Reading Time: 3 minutes

סגנית הנשיא הבאה של ארצות הברית? מי את קמלה האריס?

לראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית אישה שחורה היא המועמדת של המפלגה הדמוקרטית לתפקיד סגנית הנשיא. כל מה שאתן צריכות לדעת על קמלה האריס לפני הבחירות בנובמבר
Reading Time: 3 minutes

ג׳ו ביידן, המועמד הדמוקרטי לנשיאות בבחירות 2020 בארצות הברית, בחר כסגניתו בסנטורית השחורה מקליפורניה קמלה האריס. לא במקרה ציינתי שהאריס שחורה, עובדה זאת היא אחת הסיבות העיקריות לבחירתה.

כשביידן נבחר להיות המועמד לנשיאות הוא הבטיח שסגנית הנשיא תהיה אישה. אבל ב25 במאי 2020 שוטרים לבנים רצחו את  האפרו אמריקאי ג׳ורג׳ פלוייד, רק בגלל צבע עורו. לאחר גל המחאות ששוטף מאז את ארצות הברית, היה ברור שמיגור הגזענות המבנית השולטת בכל מוסדות המדינה יחייב רפורמות מרחיקות לכת.

לשם כך יש צורך בפעולה סמלית ובבחירת מנהיגה בעלת שיעור קומה. קמלה האריס, שהייתה אחת היריבות החזקות  של ג׳ו ביידן בבחירות המקדימות לנשיאות ב2019 היא תשובה מדויקת לדרישות סף אלו.

להאריס איכויות שחסרות לג׳ו ביידן, היא מבריקה, חריפה זריזה, אינטליגנטית, מעמיקה, ולא עושה טעויות. יש סיכוי מצוין, שהיא תעזור לביידן לא רק להיבחר לנשיאות אלא גם להוציא את הספינה האמריקאית מהבוץ הטובעני ולהפליג לעתיד הרבה יותר טוב.

המשפחה שבחרה בזהות האפרו-אמריקאית ובמאבק

בעימות בבחירות המוקדמות האריס העידה על  היותה אחת הילדות הראשונות שנסעו בשנת 1969  באוטובוס מיוחד מאזור מגוריה  לבית ספר באזור אחר. זה אומר שהיא הייתה חלק מניצני מדיניות האינטגרציה בין בתי ספר של שחורים ללבנים בקליפורניה, שהיו מופרדים עד אז בארצות הברית הגזענית. בכך יש לה  מקום בהיסטוריה של מאבק השחורים לביטול חוקי ההפרדה ולשוויון זכויות.

אבל, חשוב להדגיש למרות צבע עורה הביוגרפיה המשפחתית של האריס היא לא שגרתית. האריס אינה אפרו אמריקאית שנולדה בארצות הברית, אלא בת למהגרים. הוריה היו סטודנטים זרים שהגיעו לארצות הברית בסוף שנות החמישים של המאה העשרים. אביה הכלכלן, הגיע מג'מייקה ואמה חוקרת סרטן הגיעה  מהודו כדי להמשיך את לימודיה. הם נפגשו באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה,

שני ההורים הגיעו מארצות שהיו קולוניות בריטיות עם רוב ילידי, והחינוך שקיבלו במולדתם אפשר להם להתקבל לאוניברסיטאות מעולות בארצות הברית. אמנם בג'מייקה, מולדתו של האב, העבדות התקיימה עד לשנת 1838,אבל זאת מדינה בה הרוב המוחלט הוא שחור וההיסטוריה של השחורים שם שונה בתכלית  מההיסטוריה הרוויה אלימות שנאה ואפלייה ממסדית כנגד השחורים בארצות הברית.

כסטודנטים בברקלי , הוריה של האריס היו אקטיביסטים בתנועה לזכויות האזרח בחלק הראשון של שנות השישים. האריס מספרת שכל החברים של הוריה היו פעילי זכויות אזרח. הבחירות של הוריה להיות חלק מהמאבק, לאמץ זהות אפרו אמריקאית, ולהיות חלק מהקהילה, אינם כלל דבר של מה בכך. מהגרים רבים  באותו זמן העדיפו את הנוחות האישית שלהם.  הוריה של האריס התגרשו כשהייתה בת 7 ילדה, האם בחרה להמשיך לגור ולגדל אותה ואת אחותה מיה בקהילה השחורה.

ביידן והאריס, תמונה מעמוד הפייסבוק של קמלה האריס

הביוגרפיה של האריס: בוחרת לייצג שחורים ונשים?

לאחר סיום התיכון בחרה האריס ללמוד כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטת האוורד (Howard) שבוושינגטון. האוורד נקראת על ידי רבים הרווארד (Harvard) השחורה. היסטורית, האוורד היא אוניברסיטה שבה למדו מתחילתה רק סטודנטים אפרו אמריקאים. כיום זאת אוניברסיטה פרטית בה הרוב המוחלט של הסטודנטים הוא עדיין אפרו אמריקאי ויש מקום רב ללימודי שחורים בקורסים השונים.

