מוחמד אל-פייד, בעלי רשת היוקרה "הרודס" אנס עובדות, הטריד ואיים עליהן

את צעירה בריטית, בת 14 או 15 ואילך, אולי מעט מבוגרת יותר. לונדונית, בת מעמד העובדים. ואת חולמת לעבוד ב"הרודס", רשת הענק היוקרתית, מן הגדולות בעולם.

את מתקבלת לעבודה. חלומך מתגשם. זה קורה אחרי שמילאת שאלונים מפורטים, נדרשת להביא תוצאות בדיקה גופנית, לרבות גינקולוגית. את מקבלת מעמד עבודה זמני בחברה. את בוודאי שואפת למעמד קבוע יותר. ולפתע, הבעלים הביליונר, הכל יכול של הרשת, שעסקיו חובקים עולם והוא מתרועע עם מלכת אנגליה, שם לב אליך.

הוא מתחיל בשיח ענייני, ידידותי אפילו. לעיתים, בנופך אבהי ("את יכולה לקרוא לי אבא", סיפרה שאמר לה אחת מנותנות העדות). הוא מציע עזרה כספית למשפחתך וקובע איתך סדרת מפגשים פרטיים, או לעיתים "ישיבות עבודה". לאחר שמשך אותך תחת שרביט שליטתו, הוא משעבד אותך לסדרת פעולות הולכת ומתגברת של התעללות פיזית.

״דלת הדירה הייתה נעולה מאחוריי. ראיתי את דלת חדר השינה שלו פתוחה באופן חלקי – וניתן היה להבחין למרחוק בצעצועי מין שהיו שם. חשתי בשיתוק מפחיד. התיישבתי בקצה הקיצוני של  הספה ואז… מוחמד אל פייד, הבוס שלי, האדם שעבורו עבדתי, דחף את עצמו וכפה את עצמו עלי״.

אותה אישה שהעידה על מעשיו של פיאד סיפרה, שלאחר שהצליחה להדוף אותו ולהשתחרר מתקיפתו, ״הוא צחק עלי. ואז אמר לי בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, שלא אעז לעולם להוציא הגה על מה שקרה לאף אחד. אם אעשה כן, לא אוכל להשיג עבודה לעולם בלונדון, וידוע לו היכן חיה משפחתי. ״עזבתי בפחד וגועל״.

הכתבה הראשונה שהתפרסמה בעיתונות הישראלית על הטרדה מינית בעבודה | נורית כהנא
הכתבה הראשונה שהתפרסמה בעיתונות הישראלית על הטרדה מינית בעבודה | נורית כהנא

עשרות נפגעות

״הוא ארב לנשים הפגיעות ביותר; אלו מביננו שנזקקו לשלם את דמי שכירת הדירה וכמה מאיתנו שלא היו להן הורים שיוכלו להגן עליהן״, העידה אחת הנשים. היא כינתה אותו "דמות מניפולטיבית במיוחד", כמי שיצר בתחילת הקשר עם העובדות אשליה שמקום העבודה שלהן בטוח ונוח.

״מוחמד אל פייד, טורף חולני, פיתה אותי להיכנס לקשר איתו בשימוש באותו מנגנון הפעלה שעליו חזר פעם אחר פעם. הוא אילץ אותי לעבור בדיקות איידס ומחלות מין נגד רצוני, ובמבט לאחור אני מאמינה שנבדקתי בדיקות טהרה מינית״.

37 עובדות לשעבר של ״הרודס״ יצאו  בגילויים שנאנסו או הוטרדו, או אוימו על ידי הבעלים לשעבר של הרודס. עשרים מהן מסרו עדות בתחקיר דוקומנטרי של הבי.בי.סי, ששודר אתמול,  19.09.24.

הן סיפרו כיצד הוטרדו מינית בדרגות שונות. החל מאונס וכלה בהטרדה, על ידי מוחמד אל-פייד, הבעלים של "הרודס" לשעבר, שמת בשנה שעברה בגיל 94. לאחר שידור התחקיר, העידו עוד 17 נשים על פגיעה בהן ומי יודע לאן המספרים עוד יגיעו.

טורף מיני בלי מצפון מוסרי

אל-פייד אמנם נפטר ויש שיגידו שאין טעם לעסוק עוד בסיפור. אבל הסיפור המטריד עוד יותר מתאר את סביבת הניהול של "הרודס", שאפשרה את המעשים. טענתה הראשונית של החברה, היא שהמעשים התגלו לעובדי שדרת הניהול רק בשנת 2023.

ברוס דרומונד, עורכת דין הנמנית עם צוות ההגנה של חלק מן הנשים שהותקפו,  אמרה בתחקיר הבי.בי.סי.: ״מארג העכביש של שחיתות והתעללות בחברה הזו היה בלתי יאומן ואפל מאוד״.

