פורטוגל כמשל

את פורטוגל אפשר לתאר בארבע מילים: אירופאית, יפה, ענייה, בצמיחה.

הכל התחיל בשיחה פשוטה עם חבריי לעבודה בבראגה, שם הגעתי לחמישה ימי עבודה במשרד הפורטוגלי. כאשר תהיתי בפניהם מדוע עלות הנסיעה במונית כל כך זולה, הם ענו לי שזה בכלל לא זול. משם ואילך התגלגלנו לשיחה על יוקר המחיה, אי יציבות פוליטית, שחיתות והגירה. והנה כך,  ללא מאמץ, נמצא המכנה המשותף הדומיננטי בין הפורטוגלים לישראלים: גם בפורטוגל בחירות הם עניין שנתי. 

פורטוגל נכנסת כעת למערכת בחירות שלישית, בתוך שלוש שנים, לאחר הדחתו של ראש הממשלה המכהן לואיס מונטנגרו. ביום שלישי ה – 11 למרץ, התכנס הפרלמנט הפורטוגלי להצבעת אמון שדרש ראש הממשלה, לאחר שעלו חשדות בגין ניגוד אינטרסים של ראש הממשלה. המפלגה היריבה קראה לחקירה פרלמנטרית לבדיקת החשדות וכצעד מנע, ראש הממשלה קרא להצבעת אמון. בסוף ההצבעה, 142 חברי וחברות הפרלמנט הצביעו נגדו, אל מול 88, ללא נמנעים, והפילו את ממשלתו.

ההאשמות נגד ראש הממשלה הפורטוגלי היו ניגוד אינטרסים וכספים שהגיעו לחברה שהייתה בבעלותו והועברה לידי אשתו עם כניסתו לפרלמנט. הטענה הייתה כי מקור הכסף הגיע מחברת הימורים מוכרת בפורטוגל, שבמקרה גם ניצבת לפני חידוש אישור זיכיון ההימורים שברשותה ולכן עלה החשד כי הכספים נועדו להבטיח את קבלת הזיכיון. הבחירות נקבעו ל – 18 במאי כשנה לאחר הבחירות האחרונות.

מה הפורטוגלים חושבים על כל זה? אחרי שלוש מערכות בתוך שלוש שנים, חבריי וחברותיי לעבודה שיתפו כי "זו החלטה שגויה וחסרת אחריות לצאת לבחירות בשנה כה קריטית בתוך האיחוד ובעולם, במקום להתרכז באיך פורטוגל ממקמת וממצבת את המדינה: המשאבים, הזמן והכסף יושקעו בבחירות והניהול פנימי". "ברור ששיש ניגוד אינטרסים וזה בניגוד לחוק, אבל המחוייבות היא קודם ליציבות המדינה. בבחירה ללכת להצבעת אמון, שמשמעותה פיזור הפרלמנט, נכון היה לסגת ולתת למישהו אחר את ההובלה". 

פורטוגל, הינה בין המדינות העניות באיחוד האירופי. העוני ניכר במבנים נטושים ומוזנחים ובמדרכות ישנות ורעורעות ברחבי פורטו, שהינה העיר השנייה בגודלה ומרכז תרבותי ותיירותי של המדינה. בסיור חינמי בעיר, ראקל המדריכה סיפרה רבות על הקשר הפורטוגלי והאנגלי, על בסיס יין הפורט, כמו כן, חנות הארי פוטר בלב פורטו, כנראה הייתה מקור ההשראה ליצירתה הגדולה של ג'י- קיי רולינג, שם התגוררה עם בן זוגה לשעבר במשך כשנתיים (זאת על אף הכחשותיה של רולינג כי כי כלל הכירה את החנות. סוגיה מאוד בוערת בעיר פורטו). 

הפורטוגלים כמעט ואינם מדברים על עברה העשיר של המדינה, הכיבושים, המלחמות והעושר. נראה כי כל אלו נכבשו בידי ההיסטוריה המודרנית והלא רחוקה שלה, עם שלטון דיקטטורה שהחל בשנת 1933 עד לנפילת המשטר בשנת 1974, תקופה אפלה אשר השפעותיה נמשכות עד עכשיו. 

שכר המינימום בפורטוגל הינו כ – 800 אירו בחודש, והשכר הממוצע עומד על כ – 1200 יורו. המספרים הללו מספרים את סיפורם של צעירים רבים בפורטוגל, בשנות ה – 30 לחייהם ואף ה – 30 המאוחרות, הנאלצים להמשיך ולהתגורר עם הוריהם, בעוד אלו ששפר מזלם ויכולים להגר, בוחרים להגר מהמדינה למדינות אירופאיות אחרות.

נכון לשנת 2023 בין 70,000 ל – 75,000 פורטוגלים היגרו למדינות ה – OECD. לאורך השנים המדינות הקולטות המובילות היו ספרד, שוויץ, צרפת ואנגליה (עד ליציאה מהאיחוד האירופיי). במקביל להגירה המסיבית, ישנה גם הגירה לתוך פורטוגל בעיקר מברזיל, הודו, ופקיסטן, כאשר בשנת 2023 קרוב ל – 190,000 אלף היגרו לתוך פורטוגל. כמו במקומות רבים בעולם סיפורי הגירה הם סיפורים של ביצה ותרנגולת: מה קדם למה, האם מהגרי העבודה אחראים ליוקר המחיה או יוקר המחיה הוא דרכן של החברות  לצמצם עלויות ולהגדיל רווחים. בפורטו, נוכחות מהגרי העבודה מובחנת וברורה.

המקומיים מספרים כי המספרים הגבוהים של המהגרים שוחקים את השכר הממוצע פורטוגל,  שלכתחילה הינו נמוך, ומעלה את מחירי הדיור. "התחרות על המעט שיש גדולה יותר. תופסים מקומות עבודה, דוחקים צעירים לגור מחוץ לערים המרכזיות". הגירה הייתה נושא בוער שעלה הן בשיחה עם חבריי החדשים והן עם זרים. הקשיים שהתלוו למדיניות ההגירה המתירנית, ושנים של "HUB" להגירה ללא מגבלות, אפשר את הגעתם של מהגרים רבים בתוך גבולותיה. פורטוגל החלה להדק את תהליכי ההגירה אליה, והקשיחה את הדרישות והשלבים למתן ויזת עבודה, כל זאת בניסיון למתן את השלכות ההגירה על הדור הצעיר הנושא את עול יוקר המחיה. 

תוך כדי מעברים בשיחה על פוליטיקה והגירה, נגענו גם ביוקר המחייה וניסיתי להבין מדוע כל כך יקר בפורטוגל לדבריהם? ההחלטה להשתמש במטבע היורו בשנת 2002 יצרה מצב בו הכל הומר לאירו. אם יין עלה 3 אשקודו (המטבע הפורטוגלי), עם ההצטרפות לאיחוד, יין פתאום עלה 3 יורו. המטבע המקומי היה חלש יותר באופן משמעותי מהיורו, והמשמעות בשטח הייתה שעם ההצטרפות לאיחוד הכל התייקר. שאלת ההמשך המתבקשת למידע כזה הייתה, "ומה קרה עם המשכורות, גם הם המורו מ – 500 אשקודו ל – 500 יורו"?, "מה פתאום. המשכורות נותרו לפי הערך של האשקודו אך ביורו. הכל התייקר ועלה, ושכר העבודה נשאר בפיגור.