בקיץ שלפני ארבע שנים הייתי צופה בבלקוני טי.וי תל אביב בניסיון לחפש מוזיקאי שידהים אותי ואוכל להישאב אליו, ושם גיליתי את פלורה.
בסשן לייב על אחד מגגות תל אביב ראיתי לראשונה פופ אלקטרוני, זו היתה התחלה מעולה להתחיל לחקור מוזיקה, גם מכיוון שאת מספר האמנים המעניינים באמת שהכרתי יכולתי לספור על יד אחת, ולראות בפעם הראשונה משהו אלקטרוני "עדין" היה כנראה הדבר הכי מרגש שקרה לאוזן שלי בקיץ ההוא. מאז עקבתי אחרי פלורה על אש קטנה. לייק בפייסבוק למקרה בו תתפרסם מוזיקה חדשה, עברו מים בנהר, ובעיקר גיליתי עוד המון מוזיקה מדהימה. ואז הגיע החורף ושנת 2017 התחילה, ואותה פלורה מוציאה הד סטארט לאלבום בעברית. לקח לי כמה דקות להיזכר ולהבין, רגע מה? פלורה? בעברית? אותה פלורה שבתחילת ההיכרות עם היוטיוב שלה הייתי בטוחה שהיא הגיע אלינו מארץ טיפה יותר קרה? נשמע מוזר. מאוד. האגלית היתה נשמעת כל כך טבעית, והשתלבה עם הכלים האלקטרונים נפלא. קצת פחדתי אפילו שהעברית תהרוס את כל היופי האלגנטי הזה שנוצר בעבר.
הפחד שפלורה תאבד מהקסם הייחודי שלה פג במהירות, כבר כשיצא הסינגל עם הקליפ הצבעוני והמהמם "שיר לשיפור המצב רוח".
קרה שם משהו אחר, הוא החייה אותי מעט. בין אם זה במילים החכמות והמרגיעות שמסבירות שהכל טוב, ויש הזדמנות חדשה לחיים אחרים מדי יום.
הכתיבה של פלורה מעולה, "שדים" לדוגמה, השיר הראשון מהאלבום "מקום" מתחיל את המסע הראשוני אל לב האדם. הקסם על המקלדות הוא בלתי יאמן, כמעט
מעולם אחר, מאז האלבום של לונא אבו נסאר לא נתקלתי באלבום שהצליח ליצור אווירה כל כך מיוחדת משלו. השילוב בין המילים המנצחות והמשפטים הקצרים
שכותבת לירון, יחד עם ה"אלקטרוניקה העדינה" ומקלדת הקסם שלה היא ייחודית, לא נראים דברים רבים כאלה בישראל. בהחלט פנינה מיוחדת, גם אם
אלה היו על גיטרה אקוסטית שמתכתב יותר עם הסגנון המוזיקלי שמכתיב את ה"אלטרנטיב" בישראל, הכתיבה של פלורה כל כך טובה. אציין לטובה גם
את "בוקר" שהוא קטע אינסטרומנטלי מעולה, ולמרות שהמילים לוקחות חלק כל כך חשוב באלבום בעיני, מצליח להיות גם מעניין ולא להרגיש כ"קטע נדחף".
אני חושבת שהשיר האהוב עלי מהאלבום "מותר", "מותר לעשות טעויות" כסוג של מנטרה שחוזרת עליה לאורך כל השיר.
על כל פעם שנשמע "לעשות טעויות" נשמע את המילה "מותר" פעמיים. "אתה נוגע לי בנקודות רגישות ואז הכעס יוצא כמו כלב שמירה ", זו אולי השורה
החדה ביותר ששמעתי בזמן האחרון. גרסת החיים האמיתית.
יש לי חברה טובה שאומרת תמיד שהיא אוהבת להקפיא רגעים. לקחת רגע מיוחד ולצרוב אותו בזיכרון. אחרי הפעם הראשונה ששמעתי אותו
הבנתי שזה הרגע שהייתי רוצה לחקוק בזיכרון שלי.
ונימה אישית מאוד, בשבילי זה האלבום שהכי מוריד לקרקע, מזכיר שהכל בסדר והכל טוב, ואפילו חשוב לי שעוד אנשים ישמעו אותו. כמה רגשות. באמת.
האלבום המלא של פלורה- https://florahappytoday.bandcamp.com/album/makom
צילם תמונה ראשית:דורון עובד