פניות למשטרה היו לאורך השנים, אך הן לא הבשילו להליך משפטי. על פי הטענות, אנשים בכירים ידעו על כך, אך לא נקטו בפעולה כלשהי ואף סייעו בהסתרת העובדות.

בשנת 2023, כשנפטר אל פיאד, במאמר לזכרו ב"גארדיאן", הוזכרה עובדת הצטברות תלונות של הטרדות מיניות נגדו. העיתון דיווח אז על תלונה שנרשמה כבר בשנת 2009, של אישה שהותקפה על ידו בחנות בגיל 15. בשנת 2003 הוא נחקר במשטרה לאחר שאישה התלוננה שתקף אותה מינית בדירתו שברחוב פארק ליין, לא הרחק מן החנות.

"מוחמד אל פייד היה מפלצת. טורף מיני בלי מצפון מוסרי", אמרה אחת מאותן נשים שהותקפו בדירתו. אישה אחרת, שהזדהתה רק בשם הפרטי גמה,  העידה שפיאד אנס אותה בוילה שלו בפריז, ואז גרם לה לרחוץ את גופה בחומרי חיטוי. היא אמרה בראיון לתכנית הבי.בי.סי:״ברור שהוא רצה שאמחק כול עקבות שלו בקרבתי״. אישה נוספת אמרה בתחקיר:״ הבהרתי לפני ולפנים שאני לא רוצה לתת לזה לקרות. לא נתתי את הסכמתי. אני רק רציתי שזה ייגמר״.

המשטרה הבריטית פתחה מחדש את המקרה בשנת 2015, אך לא עשתה דבר. פייד הכחיש את הדברים תמיד. התקיפות נגד נשים התבצעו לא רק בלונדון, אלא גם במקומות אחרים – בפריז, סן טרופה ואבו דאבי.

תגובת הבעלים הנוכחיים של חנות היוקרה ״הרודס״ לתכנית התחקיר של הבי.בי.סי: ״אנחנו מזועזעים עד עמקי נשמתנו מן ההאשמות על התעללות שבוצעו על ידי מוחמד אל פייד. אלו היו פעולות של יחיד שכוונו להשתמש בכוחו  ואנו יוצאים נגדן במובן החזק ביותר. אנו מבהירים גם שכעסק, באותו זמן לא הגנו על עובדות שהיו קורבנותיו ועל כך אנו מתנצלים בכנות. חנות הרודס של היום היא ארגון שונה לגמרי בהשוואה לזה שהיה תחת שליטתו של אל פייאד בין השנים 1985-2010, זה ארגון המבקש למקם את הדאגה לרווחת העובדים שלנו בעדיפות ראשונה״.

התפוצצות הפרשה לאחר מותו של גבר עתיר כוח כזה מזכירה עד כמה עולם העבודה עד היום עודנו מסתיר בחובו אלפי פרשות של ניצול כוח על עובדות והפיכת חייהן לבלתי נסבלים. תשתית של שנאת נשים עזה מזינה מעשים כאלה מצד גברים בעלי כוח רב, תחת גיבוי וחיפוי חברתי של כול הסובבים איש כזה.

דרך ארוכה עוד נכונה לנו, להשגת שוויון של ממש ביחסי עבודה של נשים.

תגובות

תגובה אחת

  1. עידכון: כעת נבדקת הפשרות שאל פיאד התנכל לעובדות במלון ריץ בפריז , ששייך לו, וכן מתברר שקבוצת הכדורגל פולהאם הלונדונית דאגה, עוד בראשית שנות האלפיים, להגנת נשים שחקניות שלה מפני בעליו המנוח של הקבוצה- מוחמד אל פיאד – ולא נתנו להן להישאר ביחידות איתו. משמעות המידע הזה היא שכבר אז ידעו אנשים בכירים על התנכלותו לנשים, אך שמרו על כך מתחת לרדאר, כמו כן – לעתים המניע של גברים עשירים לרכוש ארגונים שבהם קים מאגר של נשים- כמו בעלות או הפקת תחרויות מלכת היופי- שונה לגמרי מסתם עשיית עסקים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

מאז תחילת המלחמה הגדה בוערת. המתנחלים שכעת שולטים דה פקטו בשטחי C הופכים את חייהם של הפלסטינים לגיהנום, וכעת משגירשו בהצלחה עשרות כפרים, הם עוברים לשלב הבא- שטחי B. גלי אלון מתעדת את שראתה וחוותה בכפרי הגדה.

שלחו לי פעם בשבוע את הכתבות החדשות למייל

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.