין הרבניים למען זכויות נשים. על פי היהדות, היא מסבירה, נשים לא יכולות להיות עדות והן מופלות לרעה בדין תורה. "להרחיב את אותה המערכת, לתת לה יותר תקנים ויותר סמכויות – זו הרחבת האפליה נגד נשים", היא מסבירה. "אני אישה דתייה ובמרחב הפרטי שלי אקבל על עצמי היבטים מסוימים של אפליה, אבל מדינת ישראל חייבת להגן עלי מפני דין שמפלה אותי".

מאבקה של כספי שילוני התמקד בעבר בנושאים הקשורים לגירושין ולנישואין, אך היום, היא מסבירה, המאבק התרחב לתגובה למגמות הכוללות של הממשלה. "צריך להסתכל על הרפורמה הזו בהקשר רחב. כל זה יפגע בנשים: מצד אחד בג"צ מאבד סמכויות ומהצד השני, בית הדין הרבני מתחזק. למעשה, כל המערכת תמנע מאיתנו להתגונן מפני אפליה", היא מסכמת.

עו"ד ניצן כספי שילוני. צילום: אביגיל פיפרנו באר
עו"ד ניצן כספי שילוני. צילום: אביגיל פיפרנו באר
לבד בצריח

בשנים האחרונות התרחשו מאבקים פמיניסטיים בתוך המגזר הדתי לאומי. בתחילה ביקשו הפמיניסטיות בציבור הלאומי להיטיב עם נשים בנושאים כמו עגינות, חליצה והשכלת נשים, אך בשנות התשעים הגביר הפמיניזם הדתי את מאבקו וביקש שוויון לנשים דתיות גם בנושאים פנים דתיים. "הפמיניזם הדתי מנסה להתמודד עם המקומות בהם יש התנגשות בין ההשקפה הדתית לפמיניזם", מסבירה ד"ר פרינס. "נשים מנסות לנסח לעצמן איפה הן יותר מחויבות לדת ואיפה לפמיניזם, והתקופה האחרונה מציבה אתגרים לא פשוטים. אני מתעוררת בכל בוקר עם כאב ראש לנסות להחזיק את המורכבות הזו, ואני שואלת את עצמי מה התפקיד שלי בתוך הדבר הזה".

ד"ר מיכל פרינס. צילום: נעם פיינר
ד"ר מיכל פרינס. צילום: נעם פיינר

מאז קום המדינה ועד היום נאסר על נשים בישראל לשמש רבניות במשרות רשמיות. בשנת 2020 הוגש בג"צ בשם ארגון 'עתים', ארגון ׳קולך׳ ומרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן בדרישה לאפשר לנשים לגשת לבחינות ההלכה של הרבנות הראשית. בעקבות זאת, הודיע שר הדתות לשעבר, חבר הכנסת מתן כהנא ("חוסן לישראל"), על מבחן הלכה חלופי לנשים מטעם משרד הדתות. בשבוע שעבר נבחנו 17 נשים, בהן גם כלתה של השרה אורית סטרוק (״הציונות הדתית״), בדרכן אל קבלת תואר ׳מנהיגות הלכתיות רוחניות׳. 

לאורך השנים נמנעה החברה החילונית הליברלית בישראל מהבעת דעה או מהתערבות במה שנדמהכעניינים פנים מגזריים, וכשלה בהבנת המשמעויות העמוקות של תהליכי הפילוג וההקצנה. פמיניסטיות מהציבור הדתי לאומי נשאו בנטל מאבקן מתוך התארגנויות פנים מגזריות. רבות מהפמיניסטיות החילוניות לא חשבו על המאבקים הללו כרלוונטיים לחיים שלהן עצמן. "שנים שהציבור החילוני הפקיר את הזירה הדתית לקיצוניים בלי להתעניין ובלי לשתף פעולה עם הציבור הדתי הליברלי", אומרת אפרת שפירא רוזנברג. "אנחנו התרענו על אבי מעוז ודומיו ועל ההקצנה בציונות הדתית כבר מזמן. את המלחמות האלו אנחנו נלחמות כבר שנים. החברה החילונית לא התעסקה בזה כי זה כאילו של הדוסים, אבל כל הנשים בחברה סובלות מבית הדין הרבני, לא רק הדתיות. והיום אבי מעוז הוא הבעיה של כולם".

