אשת-ספר עם מחשבות על "טירת הזכוכית" מאת ג'אנט וולס

"כל אחת רוצה ליצור מקום בטוח עבור האנשים שהיא אוהבת, אך לעיתים, כמו זכוכית, זה פשוט מתנפץ". "אשת ספר", ירדן ברקאי, עם מחשבות על "טירת הזכוכית" מאת ג'אנט וולס

אשת ספר קוראת את "יומה של מיס פטיגרו"

לא בפעם הראשונה, ירדן ברקאי הביאה איתה את העדשה הפמיניסטית לקריאה. והספר "יומה של מיס פטיגרו" הוא דוגמא לכך שיש ספרים שכושלים בלתאר חיים מלאים של נשים, לא משנה כמה ננסה וכמה פוטנציאל יש בהם

"אשת ספר" בודקת את הנשים של "משחקי הרעב" ושל "דמדומים"

ספרות הפנטזיה לנוער לא תמיד הצטיינה בדמויות נשיות חזקות. אבל אז יצאו לאור "משחקי הרעב" ו"דמדומים", וההשוואה ביניהן מראה איך קטניס אוורדין שינתה את הז'אנר. השבוע במדור – "אשת ספר" חוזרת לגיל ההתבגרות.

ללכת בעקבות מיקה: אשת ספר קוראת את "הוא הלך בשדות"

שמו של הרומן הקלאסי מפנה את המיקוד שלנו לגיבורו, אבל בספר ישנה גם גיבורה – מיקה. ירדן ברקאי מגלה בה אישה פורצת דרך ומודל לחיקוי גם היום, ושואלת איך הצליח משה שמיר ליצור דמות נשית מורכבת כזו בישראל של שנות הארבעים?

"אשת ספר" קוראת ב"התגנבות יחידים": איפה הן הבחורות ההן?

בספר הקלאסי של יהושע קנז יש עושר רב. וגם נשים שיכולות להיות רק אימהות או מושאי אהבה עבור גברים. השבוע במדור "אשת ספר" ירדן ברקאי תוהה האם היה עדיף שלא היו בכלל נשים בספר?

אשת ספר: מהו "המיץ של המיתוסים" שכל אחת מאיתנו שותה?

דווקא גבר, אתגר קרת, הצליח לרדת לתובנות לא מדוברות, אך חשובות מאוד, של נשיות בשעות קשות. גברים משלמים את מחיר הגוף, נשים משלמות את מחיר הנפש, וכולנו שותות מיץ של מיתוסים.

אשת ספר: "העלמה מקזאן" היא בלתי נסבלת. כמו כולנו.

איך בסוף כולנו הופכות להיות אותן האימהות? ירדן ברקאי קוראת ב"העלמה מקזאן" של מאיה ערד וחושבת על משפחה ועל הסללה מגדרית בישראל