למרות שבוודאי הייתה מתקבלת לכל אוניברסיטה נחשבת, הבחירה  של האריס ללמוד דווקא  בהאוורד מעידה על כך שהיה לה רצון מיוחד לבנות את הזהות שלה כאפרו אמריקאית. בנוסף לחינוך  מעולה האריס רכשה באוניברסיטת האוורד קשרים לחיים. את בנות האחווה שלה באוניברסיטה היא הזכירה כמשפחתה בנאום קבלת המנוי שלה במפלגה.

לאחר גמר התואר הראשון האריס למדה משפטים בקליפורניה ועבדה כתובעת בשירות הציבורי בסן פרנסיסקו. בראשית דרכה היא התמחתה בפשעי מין.

עד שנבחרה לסנאט בשנת 2016 היא הייתה התובעת של מדינת קליפורניה. הפרק הזה בביוגרפיה של האריס שנוי במחלוקת בגלל שעמדה בראש מערכת המשפט שידועה ביחס המפלה שלה לשחורים.

לכל מי שצפה בדיונים הפתוחים בסנאט האריס התבלטה, למשל, בשימוע של ברט קאבנו המועמד השמרני של הנשיא טראמפ לבית המשפט העליון. למרות שבסופו של דבר מינויו אושר האריס הציגה לו שאלות נוקבות, בקשר להאשמות נגדו על תקיפה מינית. בכך הוכיחה האריס שהיא רואה חשיבות גדולה בכך שתייצג את כלל הנשים האמריקאיות, אלו שבחרו בה וגם אלו שלא.

בעקבות אובמה: מסע ההכפשות של טראמפ אורב להאריס?

הסיפור האישי של האריס, כמו של ברק אובמה לפניה, יכול להוות גם עילה לביקורת שהיא מקבלת מהמתנגדים לה. אובמה, בזמנו סבל ממסע הצלב שדונלד טראמפ ניהל נגדו, בהיותו בן לאם אמריקאית ואב קנייתי. הוא אילץ את אובמה לחשוף את תעודת הלידה שלו בטענת הסרק כי איננו אמריקאי. הדבר משמעותי כי החוק קובע כי כדי להיות נשיא/ה או סגנ/ית נשיא על המועמדת להיוולד בארצות הברית. טראמפ גם פיזר השמצות שאובמה,  ששמו האמצעי חוסיין הוא בעצם מוסלמי אויב האומה האמריקאית. בצורה דומה, טראמפ ניסה לזרוע שמועות והשמצות גם על קמלה האריס בשל מוצאה.

במשך החודשים הבאים עד ל-3 בנובמבר, יום הבחירות הבאות בארצות הברית, וודאי נהיה עדות לשמועות ורמזים מכוערים, מבית מדרשו של דולנלד טראמפ, על מוצאה ונאמנותה של קמלה האריס. לא נראה לי שהיא תתרגש מזה, כאישה שחורה בארצות הברית היא בוודאי שמעה דברים גרועים הרבה יותר.

לכתבות נוספות על נשים בפוליטיקה לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: ויקימדיה

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. Avatar
    idont

    מספר תיקונים בונים – שוטר שם ברך על הצוואר של ג'ורג' פלוייד, אבל אין שום הוכחות ש"הרגו אותו בגלל צבע אורו" במיוחד בהתחשב שרוב השוטרים שם לא היו לבנים. המעשה היה לא תקין אבל זה חתיכת הצהרה.
    קאמלה האריס היתה אחת הראשונות שיצאו מהמירוץ לנשיאות הדמוקרטית אז די לא כנה להגיד שהיא היתה יריבה חזקה, במיוחד אחרי שטולסי גאבארד (אישה הרבה יותר מרשימה) הורידה אותה בדיבייטים https://www.youtube.com/watch?v=o1-CRrMDSLs
    ולטעון שהיא תעזור לביידן לנצח – ייתכן שהיא אחת הסגניות הראשונות שלאחר שנבחרו, הסקרים הראו *ירידה* למועמד
    בהצלחה במאמרים הבאים

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

לה מאמי: מה שקורה בשירותי הנשים לא נשאר שם

Reading Time: 3 minutes הסרט "לה מאמי" נכנס לשירותי הנשים במועדון מקסיקני בו גברים משלמים כדי לשתות ולרקוד עם גברות יפות. סיפורן של 2 נשים וחדר שירותים אחד מאפשר הצצה לפיסה בחיי נשות מקסיקו. הסרט זמין און ליין כחלק מפסטיבל דוק-אביב

פוליטיקלי מצלמות: תומר אסייג

Reading Time: 3 minutes תומר אסייג, צלמת סטילס ויוצרת דוקו מתל אביב מצלמת את המחאה בבלפור ומטיילת בדההב של אחרי כיכר תחריר. בלוג הצילום של פוליטיקלי קוראת, פוסט שלישי בסדרה

טראמפ והפרברים: ד"ש משנות החמישים

Reading Time: 3 minutes בניסיון נואש לייצר פער בבחירות, טראמפ פונה לנשות הפרברים ישירות, באותו האופן בו פנה ניקסון לאנשי הפרברים אי אז בשנות השישים, באמצעות איום על הבית. אך האיומים שלו נכשלו במבחן הקשר לבוחר – ולמציאות. סיקור הבחירות בארצות הברית מנקודת מבט פמיניסטית