קונפליקט בלתי אפשרי

נשים פמיניסטיות בציונות הדתית, אם כך, עומדות בפני קונפליקט בלתי אפשרי. כאשר הן מבקשות להישאר נאמנות לערכים החשובים להן כציוניות וכדתיות, הן נדרשות לקבל על עצמן כעסקת חבילה גם מגבלות מגדריות הנוגדות את האינטרסים הפמיניסטיים שלהן. אחת הבעיות המהותיות העומדות בפניהם היא הדרך שבה מצע המפלגות הדתיות מגדיר "ביטחון" כמושג השייך לאינטרסים של גברים ומוציא אל מחוץ לשיח אינטרסים של ביטחון נשים.

התהליכים הפוליטיים והחברתיים שעוברת החברה הציונית-דתית זולגים החוצה מהמגזר, ומבקשים להשפיע היום על אורחות החיים בישראל כולה. במידה רבה הם מבקשים לדכא את נשות המגזר הציוני-דתי עוד יותר, כשהן מצדן נאבקות כבר שנים באותן המגבלות. "ההקצנה תשפיע יותר על נשים וכמה שהן יהיו שמרניות יותר, כך זה ישפיע עליהן יותר", מסבירה כספי שילוני. "לדוגמה, הרפורמה של אבי מעוז בבתי הספר – אני די משוכנעת שהשינויים לא יגיעו באופן ישיר לציבור החילוני, בוודאי ברשויות המקומיות החזקות. למי זה כן יגיע? לילדים ולילדות שלי בבתי הספר הדתיים, שם לא יהיה מי שיחסום את השינויים הללו".

הפמיניזם של הציונות הדתית מתמודד עם קונפליקטים מובנים בתוך תפיסת עולמן ואורח חייהן של הנשים המחזיקות בו. הן נדרשות להתמודד עם מורכבות בכמה היבטים: בתוך נפשן פנימה, כחלק מקהילה דתית שמרנית ובנוסף גם אל מול פמיניסטיות חילוניות. ככל שנרצה להגדיר פמיניזם במושגים פשוטים וליברליים, הפמיניזם הדתי יאתגר אותנו ויבקש גמישות והכלה. גם כאשר קיימים פערים בתפיסות העולם בין המגזרים השונים, נשים דתיות וחילוניות כאחד חולקות אתגרים אל מול אפליה ודחיקת נשים מעמדות השפעה וכוח. צו השעה קורא לנו כפמיניסטיות להתגבר על הפילוג ולייצר קואליציות חוצות מגזרים למען אינטרסים משותפים. "למה ניצן כספי שילוני צריכה להתאבד בבתי הדין יום אחרי יום בלי לקבל רוח גבית?" אומרת אפרת שפירא רוזנברג. "המציאות מורכבת, אין מודל מושלם של פמיניזם ולא לכל שאלה יש פתרון עם סימן קריאה. אני קוראת לפמיניסטיות חילוניות, אל תשאירו אותנו חשופות בצריח, בואו הצטרפו למאבק!"

 

תמונה ראשית: נורית יעקבס ינון, סרטי אלומה

את מי משרתת הפרדה מגדרית?

הידעת?
פוליטיקלי קוראת קיימת מאז 2012.
פוליטיקלי קוראת היא גוף התקשורת הפמיניסטי היחיד בישראל.
התכנים שלנו מגיעים למליוני אנשים בכל חודש.
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מומלצות עבורך
 אותה קטגוריה
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *