אשת ספר קוראת את "יומה של מיס פטיגרו"

לא בפעם הראשונה, ירדן ברקאי הביאה איתה את העדשה הפמיניסטית לקריאה. והספר "יומה של מיס פטיגרו" הוא דוגמא לכך שיש ספרים שכושלים בלתאר חיים מלאים של נשים, לא משנה כמה ננסה וכמה פוטנציאל יש בהם

ללכת בעקבות מיקה: אשת ספר קוראת את "הוא הלך בשדות"

הוא הלך בשדות: הצגה בבית לסין

שמו של הרומן הקלאסי מפנה את המיקוד שלנו לגיבורו, אבל בספר ישנה גם גיבורה – מיקה. ירדן ברקאי מגלה בה אישה פורצת דרך ומודל לחיקוי גם היום, ושואלת איך הצליח משה שמיר ליצור דמות נשית מורכבת כזו בישראל של שנות הארבעים?