מאת: הילה ישעיהו
מתי לאחרונה קראתן דיווח על ספורט נשים בישראל? 23% מהספורטאים בארץ הן ספורטאיות, רובן מתחת לגיל 18 ומחוץ לזירה התחרותית-קבוצתית. לא תשמעו עליהן במדורי הספורט היומיים, וגם במגזיני הנשים ספק אם תמצאו מדור ספורט שיסקר את הישגיהן. אז בנתיים, אני העיתונאית של עצמי.
הכל החל לפני שבע שנים, כשבמסגרת עבודתי באיגוד הכדורשת נפגשנו, עטרת רובין ואני, עם אמינה בדאווי, מנהלת העמותה לכבדות ולכבדי שמיעה בעיר כפר קאסם. הצענו לה להקים קבוצת נערות. זו הייתה הקבוצה הראשונה בכפר קאסם. אימנתי אותן בעצמי במשך כמעט חצי שנה, עד שמצאתי מאמנת מוסמכת שהמשיכה איתן. הקבוצה שיחקה בליגה של ארגון ספורט החירשים לצד שבע קבוצות נוספות מכל הארץ ממש עד לעונה האחרונה.
לתומי חשבתי שעם הקמת הקבוצה הזו, תקומנה עוד קבוצות נשים בכפר קאסם. אבל רק לאחר שלוש שנים קיבלתי טלפון ממי שהיה סגן ראש העיר ומחזיק תיק הספורט, נימר עמאר, בבקשה להקים בעיר קבוצת כדורשת לנשים בוגרות. ניסיתי להעביר את המקל למאמנות אחרות, אך הוא התעקש שאבוא בעצמי. כך, תוך זמן קצר, מצאתי את עצמי מגיעה לכפר קאסם פעמיים בשבוע ומתאהבת.
בכל שבוע הצטרפו נשים ונערות נוספות לקבוצת הבוגרות. בשיאה, היו בקבוצה 24 נשים וכעשרים ילדות, רובן שחקניות בקבוצה תחרותית לראשונה בחייהן.
נוסעות לסלוניקי
בשנת 2018 הגיע הרגע והקבוצה בכפר קאסם נרשמה לליגה בראש העין. זוהי ליגה עצמאית בשם "ליגת אפק", המתקיימת תחת המטרייה של איגוד הכדורשת הישראלי. בשנים אלו שיחקו בליגה כשישים קבוצות מכל איזור המרכז בניהול של אסמונה ואייל פרץ.
הענף החל לצבור תאוצה בעולם ושיתוף פעולה בין האיגוד היווני לאיגוד הרומני הביא לקיום טורניר הבלקן הראשון בעולם. פניתי לחדיג'ה איסא, הקפטנית של הקבוצה בכפר קאסם, ושאלתי אם תרצה לטוס לטורניר. עד אז הניסיון היחיד של הקבוצה בטורנירים היה הליגה בראש העין. למחרת חזרה אלי חדיג'ה עם תשובה חיובית: שמונה שחקניות מעוניינות לנסוע!
ענף הכדורשת לא מוכר על ידי משרד התרבות והספורט – חסר לו קריטריון יחיד והוא – שהמשחק יתקיים בחמישים מדינות, יעד שהשגנו בקיץ האחרון עם גיוס 21 מדינות נוספות למשחק הכדורשת, כשהאחרונה שנרשמה היא איחוד האמירות, אבל זה כבר סיפור אחר. כך או אחרת, המשרד לא מממן כל תקציב לתמיכה בשחקניות והן מממנות בעצמן את הפעילות, וכך למעט ספונסרים שסייעו בביגוד ובתיקים, מימנו הנשים בעצמן את הנסיעה ויצאו לשחק עם קבוצות יווניות, רומניות, ישראליות ואפילו קבוצה מאוגנדה.
הנה אנחנו כאן
אנחנו כאן בסלוניקי, נבחרת הנשים של העיר כפר קאסם שמורכבת מחדיג'ה עיסא, מי שהייתה האישה הראשונה שנבחרה להיות חברת מועצה בעיר כפר קאסם; סאפה, בתה בת ה-16, שחקנית כדורסל שחולמת בעתיד להיות אדריכלית; אמנה עיסא, מרפאה בעיסוק שהגיעה עם שתי בנותיה; איכלס עאצי, אחות בבית חולים השרון, בעלת תואר שני בבריאות הציבור, שמאמינה שמשחק הכדורשת מחבר בין גוף לנפש; ומייסא נאסר, בעלת מסעדת שף מצליחה בשם "לה בלה מיסו" בכפר קאסם.
בקבוצה נמצאות גם שתי שחקניות כבדות שמיעה: אנדלוס אבו גאבר, שמסיימת השנה תיכון, במגמת ביולוגיה וכימיה, ועבורה הכדורשת הוא הזדמנות להתפתחות אישית ואנרגיות טובות. בהמשך, היא מתכננת ללמוד רפואה; והודא סארסור, בת 24, שעובדת בחנות בגדים. היא הצטרפה לקבוצה בשנת 2019 והתאהבה בכדורשת משום שלדבריה, זה נותן לה אנרגיה, כוח ושמחה בחיים. בשנה האחרונה הודה ואנדלוס הן שחקניות מן המניין בקבוצת נשים השומעות.
ויש גם אותי, הילה ישעיהו, כיום אני מנהלת עם אחותי התאומה את 'הלוחשת לסירים', מסעדה בקיבוץ עינת, שמחברת בין א.נשים, ובינתיים גם מקדמת את החזון על משחק הכדורשת כאמצעי לקידום שוויון מגדרי.
המשחק מעניק לנשים ולנערות ביטחון עצמי, מנהיגות, מיומנויות של עבודה בצוות, הנאה מניצחונות והתמודדות עם כישלונות, ויכול להיות הספורט שיביא נשים, נערות וילדות ישר מהספה לספורט! בצעדים קטנים, לאט לאט, אנחנו והן כובשות עוד מטרות.
אתמול, יום שבת, החלו המשחקים. בבית שלנו הוגרלו קבוצה נוספת מישראל (של בית החולים רמב"ם), שתי קבוצות יווניות וקבוצה אחת מרומניה. סיימנו את היום עם שני נצחונות ושני הפסדים ועם תוצאה שהספיקה כדי שנעלה לשלב הגמרים – שמתקיים היום. אנחנו מתרגשות מאוד ונעשה הכל (!!) כדי לחזור הביתה עם גביע.
ועד שהתקשורת תתעניין בספורט נשים, אני העיתונאית של עצמי – מוזמנות לעקוב אחר עוד עדכונים אצלי בעמוד.
